למה כדאי לכם לרכוב בישראל

מאמר מתורגם של קן אנגלמן ממגזין ADVENTURE RIDER

שטייל בישראל במימון ובהדרכת דובי נבו מחברת BIKE LIFE

תמונות: קן אנגלמן, משה גלבר, דובי נבו

*   *   *

המחשבה "אני חייב פעם ללכת לרכב בישראל" לרוב לא עולה בשיחות סביב מדורת השבט של רוכבי האדוונצ'ר, אבל לדעתי זו שגיאה. אני אישית התוודעתי לרכיבת אדוונצ'ר בישראל וחוויתי ממקור ראשון את מרחב הרכיבה הקסום של המדינה הקטנטונת הזו הכולל הרים, חורשות מדרוניות, חופי ים, מדבר, מישורים ועמקים. כל מה שנפשו של רוכב אדוונצ'ר מתאווה לו.

למעשה רכיבה בישראל לא דומה לשום רכיבה במקום אחר על פני הגלובוס, והנה אני מיד מסביר למה.

6,000 שנה של היסטוריה המשתלבת בנוף הרכיבה. במשך יומיים אתה יכול לחוות מסלול רכיבה כמו בקולורדו, אריזונה, קנזס, סן דייגו, מיאמי וניו יורק. ברצינות, תוך שעתיים טיפסתי מן המקום הנמוך ביותר בעולם למרומי הרי ירושלים למפגש אופנוענים מפורסם בשם "בר בהר". כשהגענו כבר היו שם כ-50 אופנועים ועוד אי אילו מכוניות אספנות ישנות, המון רוכבים, אופנוענים, חולי הגה וחובבי הסצנה המוטורית, כולם מקשקשים ומפטפטים בעליצות ובהמולה גדולה.

לאורך הירדן. ברקע – הכנרת

זו תחושה חזקה ואפילו פיראית לחשוב שעל כל סנטימטר שדרכת או רכבת בו, כבר צעדו אלפי גייסות של אימפריות כובשים מלאומים רבים ושונים שבמהלך היסטוריה ארוכה חשבו ורצו לנכס לעצמם את פיסת האדמה הקטנטונת הזו. ואתה יכול לרכב על זה, מסביב לזה ולפעמים לתוך זה, ככה שאם אתה רואה איזה שביל בצד הדרך – אין לך שום בעיה להתנפל עליו ולראות לאן יוביל אותך. בדרכך תראה שיירות של אוטובוסים מלאים בתיירים, אבל אתה יכול לעקוף אותם, להגיע למקום שכולם מכוונים אליו, להחנות את האופנוע על המדרכה, ופשוט להכנס ראשון לפני כולם. הרגשה נהדרת.

ואם אתה לא בדיוק יודע למי לפנות שיראה לך את המקומות הטובים יותר, פשוט תכנס לאחד מעשרות דפי הפייסבוק של קבוצות הרוכבים הישראליות ומישהו פשוט יצרף אותך אליו ואל חבריו, ואתה תגיע למקומות שאף אחד בערך לא מגיע לשם, דבר כשלעצמו יעיף לך את המוח מתוך הראש.

הרכיבה מבקעת הירדן לירושלים, דרך שכל הנוצרים מאמינים שישו עשה אותה בזמנו, זו חוויה מטורפת. לי אישית נדפק הראש מכמה מסלולים שכל אחד חייב לעצמו: סינגל ברמת הגולן המוביל משום מקום לשום מקום – זה פנטסטי, רכיבה לילית לתוך המדבר עם מיליון כוכבים מעליך וללא סימן של עיר קרובה – זה אדיר, טיפוס להר גריזים בשביל עיזים ולמצפור עילי על שכם וקבר יוסף – זה מעתיק נשימה, ורכיבה בתוך סימטאות העיר העתיקה בירושלים זו חוויה חד פעמית. אני עשיתי את כל אלו וגם אתם יכולים, במיוחד אם ילווה אתכם מדריך שיסביר לכם דרך מה אתם עוברים וכמה ההיסטוריה נושקת אתכם מעל. נסו לדמיין את זה.

ירושלים

ובנוסף, לאכול אוכל של דוכנים בשווקים ישנים שנראים כאילו הם שם מהעת העתיקה, לצוף על המים בים המלח, לטבול בגלים החמימים של הים התיכון, להשתתף במשחק החופים המיתולוגי שנקרא מטקות, לרבוץ במצפה מעל הכינרת ליד נערים ונערות המנגנים גיטרות לעת שקיעה, או אפילו לשבת בתוך הקהל הגועש באיצטדיון נתניה בעת משחק כדורגל – זה כל מה שתייר רוכב אדוונצ'ר יכול לקוות לו ועוד יותר מזה. הרבה יותר מזה. ואז – עוד קצת… ככה כל יום.

קשה לי לבטא במילים את תחושותיי, אז תחשבו על הדברים האלה לרגע:

–  אתה רוכב במדבר ולפתע, מעבר לגבעה סמוכה – צץ ראשו של רועה זקן עטוף כפיה ומסביבו מאות כבשים. רק אתה, הוא, הכבשים והמדבר. מדהים. וזה אמיתי.

– אתה נכנס לירושלים העתיקה ברכיבה דרך שער יפו, ואז יורד מהאופנוע והולך במנהרות הכותל מתחת לעיר העתיקה, כן, זה אמיתי.

– אתה רוכב במדבר הצחיח ולפתע באופק נווה מדבר. זה גם אמיתי.

– אתה רוכב לתוך כפר עתיק שכמו הופיע לפניך מן ההיסטוריה. זה אמיתי.

– אתה רוכב לתוך אתר ארכיאולוגי, ומבין שאנשים חיו פה מתחת לגלגליך לפני אלפי שנים. זה אמיתי לגמרי.

– אתה רוכב על שבילי מדבר ולפתע גמלים מסביבך מקבלים את נוכחותך כטבעית. קורה גם קורה.

– אתה רוכב לקאסר אל יהוד, המקום בו הוטבל ישו בנהר הירדן, חולץ את מגפי הרכיבה וטובל רגליים בנחל כדי להתקרר. זה בדיוק מה שקורה, וזה אמיתי לגמרי.

כאן הוטבל ישו

כבר יצא לי לראות עולם, לרכוב בנחישות ולחצות את הרי האלפים, הרי האנדים, הרי הרוקי, ועוד ועוד, ובשום מקום לא קיבלתי את התחושה הבסיסית החזקה הזו שאני רוכב במקומות, בערים, בכפרים, בפארקים לאומיים ובאתרי שימור מורשת עולמיים של יונסקו שאין שני להם:

– ירושלים, העיר העתיקה, הכותל המערבי, מגדל דוד, כנסיית הקבר, שוק מחנה יהודה…  ועוד ועוד

– מצדה, מבצר הצוק במדבר

– תל אביב – העיר הכי מתקדמת ומודרנית במזרח התיכון

– נמל יפו, זוכרים את סיפור התנ"ך על יונה הנביא והלוויתן?

– חיפה – מקדש הבאהאיים והגנים המקיפים אותו

– ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם

– מערות קומראן, מקום גילוי המגילות העתיקות

– קאסר-אל-יהוד, היכן שהוטבל ישו בנהר הירדן

– כפר נחום, מקום גילוי הניסים של ישו,

– טבחה, כנסיית הלחם והדגים,

– טבריה וימת כנרת

– קיסריה, העיר העתיקה של הורדוס

– צפת, עיר הקבלה

– הגדה המערבית

– הנגב, מכתש רמון ומעלה העקרבים

– עכו, אתר שימור עולמי של יונסקו, העיר העתיקה ובמיוחד אולמות האבירים

מצדה וים המלח

לכל המקומות האלו שמניתי, אתה יכול להגיע עם אופנוע, להוריד רגלית, ולהכנס ישר פנימה! בישראל אתה יכול לרכוב יום אחרי יום ובמשך שעות ולהתפעם מחדש בכל רגע נתון מהמקומות ההיסטוריים שישו היה ופעל בהם. נכון, גם בהרי הרוקי, האנדים והאלפים אתה מגיע לנקודות נפלאות אבל בשום מקום אין לך את ההרגשה ההיסטורית הנשגבה כמו שאתה מקבל בכל יום רכיבה בישראל.

וחוץ מהמראות, הריחות, הטעמים, השפות, התרבויות, הבגדים, המאכלים, השווקים, הסגנונות הארכיטקטונים – התקבלתי בכל מקום בחיוך ובסבר פנים יפות. מצאתי את הישראלים עם של מקבלי זרים, מסבירי פנים, ומכניסי אורחים. "הכל בסדר" – היא אמרה רווחת אצל ישראלים רבים ומשמעותה שהם בכיף איתך וזורמים איתך.

הארוחות בישראל היו ברובן טעימות, לא כבדות ולא מכבידות לרוב עממיות ומתאימות להמשך יום רכיבה, אותי כבשו המאכלים העממיים הפשוטים והטעימים כמו החומוס, הפלאפל, השקשוקה והסלט הישראלי.

אם לסכם את ביקורי בישראל אומר כך: ישראל היא המוזיאון הפתוח הגדול בעולם המתאים לאדם המערבי, ידידותי לרוכב האופנוע, וסתגלני למבקרים. אם תתור את ישראל ברכיבה, אתה תשוב ותזכר בה שוב ושוב, תסתכל בתמונות שצילמת, תריץ שוב ושוב את סרטי הוידאו, והזכרונות הטובים יציפו אותך. חוויה מובטחת.

קבר יוסף

מפרץ חיפה. מבט מהגנים הבאהאיים

שקיעה בחוף נתניה

קו החוף של תל אביב

5 תגובות ללמה כדאי לכם לרכוב בישראל

  1. אפשר בכלל להשכיר אופנוע בישראל??

  2. נכון מאד ומומלץ

  3. סופ-סופ מישהוא שלא מקטר….. ואפילו להפך.
    כדאי לברר אם הוא רוצה להיות חבר במערכת.

  4. נפלא והכל אמיתי ונכון.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




six + 11 =