תחרות קשה

על פי דאחקה ברשת / תמונה: עמרי גוטמן (מכתבה אחרת)

התחריתי נגד הארלי היום.

דרכינו נפגשו כאשר רכבתי בפיתולים של גב ההר, באזור נטול ישורות. בסמוך לפניות ההדוקות הופיע שוב ושוב השלט שמגביל את המהירות ל-60 קמ"ש.

ידעתי שאוכל לעקוף את ההארלי רק במקום שבו מיומנות הרכיבה חשובה יותר מן ההספק. ראיתי את הרוכב לפני, שמתי אותו בין כוונות, ומיקדתי את הריכוז בבלימות מדויקות לפני פניה. אחרי כמה היירפינים כבר ישבתי על הכנף האחורית של ההארלי. ועדיין – לתפוס אותו זה דבר אחד; לעקוף אותו כבר סיפור אחר.

שתיים שלוש פניות בהמשך הדרך כבר הצלחתי לרכוב לצדו. אני חושב שהוא היה בשוק גמור כאשר ראה אותי קרוב כל כך סמוך אליו, ובקושי הצליח להתאושש מחמת ההפתעה. בפניה הבאה זה שוב קרה, וגם בזו שאחריה. אני מתיישב לו על הזנב, מתחיל לעקוף אותו, ואז הוא פותח מצערת ונעלם לי ביציאה מהפניה, כשהוא עף על גלי מומנט ומותיר לי עשן.

בשלב הזה כבר השתוקקתי להביס אותו. התאפקתי שלא לסחוט את הבלם מוקדם מדי, והמתנתי עד הרגע האחרון כשאני בולם על הקשקש, והופ – משתחל לפניו. פניה אחרי פניה אפשר היה לשמוע את רעם המנוע שלו, כאשר הוא נאבק לעמוד בקצב שלי.

בשלב הזה חמישה קילומטרים הפרידו בינינו ובין הישורת, שבה הוא יכול לעקוף אותי ולהעלם לי לעד.

אבל עכשיו, בכביש המתפתל מן ההר, הובלתי עליו כמו ענק כשהוא מנסה להדביק אותי לשווא. רציתי נוק-אאוט. מתחתי עוד קצת את גבולות היכולת שלי והגדלתי את ההובלה, וכאשר קרבנו לקצה הדרך המפותלת הבחור על ההארלי כבר נעלם מן המראות שלי.

כאשר הופיעה הישורת לקח לו זמן לעקוף אותי. נראה שפתחתי עליו פער של כמה מאות מטרים. למרות הנחיתות שלי בסוסים, והעקיפה הפרועה שלו, היה ברור לשנינו מי ראוי לתואר. בקטע המפותל, שבו כישורי רכיבה חשובים יותר מכוחות סוס ועומק הארנק, האכלתי אותו אבק.

רגעי קסם ותהילה. לא אשכח לעולם את הרגעים האלה. דיוושתי כמו פסיכי ופידלתי כמו מטורף…

6 תגובות לתחרות קשה

  1. מוסתאש // 19/05/2020 um 16:57 // הגב

    😀😀😀😀

  2. אליל הרעם // 19/05/2020 um 19:13 // הגב

    דאחקה דאחקה אבל אחרי שראיתי את טל אונס את הספורטסטר של עזרא בנס…. אפשר לחלוב ממנו אקשן
    . מה שכן ההרלי צרצר טרטר וקרקש בשלל צלילים מוזרים רק לא פוטטו פוטטו כהרגלו. ואח"כ נמכר. מעניין….

  3. מצוין. אפקט הסופיות במלוא הדרו 🙂

  4. אריק רצ'בסקי // 20/05/2020 um 9:46 // הגב

    אהבתי.
    וידוי קטן. יש לי חבר, כזה שהכרתי אחרי גיל 40. זכיתי.
    הוא מהיר ממני ב 99.9% מהשבילים המרעולים והסינגלים, בעצם מהיר יותר מרוב הרוכבים בארץ. נחמת טפשים.
    אבל איך אני מחכה בשקיקה לפרומיל הזה של הדרך, אני מריח את המכשול מרחוק, אני מפנטז על הדרדרת המדורגת, על המדף המסולע, על החצץ הבולעני או הבזלת הטובענית,שבה
    שאני עוקף את הארנבת הזו בשאגות "צלם, דייג, צלם בשביל הנכדים אבויה!!".

  5. פואד מכיר את הרוכב המהולל פאדל אבו דוואש עוד מילדותם בכפר דחקה.
    כשהיה בן 3 עשה פאדל רוורס עם אופניו בחצר ביתו
    ודרס למוות שתי תרנגולות ואת סבתא.
    בגיל 6 כבר היה מתחרה עם משאיות בעליות הכפר וגם נדרס אגב כך לא פעם,
    ובגיל 12 הפך לחאג' כשדיווש שבוע ברציפות עד למכה.
    שנה אחר כך הפך חאג' פאדל הצעיר לדמות השנואה ביותר במגזר
    עת רכב עם אופניו על קו מתח גבוה,
    התחשמל, התפחם, והמציא את האופניים החשמליים.
    מרוב בושה היגרה המשפחה מעבר לים
    ופאדל שינה את שמו לצ'אק נוריס הי"ד
    ואידך זיל גמור

  6. ממש פרדוקס הצב והנמלה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




9 − 5 =