מותה של העיתונות המודפסת

ידענו את זה כבר שנים, אפילו מייסדי פולגז המקורי שנקרא בתחילה 'בולשיט דוט קום' צפו זאת והם בהחלט היו הזרז לירידתו מהדפוס של מגזין 'מוטו' בזמנו. אבל, באמריקה השמרנית עדיין עולם כמנהגו נהג, ומדיית הדפוס המשיכה כסדרה, אפילו כאשר לפני כשנה וקצת הודיעה חברת בונייר, התאגיד שבבעלותו מגזינים כמו ספורט ריידר, סייקל וורלד וגם מוטורסייקליסט ועוד, על מעבר של מוטורסייקליסט למגזין דו-חודשי הארץ עוד קיבלה זאת בשלווה יחסית. כי למרות שמוטורסייקליסט היה הירחון הוותיק ביותר, הירידה בתפוצתו ניכרה על פני הירחון לאורך השנים, וממגזין מכובד הוא לאט לאט הצטמק והפך למגזין מצומק ודקיק שרוב דפיו מלאים בפרסומות יותר מאשר בכתבות, והוא פיזית הרגיש זול ומחופף לעומת ירחונים מקבילים שעדיין הודפסו בצורה איכותית ובטח ובטח לעומת המקביל האמיתי שלו, לא רק במחיר שהיה 12 דולר לשנה אלא גם בתוכן, סייקל וורלד.

בעשירי בינואר נפלה הפצצה. חברת בונייר הודיעה שסייקל וורלד, המגזין בעל התפוצה הגדולה ביותר בעולם כולו, עובר מירחון לרבעון, קרי-ארבעה גליונות מודפסים בשנה. לא עוד מגזין חדשותי פלוס מבחני דרכים עדכניים יחד עם טורים איכותיים כמו של קווין קמרון ופיטר איגן, שיצא לגמלאות בינתיים, אלא רבעון שיהיה בעצם 'מגזין שולחן אומנותי' כפי שהגדירה זאת החברה. בדיוק כמו המגזינים לסידורי פרחים או השד יודע מה אשר מוצאים בזמן המתנה בתור לרופא שינים וכדומה.

יחד עם השינוי הזה הודיעה חברת בונייר על שינויים נוספים, כמו ביטולם לחלוטים של דירט ריידר וספורט ריידר בגרסה המודפסת, ובינתיים ימשיכו במהדורה מקוונת. אבל גם זה לזמן מוגבל ולא בטוח עד כמה התוכן יהיה מקורי ומה יהיה קצב העידכונים. גם תחום הקאסטום יעבור שינוי והמגזינים באגרס והוט-בייק יאוחדו למגזין אחד שיוקדש למנועי וי-טווין אמריקאים וייצא אחת לחודשיים.

אבל סייקל וורלד הוא לא עוד מגזין אלא כמאמר הפתגם "אם בארזים נפלה שלהבת…" אז סייקל וורלד הוא הארזים ו'מותו' כביכול של המגזין הוא כנראה הודעה והודאה במותה של תעשיית מגזיני האופנועים המודפסים. למרות, שיש בארה"ב שטוענים שזה לא היה חייב להגיע לכדי כך והמגזין שנקנה ב-2011 ע"י חברת בונייר פשוט יצא נפגע עקב התנהלותה הפזרנית של החברה כאשר נכנסה שותפה בסדרת המירוצים 'מוטו אמריקה' וכאשר קנתה את מירוץ ה'אינדי מייל'. כך או כך, זה המצב ואנו אומרים שלום לעוד אייקון דו-גלגלי שיורד עליו המסך.

מעניין לציין שדווקא חברת EMG הממוקמת במינסוטה והיא המוציאה לאור של המגזין 'ריידר' שמודפס כל חודש מדווחת על עלייה עקבית במספר המנויים ועל עלייה משמעותית במנויים חדשים מאז יצאה חברת בונייר עם ההודעה שלה.

2 תגובות למותה של העיתונות המודפסת

  1. מגזין Bike הבריטי דוקא עושה חיל…

  2. "סייקל וורלד, המגזין בעל התפוצה הגדולה ביותר בעולם כולו"?…. לא בטוח

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




19 + 18 =