מי שמכיר יודע

השבתה מתוכננת, תחזוקת שבר ומה שביניהן

מאת: קסד

מי שמכיר אותי יודע שאני מאד טכני, בעל עקרונות, זאב בודד עצמאי, רציונלי ובעל משובת נעורים. לכן הוא לא יתפלא אם אספר לו שביני לבין הכלים אשר בבעלותי יש הסכם בע"פ, חד צדדי, בילטראלי, רטרואקטיבי למפרע ובדיעבד: “אני אקנה אתכם בזול, אתם תהיו מלאים בחול, אני אנקה אתכם בספירט כל טסט".

(אתם בתמורה תניעו בכל פעם שיתחשק לי ותסחבו אותי לאן שאני צריך)” ומאז ועד היום גם בחורף גם בחום…

מי שמכיר אותי יודע גם שהוצאתי תואר מכובד בהנדסת מכונות ולא אלקטרוניקה כי סדק אפשר לראות אבל את החתול (של) שרדינגר מכדרר אלקטרונים – לא.

ולמה ההקדמה הארוכה הזו?

כי מי שמנשק קמעות ומאמין בעיניים יקשור את העובדה שבדיוק ביום בו פורסם הפוסט האחרון (סרח) –  האור האחורי הפסיק לעבוד, תאורת הלו"ש (המכאני) החלה לפלקר והווינקר השמאלי אחורי פיתח חיבה עזה לספאנקים מכאיבים (לי) כדי להתעורר. גם הסוויץ' החל בטיולים סביב התושבת. (עוד נחזור אליו). כל זה ניחא, אבל כמה ימים (וקיטונות מהשמים) לאחר מכן, כשהתקנתי עצמי לרכיבת הדייט השבועי שלי עם פקידת לשכת האבטלה (אני איש עקרונות ולא נותן אצבע) – האופנוע החל להשתעל.

אבל ממש להשתעל. ברמה של זחילה על ארבע הביתה.

כאן כבר הגיעו מים עד הקש ששבר את הפיוז! איזה יצרן מחורבן מייצר מיישר הצתה ששובק לאחר 15 שנים? קיבינימט!

XT – במצב אידיאלי הוא הופך לטנרה (תמונת אילוסטרציה. לא קסד)

מי שמכיר אותי יודע שאני איש שקול וקר רוח, אז מיד העריתי כוס ג'יימסון וסימסתי באמוק של פאניקה: "עזרה אחים! עזרה !!!” בתפוצת נאט"ו לכל מי שאני מכיר.
שזה רועי ופלג. (סימסתי כי אני איש עקרונות אז אין לי ווצפ על הנוקיה 3120).

“מים בדלק" – ענה הגדול.

“פפפ" – נחרתי בבוז מתנשא. כי כל תינוק יודע שדלק צף, כך שמיד אחרי התידלוק המים יורדים למטה ישר לברז. ואני בכלל עם מאתיים קילומטר כבר. ומהנדס.

“בדיוק!! – ענה הפלג – אבל ההפך. אתה הגעת לאיזור הדימדומים של הרזרבי. והצינור של הרזרבי קצר יותר. תחליף דלק" – שנה הארוך ולא יסף.

אז החלפתי דלק. ובהחלפה הזדמן לי להיזכר בטעמו, אשר אפילו לא מתקרב לטעמו של ג'יימסון חמים.

“עזרה אח, עזרה! – סימסתי שוב לג'ינג'י המאורס – הארוך אמר להחליף דלק והחלפתי. לא זזה רברס. זה חשמל אני אומר! חשמל!!!”

“בריכה ניקזת? – שאל החבר הטלפוני – חכה רגע אני אסתכל באינטרנט ואדריך אותך איך. ואם הבורג ניקוז לא נפתח…"

“ תדפוק עליו קצת זה ישחרר אותו" – אמרנו ביחד.

“יודע יודע! מה אתה בא ללמד אותי?” אמרתי. אני מהנדס!

אז החלפתי דלק, ניקזתי קרבורטור, ועדין הנביילה משתעל.

“אתה רואה? חשמל!" – אמרתי.

“אתה זוכר את חוטי ההצתה (בסגול פוקסיה מזעזע!) החדשים שהבאתי לך? “ אמר הג'ינג' (רק בלי הסגול מזעזע) – “אז תחליף. לך תדע" – פטר והתנתק לעיסוקיו.

שאלת התקיעות הניצחית: קיבינימט, דלק או חשמל?!

מי שמכיר אותי יודע שאני נחוש, מתמיד וננעל על מטרה כמו אמסטף, כך שסיננתי מבין שיני "כוסומו הברזלים האלה! טפיי!!” והתחלתי להשמיש את תכנית המגירה – 125, שבע כוחות סוס, ונכדה בעלת ייחוס רם המעלה לסבה המיתולוגי, ה-CUB50.

מי שמבין מכניקה ניוטונית יודע שעם 125 סמ"ק ומאה ומשהו קילו רטובים (שלך) – אתה יכל לשחק צ'רקסיה כפולה עד מחר עם יחסי ההעברה – הפרד מתחתיך לא יסחב אותך מספיק טוב באילון ותמצא את עצמך משתעשע בתופסת עם פולטריילרים אשר יעשו לך ניקוי חול חינם, מפתח טקטיקות צבאיות מרשימות כיצד להמשיך ישר בכל מחלף, נחתך/נדרס בפראות ע"י נהגות, ארסים וסתם אנשי ווצפ, ובכללי אתה רוכב מצומק, רועד, שפוף ורוכן להביט תמידית במראות באימה – מהיכן זה יגיע. כך שעם כל הכבוד לתכנית ב', היא בסה"כ גלגל רזרבי מצ'וקמק.

אז מצאתי את עצמי מתעדכן ומרענן את האדבלוקרים הכי חדישים לגלוש ביד2, וריעננתי את יחסיי עם הבנק בדבר הלוואה.

רעיון הבגידה החל להיות מוחשי. הכלי שלמדנו לגדול אחד לשני, שעברנו חוויות רבות, שהבטחתי לעצמי שלעולם לא אמכור – הכלי המיוחס הזה מתעתד למצוא את עצמו מפורסם שנים בקלבוש של יד 2. כמו אחרון הנבלות.

בוגד!

מי שמכיר את הפלג יודע שהוא זקן, מהסידרה ”היה היה”.

כך שלא עבר חודש (עברו חודשיים) והגדול נחת אצלי, והחל שולף מהמעיל סט מפתחות סגורים, שני שבדים, קילו קלמנטינות, ג’בקת שפיץ, קילו אבוקדו, מברג שטוח, מברג פיליפס, שלוש פומלות אדומות [קילו אלכסנד וכמה יונתן. רק בשביל הדרך כמובן] וקרבורטור אחד. ספייר.

אני לרגל ביקור האח”ם התנזרתי משתיה והארתי לו פנים מפוכחות, מה שיתברר אח”כ כטעות לנוכח סרט האימה בו צפיתי ללא שום חומר מאלחש.

והפלג, לאחר סיבוב דיאגנוזה (וחפירות שלי): “אתה צודק, זה נשמע כמו חשמל, איך לא חשבתי להביא גם ווסת טעינה? דווקא יש לי כמה בבית”.

ואז התיישב, חכך בסנטרו ובהה דרך האופנוע בשקט דקות ארוכות, קם ואמר: “נתחיל.”

ואז התחיל הסרט:

תפרק ארגז, כיסא, מיכל, פלסטיקת צד ומסיכה…

מה זה הקופסה הזו? אזעקה? לא צריך את זה תביא את הקאטר …

מה זה החוטים האלה? הם לא קשורים [סנאפ. סנאפ] מה זה החיבור הזה? זה לא שייך [סנאפ סנאפ] אתה רואה את החוט הזה?  הוא לא קשור לכלום! בוא נראה לאן הוא הולך, תביא סכין יפנית [קחחצ’] גם זה לא שייך לפה [סנאפ] …

כשחוטבים עצים ניתזים שבבים. ואכן כשהגדול חטב באופנוע במעלה הצמה, באמת עפו לכל עבר איברי אופנוע כרותים, והריצפה החלה להשחיר משבבי איזולירבד.

כשהצטברה שכבה נאה כבר נהיה מאוחר והפלג הספיק בנתיים לפרק חצי אופנוע, לקצר יוניט קלאץ’ (בשביל שאם אתקע אי פעם דווקא על פסי רכבת הסטרטר ידרדר אותי משם, וגם כי לא צריך את זה וזו עוד נקודת כשל פוטנציאלית) ולגלות לאן החוט הוביל.

לסוויץ’.

פרוייקט למלעונן

מי שמכיר אקסטי יודע שהסוויץ’ הוא מקרה פנומנאלי של תיקים באפלה – שני ברגים מחברים אותו למשולש אבל איפה שצריכים להיות ראשי הברגים כדי לחזק/לשחרר יש … כלום! נאדה! גורנישט!

אז הפלג אמר: “תביא את העשר נפרק את המשולש [כאילו שהאופנוע לא התפרק מספיק להיום] אני אקח אותו ביום ראשון למנעולן ונהרוג שתי ציפורים במכה. גם נסדר את זה שהסוויץ’ רוקד וזה מפריע לך, וגם לך תדע אם הוא זה שגורם לגימגומים”.

“טוב, אבל בחייאת פלג אל תשאיר אותי לבד עם עשרות קונקטורים לא מחוברים. תחזיר בחזרה את הספגטי הצבעוני הזה למה שהיה קודם, ועם המכאניקה של סיבוב ברגים להרכיב חזרה אני אשתדל להתמודד”.

ביום ראשון הפלג התקשר וחזר בכל מיני וריאציות על המשפט "הוא עבד קשה/חזק/בנחישות על הסוויץ'”, כשבכל ורסיה אני רואה עוד שטר של מאה מתנופף לי מהכיס ישר לכיסו של המלעונן. הרשיתי לעצמי לגעור בפלג ולומר לו שלעניות דעתי (אבל בעיקר עניות הכיס) זו סתם הוצאה מיותרת וזה בכלל לא בסוויץ'. הסוויץ' מכאני. ואני מהנדס.

וכך, במשך כשבועיים (כי לא היה זמן) קמתי יום יום למראות הזוועה של אופנוע ערוף ראש. עד שיום חורפי אחד קמתי. הערתי את התרנגולים והציפורות, שינסתי מדי ב' מידה מ' ופניתי להרכבה כי מי שמכיר את השוק יודע שקשה עד בלתי אפשרי למכור נבלה היום. אז נבלה שלא נוסעת לא תשמש אפילו כמעצור לדלת…

הסרח שם. כרגיל.

מי שמכיר נבלות יודע שכשאתה עובד עליהן, דווקא חלקים שמעולם לא דמיינת ישתו לך אחוז ניכר מהזמן, כך ששלוש שעות לאחר מכן, מתוכן שעתיים וחצי התעסקות עם הפינפציל הימני המזורגג שמאבטח את הלו"ש – ערמת הברזלים חזרה להידמות לאופנוע.

אז זרקתי מיכל וכיסא (ללא הברגה) ויצאתי לבדוק הכצעקתה, האם הפלג צדק וזה הסוויץ'? האופנוע הניע, והגיב יפה לגז. צהלולים התנחשלו מכיוון האונה השמאלית אל עבר הלשון, אך בהגיעם הפכו לקינת ייאוש כי בינתיים המנוע הספיק להתחמם בבוקרו של היום החורפי, ושוב להשתעל.

כאן כבר הגעתי למחוזות ייאוש שלא ידעתי על קיומם, אבל אם כבר הנעתי, צריך לטעון את המצבר כך שקירטעתי עד סוף הרחוב ובחזרה. בדרך חזרה היה נדמה לי שמשהו בשיעול השתנה, אז רכבתי ככה כמו שאני עם טרנינג, קרוקס כתומות, גופיה ופליז צבאיים וקסדת חצי, ומיכל וכסא משוחררים – שוב עד קצה הרחוב, וכמו פורסט גאמפ – משם עד קצה השכונה, ומשם עד קצה העיר ומשם עד קצה ההבנתם את הכוונה.

הנבלה חזרה לדבר עסקים!

דמות נבלה במצב פרוספקט!

הפי-לוג

מי שחזר לרכוב על האופנוע שהיה מקולקל זמן לא מבוטל מכיר את ההרגשה. הבוקמארק של יד2 נמחק, ריח אביב עמד באוויר ועימו הבטחות לאופק חדש לי ולסוס.

לרגל המעמד הפלג ביקר שוב והרכיב את הגל"ש שרועי הזמין. (תודה אחים!)

מי ששרד לקרוא עד כאן יודע שאין לי מושג מה גרם לנבלה לרפא את עצמה בנס רפואי. אוקאם (וכולם) אומרים, שלא ניקזתי כמו שצריך דלק, מה שקשה לי להאמין כי שפכתי ליטרי ליטרים של דלק חדש במערכת. ואני מהנדס.

הקולות בראש אומרים, שעד שהפלג לא בא, לא פירקתי וטילטלתי את המיכל, מה ששיחרר שם איזו צ'אקרה שגרמה לדלק לזרום שוב כמו שצריך.

ואני אומר שהחתול של שרדינגר תפס את העכבר שכירסם ברשת של צינור הברז דלק וקיצר את האלקטרונים של אדי הדלק המיונן במיכל… אבל מה זה משנה??? העיקר שהסוס האהוב נוסע שוב!

אמנם עדיין עם דיסקו מכיוון הלו"ש והוינקרים וככה זה לא יעבור טסט אבל היי, זה נוסע!

כך שמי שמכיר חשמלאי טוב יודע שהוא צריך להשאיר את הפרטים במערכת. תודה.

ימאהה XT במצב שמור!

16 תגובות למי שמכיר יודע

  1. ראסטי ג'יימס // 03/05/2017 um 9:50 // הגב

    אלון דאי.
    חשמלאי אופנועים בחסד עליון.

    • תודה 🙂
      שתי השורות האחרונות נועדו לקעצץ את האגו של הפלג ולגרום לו להמשיך בטיפול המסור.
      בפעם האחרונה שביקרתי אצל הפרנקנשטיין, המפלצת (התורנית) כבר קרמה עור וגידים,
      ואף לו"ש מאיר, ותאורה קדמית ואחורית, ווינקרים והכל מנגן לעבור טסט חוקי למהדרין.
      וכל זה כשחלק מהנורות הן לד.
      כך שבאופן מפתיע 🙂 נראה כי הפלג יודע מה הוא עושה. גם בחשמלים.
      הבעיה היא שבכל פעם שאני מבקר אצלו ויורד לחום הטבריאני הנלוז אני חוטף מהחום מכת דיסאוריאנטציה.
      ובמקום להישאר מפוקס ולרתום את הפלג למאמץ הלאומי אני רץ ישר למרתף…
      כדי לחסל בלי בושה את חביות היין.

      • ראסטי ג'יימס // 04/05/2017 um 20:45 // הגב

        🙂
        הכל ברור וגם כתוב רהוט ומרענן cheers

        ועל הפלג ומפלצו המחכה לטסט אני קורא ושומע מזה זמן… אבל תמונות לא ראינו מזמן… 😀
        {אני מדבר כמובן על האשכול בפג"ז, אפילו שאתה והם ומרפסת וכל השטויות הללו}

        ובנימה אישית, אנא, ימשיך כבודו למשוך קולמוס לעיני הציבור במרשתת. טוב הדבר עד מאוד 8)

        • גיגלתי "מרפסת" ולא מצאתי את הפירוש. (למרות שיש משהו דהוי בזיכרון המתעתע)
          בנתים עקבתי אחרי הקישור שלך שם לגבב על הXדוונצ'ר ותאמין לי … כולם פה חאטיארים שרבים עם מקלות הליכה על קלנועיות מתנגשות!
          וזה כולל את המפץ הגדול של פגז.ל

          על המפלצת לא רכבתי. אני רוכב מקלדת.
          אבל פה ושם עזרתי לו בלהחזיק מפתח או לדחוס תמנוע לשילדה. (אל תשאל אותו. הוא לא יזכור)
          כך שאני שותף. הטוטו, מקדם את הספורט בישראל.

  2. שמע,אני מחייך כל זמן הקריאה,זה כתוב ממש טוב.

  3. וואו, כמו מיטב ספרות הפילוסופיה אותה צריך לקרוא יותר מפעמיים/שלוש/ארבע/ או לעבור את הפיסקה השניה ואת זה בדיוק עשיתי. בכל פעם שקראתי גיליתי עוד רובד של עומק שלא ירדתי בעוביו קודם והאוזניים שלי זזו אפילו עוד קצת אחורה יען כי החיוך גדל אף גדל. תודה לך קסד על השיתוף!

  4. אומנות הבדחנות של הפחנוענות !!!
    תודה

  5. לא יודע למה הפחדת אותי סתם , דווקא יפה לך זן ואמנות אחזקת הנבלה

  6. לא יודע. ארוך משהו, וטרחני לאללה. לחובבי הסוגה בלבד.

    • אמ;לק – לייק! ותודה.

      מילים מילים –
      גם העורך סבור שהמלל מוגזם. אתה בחברה טובה.
      אני אודה בלי בושה שבקריאות חוזרות אני משתעשע מהטקסט. במיוחד עם חומרים. כאילו, הצלחתי לדגדג את עצמי. עד כדי כך ליים!
      המטרה היתה לשעשע גם קוראים אחרים. סה טו.
      לכן היה חבל לי לקרוא על הסבל ועוגמת הנפש (המאד מיותרים) של המגיב מתחתינו מקריאת כל הטקסט, מבלי לחשוב לרגע פשוט להפסיק.
      לאנשים קטנים שמחות קטנות. יכלתי לסכם את כל הפוסט ב – "היה לי אופנוע מקולקל, ועכשיו לא" אבל אז ממה אפיק שמחה?
      אין לי טוויטר לצייץ או ווצפ או פיסבוק כך שהמזון הרוחני שאני צורך מסופק (בין הייתר) מקריאת הפוסטים פה.
      וכאן אתה (ואחרים) נכנסים לתמונה – תכתבו גם!
      אם לא אהנה אני (אולי) אכתוב תגובות הרבה יותר מרושעות (כמו שידעתי לעשות)
      הבמה – שלכם
      (בכפוף לשיקולי העורך)

  7. Road Runner // 04/05/2017 um 18:18 // הגב

    יודע גם יודע, ארוך טרחני ומייגע.
    מילים מילים
    ואת משמעותן
    יבוא עוד גל
    ישטוף אותן

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 05/05/2017 um 13:10 // הגב

    כבודו, אל תירא ואל תחת ממשביתי השמחות.
    הקטע לא ארוך ולא נעליים, זה כתוב יפה מאוד (והעובדה שאדוני מהנדס מכונות בכלל מעלה את קרנו בעיניי פלאים).
    היה בטוב וכתוב.

  9. בון פייר // 06/05/2017 um 9:27 // הגב

    קסד,
    אל תירא מהמלעיזים – אהבתי לקרוא ונהנתי מכל רגע.
    מומלץ לכתוב עוד!

  10. פואד מצטרף לקואליציה וקורא לקסד להמשיך בהגיגיו ולא לחסוך מילים.
    הנאה מובטחת. עם חומרים או בלי.
    ואגב חומרים, איך קוראים למשתלה של קנאביס?
    מַסְטֵלָה ®
    פואד שומר על זכויותיו©

    • למרות תדמית הסטלן העלולה להשתקף מכתוביו, הקסד עורה רק חומרים חוקיים!
      שזה ספירט בחוזקים שונים (ודלק לפעמים)
      אבל הוא תומך נלהב בלגיטימיות (והלגליזציה המלאה!) של הצמח המופלא, ואף הצביע למפלגה הליברטנית כאשר התאחדה אז עם העלה הירוק.
      לקסד יש חלל גדול ריק בין הלפופית הנאה, התאנה, הלואיזה, יערת הדבש, שיח הרימונים ועלי השום (וכ'ו) במיוחד לשרך הפרקטלי ככתוב במצוות –
      "איש תחת המפו ותחת תאנתו"
      (חחחח כתבתי תחת)

      בנוסף קסד מחבב את פואד הראשון ולוחש לו באוזן "תיסלמו אידיי ח'דיג'ה" בשביל שלא תתפוס (חחחח)

  11. מעולה.
    תגיד לינוקא שימשיך לערוך ולקצץ בכל מקום, רק לא כאן.
    כאן החפירות מוציאות נפט.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




2 × three =