מבחן וינטאג' – הונדה XR500
בזמנו ב'פולגז' השתתפתי במבחנים רבים, חלקם לאופנועים וקטנועים חשובים חלקם חשובים פחות, אבל היה סוג מבחן אחד שהכי נהניתי לעשות אותו למרות שהיה אולי שולי בחשיבותו, לא מהדחופים, ולא מהאקטואלים – מבחן וינטאג'. החשיבות של מבחן וינטאג' היא הפרספקטיבה ואפשרות סיכום של תקופה, ולכן צריך להתכונן אליו היטב, ובמיוחד לשקוד על ספרי ההיסטוריה וללמוד הרבה.
בסרטון הזה, האופנוע עצמו בדיוק גמר שיפוץ מקיף ע"י רן נימצן. בדרך כלל רן משפץ אופנועים ממצב חורבות עד לשלמות, אבל הפעם הוא קנה אופנוע מושלם מדגם הונדה XL500, דגם הדו"ש, והפך אותו לדגם XR, האנדורואי יותר. אחר הדברים האלה הוא בא ושאל אם מעניין אותי לעשות עליו כתבת וינטאג'. "מעניין?! – בטח, והרבה יותר מזה" – עניתי לו וידעתי שאם אני לא קופץ על ההזדמנות וחוטף, עוד יומיים האופנוע הולך למישהו אחר כי רן, תקראו פה, מה שמעניין אותו הוא עבודת השיפוץ עצמה. משנסתיים התהליך, האופנוע מאבד אצלו עניין ועובר הלאה. אז אמרתי כן והוא השאיר לי את האופנוע לשבוע שאבין ואלמד מיהו ומהו. ישבתי וחקרתי ודיברתי עם מביני עניין, ותיקים בתחום, בקיאים ומלומדים (אחחח יא דן טל, דנטל…), ויחד עם אבי פרידמן אגרנו חומר רב.
בנינו תסריט. באותם ימים הקים אבי פרידמן את מחלקת הווידאו באתר ושום דבר לא נלקח בחשבון כמובן מאליו. דיקדקנו במלאכה על כל הלכותיה, מצוות קטנות כגדולות, שוליות כחשובות. עבדנו בסדר מופתי ובדיוק גרמני לפי כל הכללים שמלמדים בבית ספר לתסריטאות. שברנו את הראש על כיווני עלילה שונים, העברנו אופציות ובתהליך אלימינציה בחרנו את הרצוי. אחר כך כתבנו תסריט לפרטי פרטים, הדפסנו ושינננו. אז איתרנו ביגוד רטרו, חיפשנו וקיבלנו XR650 מודרני, ולסיום הזמנו את סאמר יונס שישחק את תפקיד הכפיל.
דימה קונופליוב הגדול הוזמן לצלם. מי שמכיר את דימה יודע שהוא לעולם לא משחרר את הבמה עד שמיצה את כל התנוחות, הטייקים, הפוזיציות והלוקיישנים שראה בעיניו או בעיני רוחו, וכך הוא הריץ אותי עם האופנוע הלוך ושוב, רצוא והתגלגל, פנים ואחור, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם עד שהחליט שיש לו מספיק חומר ביד. פרידמן ישב על העריכה שעות רבות. זה כמובן לא היה רנטבילי, אבל אז, באותם ימים, שום דבר לא נמדד בכסף או בתועלתנות, הכל נעשה לשם שמים ומאהבת האופנוע.
היה טוב, עבר ונגמר, ובאמת אחרי יומיים וחצי האופנוע נמכר. למי? – לאפי ה. ומי שמכיר את אפי זה, יודע שהוא קנה אותו במטרה לרכב ולא במטרה לשמור אותו בתנאים מוזיאונליים אצלו בסלון. הוא חיפש אופנוע טוב, נוח ואמין, מעין דו"ש של פעם, שיתאים לו למסעות הארוכים שהוא עורך ברחבי הארץ עם שק שינה מגולגל מאחור.
מאז, במשך 5 שנים, האופנוע הזה לא מפסיק להתגלגל בדרכי העפר וקורע את התחת ההונדאי הקשיש שלו כל סופ"ש מחדש. כבוד וכפיים.
בולמים מעפנים (זוג) ובלמים מעפנים (תוף)
מצד שני ביטוח אספנות (אם בכלל)
מצד שלישי זה פשע לנתץ אקזמפלר מוסיאוני על סלעים אבל איטס א פרי קאנטרי.
אם תהיה חצי עבודה למכירה, קרי פלסטיקה מספיק מכוערת לעבור טסט אבל רכיבים מכאנים לעילא ולעילא (נגיד סלילים ופחמים חדשים בסטרטר) אשמח לשמוע.
מה אמרת? אלו אופנועים לגברים מסוקסים שבועטים?
אז לא משנה.
לא היה לו גלגל 23 צול מקדימה?
אכן. הקידמי של דגם ה-L היה 23 אינץ'
בהסבה לדגם ה-R ירד הקוטר ל-21 אינץ'
ינוקא
תוכל לארגן בזמנך הפנוי מבחן ארוך טווח. תבדוק איך ה XL/R הזה משביח עם השנים.
טלפון אחד ל א. והכל מסודר.
אני מתנדב להיות נערת מים בצילומים.
(-:
יכול להיות רעיון לא רע לצלם את אפי מה הוא עושה לאופנוע…
האופנוע האמיתי הראשון שרכבתי עליו כשקיבלתי אותו מחבר לשבוע שלם כמתנת חתונה בשנת 88
יצאנו איתו בלילה צפונה לילה אחרי החתונה
אשתי הטריה מאחור לא הפסיקה לבכות מפחד וסבל
אני לא ראיתי כלום עם הפנס מזלי שמצאנו משאית מספיק איטית כדי לנסוע אחריה
האופנוע האמיתי הראשון שלי בשנת 1986 HONDA XL 500