סנדרה גומז – לא רק "האחות של…"

הכי נוח להזכיר את סנדרה גומז, בהקשר של אחיה אלפרדו שביקר כבר פעמיים בישראל והרביץ ברוכבים המקומיים מעט תורת רכיבה. אבל למרות שההישגים של אחיה, מנצח מרוץ הארצברג האחרון אמורים כביכול להאפיל עליה, היא מצליחה להתבלט היטב בעצמה בזכות הישגיה המרשימים.

עוד לא בת 23, והרוכבת הזו שכבר סיימה על הפודיום במשחקי האקס גיימס ב-2013, התברגה בשלישיה המובילה באנדורו קרוס ב-2014 והתחרתה במרוץ הרומניאקס השנה (הייתה ממוקמת שביעית ב'ברונזה' עד שהתרסקה ביום האחרון ונפלה למקום ה-25), הצליחה בסוף החודש שעבר, בתום 8 סבבים מפרכים, לזכות בתואר אלופת האנדורו קרוס האמריקאית לנשים. והדרך שהיא עשתה לשם, היא זו שמצדיקה את תשומת ליבכם.

מאבק האליפות השנה, נפתח מבחינת גומז הרבה לפני הזינוק למרוץ הראשון. למרות שהחליטה להתחרות בכל הסבבים, העלויות הכלכליות הנובעות מהצורך לממן את הטיסות לארה"ב (גומז מתגוררת בספרד), הנסיעות לאורכה ולרוחבה של היבשת הענקית כמובן השהייה במדינה לפני ואחרי המרוץ, העמידו אותה בפני עלויות כלכליות לא פשוטות. גומז לא הצליחה לגייס את הסכום הנדרש, לא הגיעה לסבב הראשון שפתח את העונה בדייטונה (וכך הפסידה גם את ניקוד הליגה החשוב), אך היא לא ויתרה ונרשמה מראש לסבבים הבאים.

בסופו של דבר, גומז הצליחה לגייס את הסכומים כדי להתחרות בסבב השני (סולט לייק סיטי) והשלישי (ווגאס) אבל ההישג החשוב מכך: היא סיימה בשניהם במקום הראשון. זו הייתה הנקודה בה הוסקוורנה ארה"ב שמה לב אליה, ופרסה עליה חסות חלקית (גומז מתחרה על גבי TE125). בסבב לאחר מכן, סיימה במקום השביעי עם רגל שבורה, ויחד עם הפסד הנקודות בשל היעדרותה בתחילת העונה, היה נראה כי אין מה לדבר בכלל על תואר אליפות.

אבל גומז לא סגרה גז. בשלושת המרוצים הבאים היא נשכה שפתיים עם המגבלה והכאב של הרגל המחלימה, וסיימה על הפודיום בכל אחד מהסבבים. בכך הבטיחה לעצמה הגעה לסבב הגמר כשהיא בפיגור של נקודה אחת בלבד מהמובילה, רייצ'ל גוטיש.

כפי שאתם בוודאי כבר מבינים, גומז הצליחה לנצח את המרוץ האחרון והקובע של העונה ולזכות בתואר אליפות האנדורו קרוס לנשים 2015. כבוד!

 

שני סרטונים עבורכם שימחישו קצת ממה עשויים אלופים: הראשון סרטון תדמיתי בסביבת האימונים הטבעית של גומז והשני, ממקצה הגמר שהביא לה את תואר האליפות.

למרות שמדובר על סרטון ארוך כביכול, שווה לצפות בו מאחר והוא צולם ממרומי הקסדה של גומז, ונותן תמונה מוחשית ככל האפשר לגבי אינטנסיביות האירוע והקושי הגלום בו.