בן חי"ל איש צבא

מי מכיר מי יודע - אופנוע המנציח את זכר הבריגדה היהודית

האופנוע שבתמונות – טריומף בונוויל T100 – נצפה חונה ברחובות רומא. אמנון האן שצילם אותו חיכה לשוא שבעליו יופיע כדי לברר פשר ההנצחה של הבריגדה היהודית בשלט מיוחד על הכנף הקדמית. אולי מישהו מכם יוכל לשפוך אור על הנושא?

IMG-20151210-WA0009

*   *   *

הבריגדה היהודית – בשמה הרשמי Jewish Brigade Group ידועה גם בשמות חטיבה יהודית לוחמת, חַיִ"ל, הבריגדה העברית, ובפי רבים הבריגדה – הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. בריטניה החליטה על הקמתה רק לקראת סוף מלחמת העולם השניה – ביולי1944. אחד מיוזמי הקמתה היה משה שרת ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית – המוסד העליון של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי. זו הייתה החטיבה הצבאית הבריטית הראשונה במלחמת העולם השניה אשר כל חייליה ומפקדיה היו יהודי ארץ ישראל בלבד, עם הווי עברי וסמלים ציוניים אשר השתתפה במלחמה נגד הנאצים.

הבריגדה היהודית נטלה חלק בקרבות שנערכו להבקעת קו ההגנה הגרמני האחרון בצפון איטליה – 'קו ג'ינג'יס חאן'. בשיאה מנתה הבריגדה כ-5,000 חיילים – מעל ל-13 אחוזים ממספרם הכולל של המתנדבים מהיישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי, שמוערך ב-38,000 חיילים‏. הבריגדה על כל יחידותיה שהתה בחזית מ-3.3.45 עד 25.4.45 מהם שלושה שבועות בקרבות ממשיים. בתום הלחימה באיטליה המשיכו חיילי הבריגדה במשימות של ממשל צבאי באירופה. במסגרת זו הם הושיטו סיוע רב לניצולי השואה ותרמו לשיקומם הנפשי ולעלייתם לארץ ישראל.

החטיבה היהודית הלוחמת הורכבה משלושה גדודים של חיל רגלים שהוקמו על בסיס שלושת גדודי הרגימנט הארץ ישראלי, חיל התותחנים ויחידות עזר נוספות. ההחלטה על הקמת הבריגדה היהודית התקבלה בצבא הבריטי ביולי 1944. למפקד הבריגדה מונה בריגדיר לוי בנימין, יהודי יליד קנדה. החיילים היו רובם מארץ ישראל ומספרם היה בתחילה 2,500 אך הגיע בסופו של דבר ל-5,000 חיילים. הם רוכזו תחילה במחנה "בורג אל ערב" שליד אלכסנדריה במצרים, שם הם התארגנו במסגרת החדשה. ממצרים הפליגו לאיטליה. החטיבה הייתה חלק מהדיוויזיה ההודית השמינית, שהייתה שייכת לקורפוס החמישי, שהיה חלק מהמחנה השמיני עליהם פיקד הגנרל מארק קלארק.

הכרזה הרשמית על הקמת הבריגדה היהודית השתהתה כמו ההחלטה על הקמתה. התעמולה הנאצית ניסתה לטעון כי היהודים אשמים בפרוץ המלחמה וממשלת בריטניה סברה כי הקמת הבריגדה וההודעה על כך עלולה לגרום לה נזק תעמולתי. בסופו של דבר השתכנעו הבריטים בנחיצות הקמת הבריגדה כיחידה יהודית עצמאית. וראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, הכריז בפרלמנט ב-28 בספטמבר 1944:

"הממשלה החליטה למלא את בקשת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ולהקים בריגדה יהודית עצמאית שתשתתף באופן פעיל בקרבות. ישנו מספר רב של יהודים המשרתים בתוך צבאנו ובצבא האמריקאי בכל השירותים השונים, אבל נראה לי כדבר נכון באמת שיחידה מיוחדת של אותו עם שסבל עינויים שאין לתארם מידי הנאצים תהיה מיוצגת כחטיבה נפרדת".

חמישה ימים לאחר ההכרזה, אישר את ההחלטה גם נשיא ארצות הברית – רוזוולט.

המוסדות הלאומיים של התנועה הציונית ראו בהקמת הבריגדה בראש וראשונה בסיס לאימון אזרחים לקראת הצבא העברי שיוקם בעתיד. כמו כן, ראו בכך אמצעי להצלת יהודי הגולה על מנת להביאם לארץ ישראל. כאשר נוצרו התנאים הבסיסיים ללחימה תחת דגל לאומי ניתן העידוד לגיוס. לבריגדה היה דגל שכלל מגן דוד על רקע צהוב, תג היחידה שכלל את שמה גם בעברית והותר באופן גורף השימוש בשפה העברית. הסוכנות מינתה מוסד שכונה ועד בריגדה' שדאג ליצירת קשר עם המתנדבים בהכשרת החיילים לתקופה שלאחר שחרורם, בפעולות חינוך ותרבות, ובעידוד העלייה של שארית הפליטה מאירופה.

הקשר בין החיילים היהודים ששירתו בצבא הבריטי לבין יהודי ארץ ישראל ומוסדותיהם התקיים באמצעות רשת הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי שדאגו לצורכי הדת של החיילים. הבריגדה פורקה רשמית בקיץ שנת 1946. הניסיון הרב והמיומנויות שרכשו החיילים היהודיים שלחמו בבריגדה תרם רבות להקמת צה"ל בתקופת מלחמת העצמאות. נאור, היסטוריון צבאי: "באביב 1947 חקר בן-גוריון את ראשי ההגנה על מצב הארגון ולא אהב את מה ששמע. לרשות המדינה ש'בדרך' עמדה אז בסך הכול מיליציה, בטח לא צבא. לחיילים (יוצאי הבריגדה היהודית) בעלי הניסיון הקרבי באחד הצבאות המרכזיים במלחמת העולם השנייה, הייתה עדיפות בעיניו על מפקדי ה"הגנה". וכך מסכם נאור: "בחודשים הבאים המשיך בן-גוריון, במרץ האופייני לו, לקדם את יוצאי הצבא הבריטי. אחרי שמפקדי הפלמ"ח פרשו מצה"ל ולמטכ"ל נכנסו יוצאי הצבא הבריטי מכל היחידות ולא רק מהבריגדה היהודית, הרי כל ארגון הצבא, שיטות ההדרכה והאימונים וכן ההפעלה המקצועית היו לפי המורשת הבריטית.

לבריגדה היו 30 חללים וכ-70 פצועים‏. פעילותה של הבריגדה היהודית באיטליה מונצחת במוזיאון שבעיר "אלפונסינה" מצפון לעיר רוונה.

(תקציר מתוך ויקיפדיה)

IMG-20151210-WA0014

IMG-20151210-WA0010

10 תגובות לבן חי"ל איש צבא

  1. אבא שלי היה בבריגדה וכמו שכתוב נלחם בצפון איטליה ע״י נהר הפו, במלחמת השיחרור הדריך חיילים בבסיס הדרכה שהיה בכפר שמריהו.

  2. מייקל ווהן (WZRD) // 12/05/2016 um 15:16 // הגב

    אחלה הגיג!!

  3. ינשוף סתום עין // 13/05/2016 um 9:46 // הגב

    כתבה מצוינת, עכשיו צריך לארגן מסע אופנועים בעקבות דרכה של הבריגדה באיטליה [על מצרים כדאי לוותר…[
    יתארגנו בבקשה בני ונכדי הגיבורים לטיול שורשים היסטורי, זאת תהיה סגירת מעגל יפה.

    דש לאמנון מלך הסיסים

  4. בלי לפגוע בכבוד חיילי הבריגדה… אבל החפרים היו קודם.
    מתנדבי היישוב בחיל החפרים
    מתנדבי היישוב בחיל החפרים או פלוגות חפרים (Auxiliary Military Pioneer Corps (AMPC)) היה כינויים של המתנדבים הארץ-שראלים, אשר התגייסו לכוחות הצבא הבריטי במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, החל מספטמבר 1939.
    רבים מהמתנדבים היו עולים בלתי ליגאלים מגרמניה וארצות אירופה. לצידם התגייסו גם מוותיקי היישוב, מזרחיים, אשכנזים, דתייים, חילוניים, רווקים, נשואים, צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים.
    ממניעי הגיוס:
    הרצון ללחום בגרמניה הנאצית
    גיוס לצבא הבריטי כשלב ראשון להקמת הצבא העברי
    הדרך להפיכת שהות בלתי לגאלית בפלסטינה לליגאלית בעקבות הגיוס
    פתרון לבעיית האבטלה וקשיי פרנסה.
    הבריטים באותה העת חששו מפני "גייס חמישי" בקרב המתנדבים לצבא הבריטי, ממוצא גרמני. מצב זה הוביל להחלטה לאפשר למתנדבים הארץ-ישראלים לשרת רק בתפקידי הנדסה ובינוי, ביחידות השרות השונות של הצבא הבריטי. לכן רוב המתנדבים שובצו לחיל החפרים. בחלק מהמקרים הדבר נעשה כנגד רצונה של הנהגת היישוב, אשר ביקשה כבר אז להקים יחידות יהודיות לוחמות.
    למגויסים הראשונים כמעט ולא ניתנה זכות לאחוז בנשק וזאת למרות רצונם להילחם. רבים התגייסו לחיל החפרים בתקווה שבהמשך יהיו הראשונים בתור לשיבוץ ביחידות לוחמות, כאשר הבריטים יאפשרו זאת.
    המתנדבים התגייסו לצבא כבודדים, ללא מסגרת לאומית-עברית, לה זכו אלה שהתגייסו לאחר מכן. חיילים אלה זכו להכשרה צבאית שהייתה הולמת ליחידות שירות וחלקים אפילו לא קיבלו נשק אישי – אלא רק כלי עבודה. הם נשלחו לחזית הקרבות ושם עבדו ולחמו בתנאים קשים. לדעתם ‏[1] הבריטים ראו בהם "חוטבי עצים ושואבי מים".
    בחיל החפרים היו תשע פלוגות מארץ ישראל: הפלוגה הראשונה – 401 – לחמה בצרפת, ואחרי שובה לארץ ישראל הפכה לפלוגה 601. אחריה התגייסו עד לינואר 1941 עוד שמונה פלוגות חפרים: 602 ,603 ,604 ,605 ,606 ,607 ,608 ,609.
    המוסדות הלאומיים לא שיתפו פעולה בגיוס לחיל החפרים מכיוון שסברו כי הגיוס איננו תואם את האינטרסים של הנהגת היישוב‏[2] שרצתה בהשתתפות רשמית במלחמה נגד גרמניה הנאצית באמצעות הקמת יחידות בהם ישרתו חיילים יהודיים בלבד. בשנת 1941, במהלך הלחימה ביוון, נפלו רוב חיילי חיל החפרים בשבי הנאצים. השבויים הוחזקו עד תום המלחמה משך ארבע שנים במחנות השבויים בפולין וגרמניה, עד לשיחרורם אחרי צעדות המוות, אז שבו גם לארץ ישראל.
    החפרים שנותרו בחיים אחרי מעמד הנפילה בשבי והצליחו לחזור למצריים או לארץ ישראל עברו לשרת ביחידות אחרות.
    באביב 1942 פורקו יחידות החפרים הארצישראליות.

  5. סחתיין אלף על המידע המחכים!

  6. פואד אל-אוואל // 13/05/2016 um 23:42 // הגב

    פואד עם זיקה ושורשים עותומניים, מעולם לא היה בריגדיר,
    אבל מצר הוא מאוד על פירוק יחידות החפרים.
    מאז פורקו היחידות נפוצו החפרים לכל עבר, עושים עבודה גרועה בזול,
    ומפרים את מטה לחמו של פואד ואת שלוותו.

    יאוגדו החאפרים כך נוכל לזהותם ולהימנע מפגעם, ויפה שנה אחת קודם!

  7. ינשוף סתום עין // 14/05/2016 um 9:04 // הגב

    רבותי לפנינו הזדמנות היסטורית,
    מסע אופנועים בעקבות דרכם של הלוחמים היהודים עד לברלין ושם נתבע את פיצוים באופן אישי ממפעל BMV
    לא יתכן שנפקיר את מורשת העם לאיזה זר אלמוני במילנו, יש ברשתנו את מיטב האנשים, כמו ינוקה, ALF, אמנון וכמובן פואד . אנשים שעברו התמחות בגיוס מוסדות לעניינם, המסע ימומן על ידי הליגה היהודית ובספו יפצו הגרמנים כול אופנוען בארץ באופנוע BMV [או קטנוע לארסים] .
    כמו כן חייבם לבדוק מה האיטלקים עשו לנו במלחמת העולם ה2 ואם יש מקום לפיצוי כי בכל זאת עדיף [לי באופן אישי]דוקטי על BM…

  8. אם מאד הייתי רוצה לדעת של מי הטריומף, הייתי יוצר קשר עם אדון דניאל די פורטו

  9. בן חיל איש צבא של פנסיה תקציבית?
    נהיניתי לקרוא. כולל (ובעיקר) התגובות. תודה.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




twenty − six =