ריסטארט

שם חלפ"ס ויוצא לדרך. למסע האחרון.

עולה על הטרנטה. גרנד-דינק עם שילדת ספגטי ומנוע גיבור.

שש בערב. חושך, קור, גשם שוטף, רוח, פקקי תנועה.

דוהר דרומה.

המטרה? לא להגיע.

ואם במקרה כן?

אז להמשיך לסיני איכשהו דרך המדבר. לא היתה גדר אז.

גם לא דרכון או כסף.

בכביש 4 התנועה זוחלת על 20-30 קמ"ש.

בין המכוניות דוהר קטנוע על 100-110.

גשם. לא רואה כלום. רק אורות אדומים שנמרחים סנטימטרים ממנו.

המלאך שלו עבד קשה באותו לילה.

מגיע לאשקלון. מתדלק.

מנסה לחשוב. כלום. ריק לגמרי. נינוח. דופק רגיל. סיגריה רטובה.

הופך כיוון. דוהר צפונה .

אומר למלאך נראה אותך.

ראה אותו.

נכנס הביתה כאילו כלום. ישר למקלחת.

גוזז את השיער הארוך. גם את הזקן.

חדש.

8 תגובות לריסטארט

  1. אריק רצ'בסקי // 16/03/2020 um 7:39 // הגב

    1998. שם נעליים גבוהות, בועט בקיק ומרביץ צפונה.
    יורד מזרחה מכביש החוף בחירבת קקון, ונכנס ליער האקליפטוסים העבות של נחל חדרה.
    סוחט את המצערות.
    "מספר 2 שבור!, 2 שבור!" מפלחת צעקה באונה הימנית. חיפושית שמגיעה ממול לא תספיק לעצור. גם אני לא. פולט מהמושב ומתנדנד באויר כמה ננו שניות.
    בום.פטריית חול. האופנוע נכנס מתחת לפגוש של החיפושית, הכידון מקבל צורת וי. אני והנערים בחיפושית מצליחים לחלץ את האופנוע הלכוד, בועט בו והכלב מניע.
    חוזר ברכיבה עם גזים בבטן. זה החלק הימני של הכידון שהתעקם אחורה משל היה מקל פח של מטאטא.
    נכנס הביתה כאילו כלום, מכסה את האופנוע כדי שאבא לא ידאג.

  2. חזק …

  3. כתום לנצח // 16/03/2020 um 9:42 // הגב

    לפחות היית מביא תמונה שלך גזוז,זה המינימום שבן אדם יכול לבקש.

  4. הסיפור מדגים התמודדות עם משבר בדרכה של הגבריות ה"ישנה" (קלאסית) – ניסיון להקהות את הסבל הנפשי באמצעות הענשת הגוף – לרוץ בגשם עד שקצרה הנשימה, לקפוץ למים הקרים והחשוכים, או לקחת סיכון כה גדול עד שהגוף כולו רווי אדרנלין ו"רואים את המלאך".
    בעיניי, הגבריות הזו מפנה אט-אט את מקומה לגבריות חדשה. הגבר החדש הוא רגיש, נעזר באחרים (לא זאב בודד), עושה טעויות וסולח לעצמו. רואים את השינוי הזה בתרבות הפופולרית לא רק במדיה החברתית, אלא גם בסדרות טלוויזיה ובקולנוע.

    • מים קרים. ספר לי על זה.
      היתה תקופה שניסיתי להתאבד עם סיגריות. לא מתים כל כך מהר.
      לפני כחודש עשיתי את אלון על ג'יימסון. ליטר ג'יימסון.
      כאמור, לא מתים כל כך מהר.
      הצד הבריא של לא מתים מהר:
      שבוע על מים ומלח בלבד. (צום)
      מקלחת עם הצינור בחצר כשיורד ברד (ווים הוף)

  5. אליל הרעם // 20/03/2020 um 13:06 // הגב

    נוו בשביל כאלה סיפורים יש שוואו יור בייק בקרוב עלינו שוב אחרי הנגיף המנג'ס

  6. אליל הרעם // 20/03/2020 um 17:49 // הגב

    בעצם אם האח הקטן התווודה…. חוזר עם האישה על הג'אווה עם גופייה וכפכפים מהים. חליקה ברמזור שנינו שפשופים והעיקרי בברך. צולע בקושי הולך כמו ביבי כשיצא מהכנסת יום אחד. מחנה בשושו, בא לאבא ואומר שנתקלתי בקיר ופצעתי את הברך.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




18 − 2 =