במבי שב ליער (ב)

מאת: דיויד היימן

לקריאת הפרק הראשון

*   *   *

במבי שלב שלישי

ובכן, בשעה טובה , לאחר כל שלבי רכיבות המבחן, מבחני הדרכים, התייעצויות,  בחירת האופנוע, רכישת הביטוח וההצטיידות, הגיע היום הגדול – במבי  חוזר לרכוב.

הנסיעה הראשונה היתה ביום קבלת הכלי במטרו תושיה. הורדתי חגיגית את הניילונים מהקאוואסאקי W800 החדש והנוצץ בצביעה שחורה מדהימה הנקראת Black Edition, קשרתי את התיק למושב האחורי ויצאתי בדרכי הביתה לגליל התחתון. בקרבי – תערובת של תחושות: חשש, לחץ וריכוז עילאי התחלפו בתחושות כיף ושמחה ככל שהצפנתי. תכננתי מסלול עם עצירות: תדלוק ראשון באם הדרך, קיסריה חוף הקשתות לצילומים ראשונים, דרך אור עקיבא לזכרון יעקב, פלאפל במדרחוב כשהאופנוע על ידי מושך סקרנים ומבטים, הכביש הישן לצומת בית אורן, עליה לכרמל וירידה ליגור על כביש 70 עד צומת אבליים, עליות ופניות והביתה. המשפחה מחכה, מצטלמים, מתפעלים, לא מאמינים שעשיתי זאת: קניתי אופנוע וחזרתי לרכוב.

הרצה למכונה: אני חייב לציין שיש המון גישות ועצות לביצוע הרצה ולפעמים המידע סותר את מה שרשום בספר הרכב הספציפי. החלטתי לעשות הרצה משולבת, כלומר לבצע על פי רוב היועצים והמאמרים וללא חריגה ממה שרשום בספר הרכב: יצא משהו כזה: לא לעבור 4,000 סל"ד ב-800 הק"מ הראשונים, ומקסימום 6,000 סלד עד 1,600 ק"מ, לא לנסוע במצערת קבועה לאורך זמן, לא לאמץ את המנוע, לא להרכיב, לא להאיץ בהילוך גבוה מדי, לבחור מגוון רב ביותר של דרכים כולל עירוני, בינעירוני, עליות וירידות, רמזורים, לא לרכוב בשעות החמות של היום, לשמן שרשרת לאחר 500 ק"מ, ולהכניס את הכלי לטיפול ראשון כשמגיעים לאלף.

במקביל להרצה של האופנוע, לא פחות חשוב שלב ההרצה של הרוכב, ולכן אני שמח להוסיף רשימת הרצה לרוכב בקטגוריית BAMBI:

  • כולם, אבל כולם בטוחים שהשתגעתי לגמרי והתגובות של הקרובים אלי הם תערובת של תדהמה, הפתעה, חששות  ו…הערצה (על שהעזתי ללכת נגד כולם ולהגשים את החלום).
  • המיגון המלא הוא אכן מעיק, חם, מסורבל  אבל מתרגלים ולכן לא לוותר לעצמכם.
  • בחרתי שעות רגועות לרכיבה: אני אוהב את השעות 9 בבוקר עד 13:00 באמצע השבוע ויום שישי אחה"צ. התנועה דלילה ובעיקר אין את כל הממהרים לעבודה – אלה הנהגים המסוכנים ביותר לדעתי.
  • לשמחתי אני גר בצפון ולכן כבישי הבית שלי הם הכבישים שאלה שבמרכז חולמים עליהם: כביש משגב-כרמיאל, כביש כרמיאל-תפן-מעלות, כביש אלקוש-בירנית, כביש הצפון הישן עד אביבים וחזרה דרך חורפיש או פקיעין. סיבוב כזה לוקח לי בערך שלש ארבע שעות. (תלוי כמה זמן אני נתקע בגלידה בוזה בקיבוץ סאסא…).
  • העצירות הם חלק מהחוויה. תבחרו מקומות טובים בהם אפשר לעשות סידורים רבים בזמן העצירה: שירותים, למלא או לקנות מים, נוף יפה לצילומים, קליטה סלולארית טובה כדי לשלוח את התמונות למשפחה, ספסל ישיבה נוח, צל לרוכב ולמכונה.
  • ציוד: פנס ראש, לדרמן, פאסט עטוף בפצפצים, בקבוק מים, כובע, סמרטוט, חטיף בריאות ושקית שקדים, שטר 200 ש"ח צמוד לכרטיס הביקור של הגרריסט שלכם, וסט צהוב זוהר (חובה על פי חוק).
  • עוצרים המון לתדלוקים אז הנה כמה עצות שאספתי מרוכבים שפגשתי בתחנות הדלק ושמחו לעזור לבשר טרי: לחנות מטר מימין למשאבה, תמיד לרדת מהכלי ולדומם, לתדלק על רגלית צד, לתדלק בעצמך, לא לטפטף, לאפס את הספידומטר.
  • רוכב לאט, לומד את האופנוע, לומד את הכבישים, לומד את עצמי, נהנה מכל דקה, מאושר!
  • רשימת קניות: תיק זנב איכותי 15 ליטר, מגפי קיץ.
  • מתכנן קורס רכיבה, או מדריך אישי שיבוא אלי לצפון, אשמח להמלצות.

k3

במבי שלב רביעי

חילקתי את סיכום חצי השנה לשניים.

חלק א: האופנוע – כאמור קוואסאקי W800 עבורי הוא יותר ממושלם: הגובה, המשקל, תנוחת ישיבה זקופה ושולטת, היגוי קליל , בולמים רכים, קלאץ' טבעי, העברת הילוכים חלקה ומדויקת, מצערת רגישה וללא קפיצות, מומנט עצום החוסך את הצורך לבחוש כל היום בהילוכים, והוא גם יפה בטירוף, קלאסי, בנוי מחומרים איכותיים ובכל מקום מושך מבטים ושאלות. החיסרון העיקרי ובעצם היחידי: המעצורים. דיסק קדמי בודד ובלם תוף אחורי, ואין ABS. העצירה בקדמי דורשת הפעלת כח רב ביד ימין, והתוף האחורי נוטה להינעל.

שיפורים והוספות שביצעתי: במעמד הקניה חילצתי מהסוכנות מגן מנוע כולל הרכבה, קניתי שעון סווטש קטן, פירקתי את הרצועה והדבקתי על הלוח בין השעונים, וכך יש לי שעון ללא צורך להעביר את הצג. הרכבתי סבל וארגז אחורי קטן של חברת GIVI. בארגז יש תיק ובו מים, פנס, חטיפים, פאסט, כלי עבודה, סמרטוט, אפוד זוהר, שטר חירום של 200 ש"ח, כרטיס ביקור של גרריסט, והבטנה של מעיל הרכיבה שלי.

בששה חודשים רכבתי 4,000 ק"מ, ביקור ראשון במוסך עבור טיפול לאחר הרצה ופעם נוספת להרכבת סבל וארגז ותיקוני שיפשופים מההחלקה. בנוסף אני משמן את השרשרת כל 500 ק"מ, וממלא אוויר כל שבועיים. הנה פתרון שלי למילוי אויר כאשר הצמיגים קרים כנדרש: אני בוחר לאכול צהריים במסעדה הצמודה לתחנת דלק (לדוגמא – מסעדת הוורדים בין כפר ורדים לתפן) ובתום הארוחה הצמיגים קרים וניתן למלא אויר לפי ההנחיות.

תיקון לאחר החלקה: בחודש הראשון שלי החלקתי ונפלתי מהאופנוע. (פרטי ההחלקה בחלק ב) למזלי במהירות נמוכה מאד. ספגתי מכה יבשה בשוק שמאל  ואליפסה מחליפת צבעים בירך העליון השמאלי שזה המקום שפגש את הכביש. האופנוע זכה בשפשופים קלים אך מעצבנים: באגזוז, ברגלית ההילוכים, ברגלית האמצע, ובקצה הגריפ. כשהרכבתי את הסבל המוסכניק שלי שייף וצבע את השפשופים, והנזק כמעט שאינו נראה.

חלק ב: הרוכב – הרכיבה עבורי היא תחביב. למזלי יש לי זמן פנוי רב ואני יוצא לרכיבות באמצע השבוע, לבדי, בשעות הבוקר, בכבישי הגליל הפנויים והיפים. רבים לפני ניסו לתאר במילים את התחושות והעונג שברכיבה, הנה התאור שלי: הרכיבה עבורי היא שילוב של ריגוש ורוגע המתחלפים, מתחרים, ומעצימים זה את זה. רק מי שרוכב מבין. ההחלקה היתה מביכה, מפחידה, כואבת ו…מלמדת. האשם היחידי הייתי אני בלבד, ירדתי את הירידה דרומה מהכפר בית ג'אן לכיוון צומת חרשים. בסיבוב החד שמאלה הכביש תלול מאד והאספלט חלק. נסעתי לאט בסיבוב שמאלה, בלמתי באחורי, הגלגל ננעל, איבדתי שליטה, נפלנו על הצד השמאלי, קמנו והמשכנו הביתה. קיבלתי מספר החלטות ומאז אני עומד בהן: לא משתמש בבלם האחורי, מחפש כל הזמן פגמים באספלט, מגביר זהירות, מקטין מהירות, יוצא השבוע לקורס רכיבה, משדרג את ציוד הרכיבה שלי והחשוב מכל: לא מוותר ונאחז בחלום: במבי חזר לרכב!

k4

10 תגובות לבמבי שב ליער (ב)

  1. "לא משתמש בבלם האחורי" כהחלטה? טעות. טעות. טעות. מקווה שאף אחד לא יאמץ את "ההחלטה".

    • מסכים. מסכים. מסכים!

      אבל יש להרחיב קצת את התשובה. קדימה.

      • מבלי להכנס לחוקים פיזיקאלים של תנע, חיכוך סטאטי/דינמי וכ'ו (כי אין לי שמץ בעניין) הכי נכון להשתמש *בשניהם*.
        אם תשתמש רק באחורי ותנעל אותו הוא ישאף להקדים את הקדמי (פיזיקה עיוני)
        אם תשתמש רק בקדמי ותנעל אותו … וואי וואי וואי.
        כשאתה משתמש רק בקדמי הפרונט שוקע והזנב מתרומם.
        כשאתה משתמש בשניהם האחורי "מדביק" את האופנוע לאספלט.

        כשזה נאמר, במבי שלנו החליק בסיבובים מטורפים שאין כמותם בתל הביב. (יש כמעט. ביציאה מחניון ככר התרים) כך שאולי לא היה צריך בכלל לגעת בהם בזמן הפניה אלא לעשות מה שצריך לפני.

      • אגב כשאני אומר מטורפים אני מתכוון לכאלה –
        https://www.google.co.il/maps/@32.9443342,35.3680888,3a,75y,331.38h,88.62t/data=!3m6!1e1!3m4!1shsbV7uD4gBBPKUzy3cw5cw!2e0!7i13312!8i6656

        (הורייי!! הסטריטוויו הגיע לגליל!! לקח לו כמה שנים טובות!)

  2. כיף לקרוא.
    הערה עיצובית אחת: הארגז מכער מאוד את האופנוע.
    למי שלא משתמש באופנוע ככלי רכב יומיומי יותר יפה אוכף או ארגזי צד.

  3. דוד וקיים // 11/12/2016 um 9:58 // הגב

    מקסים..חלפתי אתך בנופי הגליל. אהבתי גם את הירידה לפרטים. תהנה במבי.

  4. גת גמלא // 11/12/2016 um 17:18 // הגב

    לא להשתמש בבלם אחורי זה טעות, במיוחד באופנוע עם בולם ובלם קידמיים כל כך רופסים.
    אני רוכב W כבר 4 שנים ועדין נהנה מכל רגע.

    .

  5. שאפו במבי לא לוותר תמשיך להנות מכל רגע , וכמו שכבר כתב לפני קסדנו בעניין הבלמים להשתמש בשניהם יותר בקדמי ותאזן באחורי לאט לאט עם הזמן התמהיל בין שניהם יהיה לך לטבע שני , אבל חשוב מכך תעשה מה שצריך לפני הפניה ולא תצתרך להשתמש בהם בכלל תוך כדי הפניה , מצפה לחלק הבא בסדרה אולי "במבי קונה r1m" ☺ , אחלה כתיבה .

  6. אחלה כתיבה והמוד שאתה נמצא בו פשוט מעורר השראה

  7. הרחבת התשובה ינוקא, היא פשוטה מאד.
    רק כשמשתמשים בשני הבלמים גם יחד, משתמשים בכ-ל כח הבלימה של האופנוע. שימוש בבלם קדמי בלבד הוא שימוש ברוב כח הבלימה, אבל לא בכולו.
    מה גם ששימוש מושכל באחורי – אפילו טרם השימוש בקדמי, יכול להוות עזר מצוין לבלם הקדמי בגלל משחקי העברת המשקל.
    אבל מבלי להיכנס לפינות, שני הבלמים גם יחד, הם אלו שיעניקו כח בלימה מקסימלי.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




two × two =