דג לשבת: האופנוטנק

השם הנפוץ שלו היה קטנקראד (kettenkrad), וזה לא בדיוק אופנוע אבל יש לו כידון וגלגל אחד מלפנים אז אנחנו כותבים גם עליו. יצור הכלאיים הזה, שם רישמי – SD.KFZ.2 – היה בשימוש הכוחות הגרמניים במלחמת העולם השניה בעיקר בחזיתות המדבר המערבי באפריקה (לוב) וברוסיה (חזית סטלינגראד) והוא נחשב לרכב השטח המהיר ביותר שנע היכנשהו במלחמה הזו. קטנקראד הוא קיצור של הלחם מילים ארוכות בגרמנית שמבטאות פשוט "אופנוע שטח". הרעיון בבסיס המבנה המיוחד הזה היה שכל אופנוען יכול להכנס לתוכו ולנהוג אותו בלי הכשרה מיחדת, רעיון חכם כשמדובר בתנאי לוחמה בה מוחלפים נושאי תפקידים בלחץ ארועים ומוות.

בשל ממדיו הזעירים תוכנן האופנוטנק להיות כלי מוטס ומוצנח ע"י מטוסי התובלה הגרמניים, יונקרס JU 52 . אורכו היה 3 מטרים, רוחבו מטר אחד, וגובהו 1.20 מ', והיה בו מקום לרוכב (נהג), לחייל נוסף, 500 ק"ג תחמושת, אפשרות חיבור לגרור 2 גלגלים ובו מרגמה או מכונת ירי קטנה כזו או אחרת, או כבל תקשורת המיועד לפרישה. ביכולתו היה לטפס מדרונות חלקלקים בעלי שיפוע של 25 מעלות, ומהירותו הגיעה ל-70 קמ"ש. מי שהתנסה בנסיעה על דגמי האספנות ששרדו, מספר שההרגשה היא של מהירות הרבה יותר גבוהה, בעיקר בשטח.

פורש כבלים

אביו מולידו ומתכננו של האופנוטנק היה היינריך ארנסט קניפקמפ שנשא במשרת המהנדס הראשי של מפעלי NSU בנייקרסולם, גרמניה. נרשם עליו פטנט וב-1939 הוא נמסר לצבא לניסויים לאחר שהסתיים תהליך הפיתוח במפעל. מערכת ההנעה שלו הורכבה ממנוע 4 צילינדר 1478 סמ"ק תוצרת 'אופל' (שהיה בשימוש בדגם 'אולימפיה') ושהוציא 36 כ"ס, קלץ' מסוג מצמד יבש, ובגיר היו 3 הילוכים ורברס אחד שהכפילו את השינוע דרך מערכת HIGH / LOW. משקלו היבש עמד על  1235 ק"ג וכושר ההעמסה היה בערך 300 ק"ג. מערכת מכנית חכמה שקלטה את תנועות ההיגוי מן הכידון, העבירה פקודת בלימה למערכות ההנעה של הזחל כשהיא מפחיתה מהירות בצד אליו פנה הכלי.

מגוון השימושים שעשו בו הגרמנים במלחמה היה עצום: הכלים הזריזים הללו התרוצצו בבוץ באבק ובשלג, גוררים סוחבים ומביאים אספקה, תחמושת, מניחים כבלים, מחלצים רכבים תקועים, משנעים חיילים לקווי הגנה, כלי עזר בשרות כוחות הארטילריה, בלוחמה נגד פרטיזנים ובשרות יחידות הצבא האלפיניות. שימוש נוסף היה גרירת מטוסי קרב מההנגרים או ממקומות ההסוואה בהם הוחבאו אל מסלולי ההמראה על מנת לחסוך בדלק מטוסים יקר.

לאחר המלחמה נמצאו לו שימושים אזרחיים רבים ביחידות חילוץ והצלה ובחקלאות. עד 1948 יוצרו ממנו כ-8,400 כלים שרובם שרדו בעבודה יומיומית ובתחזוקה טובה עד שנות ה-80. לאחר מכן הוא עבר לאגף המוזיאונים ונראה שהיה יחיד במינו כי עד היום לא קם לו ממשיך, לא בקונספט ולא בצורה.

 

 

2 תגובות לדג לשבת: האופנוטנק

  1. גם לריקשות היה כידון וגם לב.ס.א. תלת (ואני לא מדבר על השני גלגלים מקדימה שזו בכלל הנפצת המאה)
    אז מה? גם לאופנוע עם סירה יש כידון וגם הרוכבים המשוקצים על טרקטורון אוחזין.
    לאופנוען אמיתי פקודת ההיגוי ההפוך חרוטה בעצמות ואיתה יכולת ההטיה.
    כשזה נאמר, אחלה דגל"ש (קצת באיחור. לא התקלקל בשמש?) ותודה על הדגים.

  2. נייס. מעניין היה לבחון אותו מול הטרקטורונים של היום…

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם