סלולרי והשטח הסטרילי

זה שהסלולרי המזויין גורם לנו רבות מידי להזעה מוגברת וקשה על הכביש – כבר דובר הושר וזומרר אינספור. אם פעם היה הדיבור נגע והס.מ.ס פגע, הנה היום בראש האפליקציות המאיימות עלינו להכחידנו עומד הווצאפ שהוא אבי אבות הטומאה עם ההשלכות ההרסניות שיש לו על הדגנרטים שלא מסוגלים להתנתק ממנו בנהיגה. אבל את כל זה אתם כבר יודעים אז היום אני מספר לכם על משהו חיובי שיוצא לנו מהסלולר הזה.

בשנה האחרונה איבחנתי את התופעה ובדקתי אותה לעומק ועכשיו נוציא אותה לאור ומדובר בהתנהגות הישראלי וואצפו ברמזורים. אם אתם זוכרים, עד לפני שנתיים המכוניות היו נעצרות כמה שיותר קדימה, עדיף ורצוי על פסי החציה. אחרי כן היה מתחיל תהליך זחילה רוחש ומעצבן של התגנבות יחידים לפנים, עוד קצת ועוד קצת, עד אמצע הצומת ממש. איפיון של חוסר סבלנות כמו נהגי מרוץ לפני זינוק. לאופנוענים ההשתחלות בין טורים לא רגועים כאלה ועמידה בראש כשכל הכוורת מזמזמת אותך קדימה היה בילוי לא נעים.

ועכשיו האיפיון התהפך, ותסמיניה של התופעה החדשה הם כאלה: מעוצם רצונו של הנהג לחבור ולחזור כמה שיותר מהר לשיחת הווצאפ, הוא קצר ברוח ובסבלנות, ובעת ההגעה לרמזור הוא עוצר כמה מטרים לפני מעבר החציה ומתנפל על המכשיר. גם וכנראה, איפשהו בעורפו, מעיקה עליו הדריכות והמטלה לעמוד ראשון ולהיות מוביל בהופיע האור הירוק כשהוא יודע שראשו במכשיר ותשומת ליבו אבודה.

התוצאה נפלאה: נוצר מרווח חניה גדול בשורה הראשונה. האופנוען האורבני מפלס דרכו לשם בנחת ומתייצב בשטח, אם נגזים, כמעט סטרילי. במראות שלו הוא יכול להבחין בראשים שמוטים מטה עסוקים בזפזופ קדחתני.

גם כשבא הירוק אפשר היום לחשוש קצת פחות מזינוקים חסרי סבלנות שעלולים לפגוע בך מאחור ולמעשה אפשר פעמים רבות לראות טור תנועה שלם עומד תקוע ואיש אפילו לא צופר. כולם כולם שקועים במכשיר.

אשרינו.

זמנית.

 

 

תגובה אחת לסלולרי והשטח הסטרילי

  1. חחח
    לגמרי, חשבתי על זה השבוע!

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




thirteen − 1 =