רכב טרחנות

אנשים ואופנועים כאחד, יכולים להמצא,  בו זמנית, במצבים קואנטיים של אספנות או אפסות. טרחנות או מלכות. לפעמים ישנן אוסילציות בין המצבים, ולפעמים המצב קטטוני ובלתי הדיר.

הנה מספר דוגמאות:

א. כשרכשת את האופנוע שלך הוא היה פאר היצירה, הטוב מסוגו, עמוס בענק האלטרוניקה מיפן. היום אתה כבר מת להפטר ממנו: "יד ראשונה, טופל רק במרכזי, מתחייב ברמת הבורג, לא נחסך ממנו שקל".

הוא הפך לטורח, או לרכב טרחנות. רק שיקחו אותו כבר, "לבוא ולקחת" כמאמר המודעות ביד 2.

ב. אתה נוהג בפחית, מזדחל בפקק, ורוכב דו גלגלי חולף על פניך מימין. אתה מסנן קללה לעבר העבריין-עוקף-מימין-מנוול הזה, ומהרהר נוגות בנוער הבררה של היום, בקיצור, נוהג כאשמאי זקן וטרחן. חצי שעה אחר כך, אתה על האופנוע שלך, מזגזג בין הנתיבים כמו הילד הדתי הג'ינג'י של  ריץ'-רץ'. " למי קראת זקן, הא? תאכל תחת!"

ג. אתה מנמנם מול "הרודף" בכאן 11, שעת השינה שלך מתקרבת, ואז, קקפוניית אגזוזים, הילוך שני-שלישי-רביעי-חמישי, ברקסים, בקפאיירים…. "שיימרח, אמן" – אתה מאחל בקול רם לרוכב המרעיש.

למחרת בבוקר, בכל מעבר מתחת לגשר, אתה מנגן על האגזוז ונהנה מהרעידות החוזרות. אין לזה תחליף (פעם, עוד היית מדליק אזעקות רכב עם נביחות גז כאלה, היום כבר אין אזעקות שמתמסרות).

ד. אתה לוקח את הילד לסינגל האופניים הקרוי 'הרצל' ביער בן שמן. פתאום, משומקום, רביעיית אינידיאנים דו פעימתיים מגזגזים מאחור וחולפים על פניך. לך בא להפוך את האחרון עם מקל בחישורים, ממילא שלישיית החוד לא תשים לב. רגע לפני פעולת התגמול הנועזת, אתה מגלה שהרוכב השלישי עוצר לפתע וקורא לך. היי, הוא רכב איתך כמה פעמים בעבר, ו"מה העניינים ולא רואים אותך…"

ה. אתה קובע עם חבר'ה לצאת לתת בראש, הארד אנדורו בואכה טריאל, ואז מתבאס בטיול כי רוכב אחד התעייף/נפל/נגמר לו האויר, ועכשו הוא הופך לטורח על כולם.

עצור! יום אחד, קרוב יותר ממה שזה מרגיש לך, אתה תהיה רוכב הטרחנות, זה שכולם מחכים לו, זה שהתחפר בעלייה, זה שננעץ בירידה, או זה שהתחרבש והלך לאיבוד. שחרר מיד את הרגשות השליליים האלה.

לא נותר לנו אלא לצטט כמה פסוקים ממגילת קהלת. לפי דעת רוב המפרשים, המחבר לא רכב על אופנוע, אבל נראה  שידע בדיוק מה עובר בראשו של רוכב הטרחנות:

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת

מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ

"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם

עֵת לָלֶדֶת – וְעֵת לָמוּת

עֵת לָטַעַת – וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ

עֵת לַהֲרוֹג – וְעֵת לִרְפּוֹא

עֵת לִפְרוֹץ – וְעֵת לִבְנוֹת

עֵת לִבְכּוֹת – וְעֵת לִשְׂחוֹק

עֵת סְפוֹד – וְעֵת רְקוֹד

עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים – וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים

עֵת לַחֲבוֹק – וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק

עֵת לְבַקֵּשׁ – וְעֵת לְאַבֵּד

עֵת לִשְׁמוֹר – וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ

עֵת לִקְרוֹעַ – וְעֵת לִתְפּוֹר

עֵת לַחֲשׁוֹת – וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לֶאֱהֹב – וְעֵת לִשְׂנֹא

עֵת מִלְחָמָה – וְעֵת שָׁלוֹם".

ולא למותר לציין את העצה הטובה של קהלת לרוכבים, לא לצאת לשטח בגפם: קהלת היה הראשון לזהות את המורכבות הבלתי נסבלת הכרוכה בקיום הרב אופני. עצה אחת טובה הייתה לו:

"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד: … כִּי אִם יִפֹּלוּ – הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל – וְאֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ".

 

5 תגובות לרכב טרחנות

  1. השיבר הראשי // 29/12/2019 um 8:36 // הגב

    מי כמוני מבין… שישי בערב מקלל את הטסים 200+ עם כביש 1,שבת בבוקר מעיר את כל השכנים כדי שהשכן הלוזר עם הדיאר, שאשתו לא נותנת לו אופנוע רציני, יקנא…

  2. תובנות כדורבנות …יפה …

  3. בון פייר // 29/12/2019 um 11:40 // הגב

    אוי סעיף אלף… בול בפוני.
    האופנוע שלי הוא אחד מהיפים שהיו לי אי פעם. (הוא גם היחידי)
    אבל פתאום שמתי לב כמה הוא איטי יחסית לבא אחריו..

    גם ל-ב' לא חסר- כל פעם שאני על פחית אני מנסה להריץ משוואות קוונטיות בראש איך אפשר לדחוף את הפחית שלי לתוך המרווח בין שני המכוניות שלפני.

  4. ובקיצור,איך מעלה יאיר עכשיו?

  5. אריק רצ'בסקי // 31/12/2019 um 17:39 // הגב

    אם לצטט את קדשאי ("חוזרים לשטח", עמוד 13 בהקשר של מעלה שחרות)
    "סוג מעלה, שאין מה להרבות עליו במלים:עולים ונוסעים"

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




four × five =