אלווד

לכולנו יש רעיונות גדולים ובכולנו יש קצת מהממציא, אבל רוב הרעיונות הייחודיים לא באמת רואים אור יום. מכל סיבה שהיא, בין אם זה מחסור בכספים, קצת עצלות או סתם כי הרעיון הראשוני מגיע בקלות אבל היכולת לקחת אותו קדימה לביצוע לקויה וסופו שהרעיון נמלט על נפשו ונגוז לו. בואו נודה בזה: בלי כסף גדול שעומד מאחורי רעיונות, רוב ההמצאות טובעות במים לפני שהן אפילו מתחילות.

אבל לפעמים יש מישהו שאינו מסתפק בריצה עם החבילה הרגילה, נשמה בודדה שיש לה את הטוויסט היצירתי ואת העוצמה הנפשית לא רק לחזות דרך אחרת, אלא גם יכולת ביצוע ונשימה ארוכה מאד, ולא רק שהוא רוצה ומוכן להתמודד, אלא שהוא מתעקש לעשות את זה בתנאים שלו. עוף מוזר.

אחד כזה הוא ג'ון אלווד.

ג'ון אלווד והמנוע ההיברידי

אלווד נולד ב-1962 בעיירה פרוסטרלי בצפון אנגליה, סיים תיכון בגיל 16 והתקבל כחשמלאי למפעל מלט מקומי שנתן לו את האפשרות להשתכר קצת כדי לקנות אופנוע ולרכב חצי שעה לעיר הסמוכה להשלים תואר ראשון באלקטרו-פיזיקה. בגיל 26 קיבל ג'וב קטן בדרום אפריקה ומשם ב-1990 עבר לשבדיה בה השתקע, בה הקים משפחה ובה הוא מתפרנס ממכשירנות בתחום החשמל. בשבדיה חזר לאהבת נעוריו, תחרויות מוטוקרוס. יש הרבה מסלולים בשבדיה והוא רכש לעצמו סוזוקי RM500 עם שלושה הילוכים ונרשם לתחרויות המקומיות כשהוא לבוש במעיל ישן, מכנסי עור שנשארו לו מתקופת אופנועי הכביש, ומשתמש בכפפות עבודה ובמשקפי מגן מהסדנה. פרטאץ' לגמרי. כדי לשנע את האופנוע בין המסלולים רכש לעצמו טרנזיט ענתיקה שבתוכה היה מספיק מקום לשני אופנועים ומיטה.

הוא ניחן בסוג של גאונות והבנה מיכנית וכל הזמן צמחו ונבטו לו בראש רעיונות חדשים שהוא היה מוכרח, אבל ממש מוכרח להגשים אותם. ההמצאות שלו והשיכלולים הטכניים שפיתח היו מעניינים, אבל פסגת יצירתו היתה המנוע ההיברידי עליו באנו לספר כאן.

מבט ראשון על המנוע ההיברידי של ג'ון אלווד משחרר למוח הרגשת תיעוב ידועה: "או, הנה עוד מנוע קקמייקה שמישהו הרכיב בגאראג' הביתי". עקרונית זה די נכון אבל יש בו משהו. למעשה זו חתיכת יצירה מעניינת ומבריקה המבוססת על שילוב מרתק של מנוע חד בוכנתי 4 פעימתי עם אלמנטים ממנועי 2 פעימות והעיקר בו הוא שסתום יניקה המותקן על בית גל הארכובה. כבר היו שילובים היברידים כאלו ואחרים בעולם המכונאות (יש תעוד על מנוע בוקסר היברידי מ-1912) ואפילו אנחנו הבאנו כאן את את הניסיון של דני אליקים לבנות מנוע 3 פעימות, אבל לאלווד היתה דרך משלו לביצוע והיא התחילה ב-1994 עת עבד בקזחסטן, ולמעשה מאז ועד היום הוא לא מפסיק לשכלל אותה.

"הזמנים היו קצת קשים ולא היתה מספיק פרנסה, אז קיבלתי איזו הצעת עבודה בקזחסטן. ברגע שיצאתי מדלת המטוס בסיביר ונפלטתי החוצה לקור של מינוס 40 מעלות, תקף אותי כאב שיניים להשתגע. רופא רוסי אליו הגעתי החליט שהוא מחפש את הסיבה לכאבים בעזרת אולטראסאונד. ההרגשה היתה כאילו מישהו טיגן לי את הראש במיקרוגל ומזור לא בא. נכנסתי לתקופה של ארבעה חדשים בהם טיפלתי בכאב בעזרת… וודקה. הרבה וודקה. ממש הרבה. רוב הזמן הייתי מסטול והזיות משונות פקדו אותי, ובוקר אחד התעוררתי והיה לי חזון ברור מאד שאני הולך לבנות מנוע מיוחד. אחרי 3 חדשים חזרתי לשבדיה, קניתי מנוע "גודן" המשמש במרוצי ספידוויי, התנפלתי עליו, וקרעתי אותו לגזרים".

"הוא התאים לי מאד המנוע הזה – הסביר אחר כך – כי אין לו תיבת הילוכים וכי יכלתי לרתך את שסתום היניקה ישירות לבית גל הארכובה. הוא היה אבן בוחן טובה ליישום התיאוריה ותוך 3 חודשים בזמני החופשי הסבתי אותו למנוע היברידי פועל". לתוצאה הוא קרא: "סופרמונו" והלך לחפש תחרויות להשתתף בהם ולהוכיח לעולם איזה דבר נהדר הוא בנה.

איך עובד המנוע?

למנוע אין יניקה חופשית אלא יניקה דחוסה העוברת דרך בית גל הארכובה, קרבורטור ומצנן. העיקרון: כל פעם שהבוכנה יורדת – נפתח שסתום יניקה חד כיווני בבית גל הארכובה ומזרים אליו תערובת חדשה. היות ובכל תהליך אחד של עבודה יורדת הבוכנה פעמיים, מתבצע תהליך של יניקה ודחיסה כפולה של תערובת לתוך המערכת. ובייתר פירוט זה הולך כך:

יניקה – הבוכנה יורדת, שסתום יניקה נפתח, התערובת שבצינור זורמת לחלל הצילינדר, ובאותו הזמן מתמלאת המערכת מחדש דרך שסתום יניקה חד כיווני בתערובת שנדחסת ע"י גל הארכובה.

דחיסה – הבוכנה עולה ודוחסת את התערובת. צינורות היניקה כבר מוכנים עם תערובת טריה בתוכם.

עבודה – התערובת ניצתת, הבוכנה יורדת, שסתום היניקה התחתון נפתח וממלא את חלל בית גל הארכובה בתערובת חדשה.

פליטה – הבוכנה עולה, שסתום הפליטה נפתח, הגזים נפלטים, שסתום הפליטה מתחיל להסגר, שסתום היניקה נפתח וכבר פורצת לתוך הצילינדר התערובת שמחכה בצינורות. מעתה ועד פעימת הבעירה הבאה תדחס לתוך הצילינדר כמות נוספת של תערובת, כלומר – הצילינדר מתמלא פעמיים במקום פעם אחת, הוי אומר – מילוי נפחי גדוש וכח זמין גדול יותר.

"אמנם בניתי אופנוע היברידי למרוץ הספידוויי כי סוג מרוצים זה מגניב אותי לגמרי. בלי בלמים ועם מצערת פתוחה עד הסוף כל הזמן זו אספקה שוטפת של אדרנלין משובח, אבל ארגון המרוצים השבדי לא מרשה לי להתחרות בו אז פרשתי. אני מהסוג הזה של הכל או כלום, כנראה".

ההיברידי הראשון – גרסת הספידוויי

והנה הגיע אותו יום בו פגש איזה חבר בתערוכת אופנועים כלשהי, ואותו חבר שאל אותו אם יש לו חשק לקחת חלק בתחרות חדשה שעומדת לפרוץ בקרוב, והיא מרוץ ספרינט על קרח לאורך קילומטר. מה זה הקשקוש הזה תמה אלווד, ובכן, משהו כמו המרוצים בקו ישר על משטחי המלח של בונוויל – ענה החבר. לא תודה – אמר לו ג'ון אלווד – לא מספיק מעניין אותי וגם אין לי מספיק כסף בצד להרפתקאות חדשות. בסדר, אמר החבר – אבל לפני שאתה מסובב את הגב והולך לך הלאה, רק תזכור שכמו כולם בעוד לא הרבה זמן אתה תשכב באיזו מיטה מסריחה בבית אבות ותשתין על עצמך ואפילו לא תצליח להזכר בשם של סדרת הטלביזיה שאתה צופה בה כבר 30 שנה… אבל – המשיך אותו חבר נודניק לברבר – אם תחזור עם גביע מתחרות חדשה של ספרינטים על קרח למרחק קילומטר, אני מבטיח לך שא-ת ז-ה אפפעם לא תשכח וחיוך זחוח יעלה ויטפס על השפתיים המיובשות שלך. רקאומר!

אז הוא נכנס לזה.

המוצר ההיברידי השני שלו בסדרת הסופרמונו היה בנפח 500 סמ"ק על בסיס מנוע של ג'אווה. את הגלגלים, הזרוע האחורית, הבולמים הוא קנה בשוק וסביבם בנה לבד בשתי ידיים את השאר כולל השלדה.

ההיברידי השני – 500 סמ"ק

המרוץ הראשון על הקרח קרה ב-1997 עם ההיברידי בנפח 500 סמ"ק ושני שסתומי יניקה בבית גל הארכובה שנלקחו מימאהה RD350. בבדיקת דינמומטר הוציא המנוע 46 כ"ס ועל הקרח השיג 156 קמ"ש וזה עודד אותו, אז הלך והגדיל ראש והתאים את הרעיון ההיברידי למנוע בניה עצמית ענק בן 1,300 סמ"ק, ששסתום רוטורי בראשו, שלושה שסתומי יניקה בבית הארכובה, והזרקת דלק. תחשבו על זה: 1,300 סמ"ק עם בוכנה אחת ובלי הילוכים בכלל! טיל שיוט מונחה קדימה בלבד. על קרח. 4 שנים הוא עבד על זה.

ההיברידי השלישי – 1,300 סמ"ק

בהמשך עלו בו עוד רעיונות משונים איך אפשר לטוס על פני הקרח השוודי עם רקטה מעשה בית, אבל עד כה הם לא בדיוק נחשבים להצלחה. למעשה גם האופנועים שלו נחשבים לקוריוז חביב אבל יש להניח שהם לא יתקדמו ולא יגיעו לשום מקום אמיתי. ארגון המרוצים השבדי לא בדיוק יודע איך לאכול אותו ובאיזו קטגוריה לשבץ אותו. גם ההצלחה שלו בתחרויות כאלו ואחרות – מוגבלת משהו. בקיצור – לא להיט.

בנוסף הוא סובל ממחסור קבוע במזומנים. אף יצרן לא שועה אליו ואל המצאתו. בואו נודה על האמת – המנוע הזה גם לא יעמוד בתנאי יורו 5 כי הוא מזהם להחריד. האם זה מפריע לו להמשיך? – לאו דוקא: "אומרים שההכרח הוא אבי ההמצאה, ואני מוסיף שהאביונות היא בדרך כלל האמא… תמיד קיימות שלוש דרכים: הדרך הנכונה, הדרך השגויה והדרך שלי".

ואם הוא נהנה ממה שהוא עושה – אז מי אנחנו שנפריע לו?

וידאו מקצועי ומשכיל על פועלו של אלווד יקירנו לא נמצא ברשת למעט שניים-שלושה שצילם הוא עצמו או מישהו מעוזריו. בחרתי שניים.

 

 

5 תגובות לאלווד

  1. מרשים!
    תודה

  2. האיש חולה בראש,חולה במובן הטוב.שרק ימשיך עם הטירוף.
    אולי מישהו מוטרף כמוהו ייקח אותו קדימה.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 29/10/2019 um 12:38 // הגב

    יש נתונים להמצאה שלו?

  4. הנתונים של המלטשת החשמלית שהוא מצמיד לקקמייקות האלה.
    "קג'יבה אלפנט 200 קקנוע, גש לקבלה, מצאנו את קרוביך בקזחסטאן"

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




seventeen + two =