החבר'ה

קצת דעות קדומות. למה לא בעצם?...

מאת: נבות זקשבסקי

חשבתי לי שאם סוגי חברים לבילוי בחוץ היו מותגי אופנועים, אז זה הדיבור היה נראה ככה:

קאוואסאקי:

"אחייייי. אני מכיר מועדון טירוף. בוא בוא מה אתה ילדה? שתי דקות היית למטה. אה, ותביא איתך איזה וודקה לדרך שנבוא מתודלקים… בלגאנים עד הבוקר".

לך איתו ולא תצטער על זה בבוקר. כאילו כן תצטער, אבל הכאב ראש חולף והחוויות נשארות.

יאמאהה:

יוציא אותך לאותם מקומות מפוקפקים כמו הקאוואסאקי ותכלס תחוו את אותן חוויות לא-בהכרח-חוקיות שעדיף שתזכור אותן במעורפל, אבל בלבוש מוקפד ובהתנהלות בוגרת יותר, או לפחות יעשה רושם שהוא כזה…

סוזוקי:

"עזוב אותך מועדונים ורעש ושטויות של ילדים – היום בצהריים בים, שישיית בירות וצ'יפס".

כי סוזוקי הוא מאלה עם הביטחון הזה; הם לא צריכים להתאמץ כי הם יודעים מה הם שווים, הביטחון הזה גם מדבק, ואיתו פתאום כולם מרגישים בבית.

הונדה:

ההונדה לא משתכר. אבל הוא מכיר פאב אקסקלוסיבי ויש היום ערב גבינות ויין עם סטודנטיות ביו-טכנולוגיה מהטכניון.

כן, האווירה תהיה קרירה אבל אתה בחברה גבוהה ותרגיש איכותי לשם שינוי. יאללה, פעם אחת נכוון גבוה, למרות שנושבות שם רוחות קרות, ובינינו? זה גם מה-זה יקר.

אפריליה:

יבוא איתך לאן שתרצה, בתנאי שמגיעים לשם תוך כדי ריצה קלה או כל סוג ספורט אחר. יש לה קוצים בתחת ונשמה מאנדורפינים.

מוטוגוצי:

כבר עבר את הגיל של חיפוש אטרקציות. הוא כבר כאן מספיק זמן כדי להבין שהחיים בנויים מחומר אחר, חמקמק יותר. אוכל? רק מתכונים שעברו במחברת הישנה מסבתא, כי אז ידעו להכין אוכל אמיתי.

יוסאנג:

הוא לא מאמין שבשביל בילוי טוב צריך לקחת משכנתא. "יש לנו פה סופר צדק חברתי, יש להם אחלה מבצעים. נקנה פיתה חומוס וחמוצים ונשב איפשהו בכיף, מה נהיינו פלצנים?"

הארלי דוידסון:

מזמין לברביקיו על הדשא של השכנים. הוא יאחר, יגיע בקצב שלו, יעשה הרבה רעש בכניסה, יסתובב עם צלחת ביד אחת ובירה בשנייה וחיוך גדול על הפרצוף. לא אכפת לו מה חושבים עליו או על הסגנון שלו. כמו המוטוגוצי הוא עבר את הגיל. הוא אולי מחוספס וכבד, אבל וואלה איתו בטוח לא תישאר רעב.

רויאל אנפילד:

לא מאמין בתרבות הצריכה, אבל יזרום לקפה פינג'אן או אולי אפילו פויקה ליד איזה מעיין שהוא גילה בטיול הגדול. פאר לא תמצא שם, אבל אולי תחזור עם תובנה על החיים.

ב.מ.וו – ק.ט.מ:

ב.מ.וו אוכל רק בישול מולקולארי, וק.ט.מ רק במסעדות מישלן. עכשיו, יש מסעדת מישלן-מולקולרית מצוינת ששניהם נורא אוהבים, אבל הם לא בחיים יודו בזה שהם אוכלים באותו מקום.

דוקאטי – MV אוגוסטה:

יסכימו לצאת לכל מקום, מבאולינג עד זריקת חיצים, העיקר שהם יוכלו להשוות תוצאות…

8 תגובות להחבר'ה

  1. ההונדה לובש את אותה החולצה עם הסקוץ' והוא בטוח שעם פד בצבע אחר כל יום אנשים לא ירגישו שהוא לא מכבס את החולצה
    (סדרת ה"אותו מנוע אותה שילדה רק הפירינג מודבק בסקוץ' אז זה דגם אחר")

  2. האנפילד ינשוף לך לפרצוף ענן של גאנג'ה – "אחי זוכר תפול מון בגואה?" וזה יעיף אותך עשרים שנה אחורה לשם.
    שעתים אחרי זה הוואצפ יעיר אותך עם החבר בחוף תל ברוך עם הודעה – "איפה אתה כבר 12 בצהרים וקבענו להעלות גירסה לפרודקשן!!" – מהמשרד בקרית עתידים.

  3. הקטום יקח אותך למסיבה, יגניב לך איזה בול או כדור (או אבקה) מבלי שתרגיש ותרקוד שעות באמוק, לא מבין מהיכן הכמות הפסיכית הזו של כוחות סוס.
    בבוקר תגלה שהתפרקה לך המחרשה, נדפקו לך הרוקרים, מתה משאבת המים, השילדה שלך גזורה לשתיים… ובעצם אין לך דופק כבר כמה שעות.

  4. הזירו יוציא אותך למסיבה בשקט לינארי.
    בקצה השכונה הוא יעצור – "וואי אחי יש לך מטען? נגמרה לי הסוללה"

  5. הלונסין – "אחי למה לך מסיבות ובלגאנים יש הכל פה בבית אתה רעב? רק תפתח את המקרר. חופשי הכל עלי"

    אתה תפתח את המקרר ותגלה חצי בקבוק קריסטל אורנג' בלי גזים עם כיתוב בערבית.
    וזה כל מה שיש במקרר.

  6. הקליבלנד.
    אוקיי. אם יש לך חבר כזה דע לך שאתה בספקטרום. גם הוא.
    בכלל כל האחים שלו נראים כאילו כל אחד בא מאבא אחר.
    אחד מהאבות חייזר.

  7. מורשה חתימה // 13/07/2017 um 19:03 // הגב

    אל תשלו את עצמכם… כבר כמה שנים קטמ היא כמעט בשליטה של באזאז ההודית. חלק גדול מדגמי הכביש 100 אחוז מיוצרים ומורכבים בהודו על ידי באזאז. וגם בדגמי האנדורו המרובעים (דגמי ה high end כביכול) חלקים רבים מיוצרים בהודו – ורק נשלחים להרכבה במפעל באוסטריה. למשל הבלוק מנוע.

    • הסופר אנדורו שרץ ביד 2 הוא מעידן אחר. lc8 אבל מה אני מבין.
      שאלוהים יתן לי כח לדחוף אצבע לחוגה ולסובב
      סטפות יש, עקבים יש ואם צריך אני אגלח את המפשעהוארכוב על הצינורות
      שאלוהים יפיל אותו למיטה שלי, אני אשן איתו כפיות

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




1 × 2 =