גאראז' החלומות

אין אופנוען שלא חולם על גאראז'/חניית החלומות. ב-2009 יצא ספר שנקרא גאראז' החלומות, בו המחבר עובר ומצלם בתים וחניות של אנשים המלאות בעיקר באוסף האופנועים שלהם. הספר מלווה כמובן בתמונות הגורמות למעלעל בו להזיל ריר על דפיו למראה אוספי האופנועים והגאראז'ים השונים.

אישית, אני חושב שהכמיהה הזו לגאראז' החלומות מגיעה יחד עם רכישת האופנוע הראשון. זו כמיהה למקום משלך, החל ממקום חניה בו אתה בטוח שהאופנוע מוגן מכל רעה, ממשיך במקום בו אתה יכול לטפל באופנוע ולבהות בו, וכלה במקום לתפוס שלווה שהוא גם המקום לאוסף האופנועים שלך.

למשך ארבע שנים יצא לי לחיות את החלום בארה"ב, שם היה לנו גאראז' צמוד לבית, שהיה עם מערכת מיזוג וחימום, כמו שהאמריקאים נוהגים לומר 'climate control garage' שהכיל את שני האופנועים שהיו לי שם ועוד מקום לסל בשביל לשחק עם הבן, וכלים ועוד ועוד. אני תמיד צוחק ואומר שהבית זה בשביל האישה והגאראז' בשביל הגבר, ה-MAN CAVE, המקום בו אפשר לתפוס שלווה ורוגע עם האופנועים. אם יש משהו שאני הכי מתגעגע אליו בארה"ב, זה הגאראז'.

למרות שבארץ, יש לנו חניה מקורה עם פרגולה (כי זה מה שאישרו בתב"ע), עדיין אני מרגיש כאילו האופנוע חשוף מדי ולא מוגן. לא מחורשי רעה ולא מפגעי מזג האוויר, אלא על המקום הזה שהוא רק שלי ושלו בו אני יכול לשבת שעות ולבהות בו או לטפל בו מבלי להפריע לאף אחד. בכלל, איך אפשר לתפוס שלווה עם החום והלחות של הקיץ או הקור של החורף?

אז מבחינת האופנועים שיושבים בגאראז' החלומות שלי אני חושב שאני מסודר. יש לי את האופנועים שתמיד רציתי גם אם הם לא האקזוטיים ביותר. עכשיו אני עסוק במחשבות כיצד לסגור את החניה ולהפוך אותה למקום יותר ביתי עבורי ועבור האופנועים.

וזה המקום שלכם לספר לנו על גאראז' החלומות שלכם…

דוגמאות של גאראז'ים ביתיים. בפינה הימנית למטה – הגאראז' שהיה לי באמריקה