אופנוען בפחית, התופעה.

140 קמ"ש. מזגזג בין המכוניות, הנוף נמרח בזוית של העין, האספלט משובח.

ניכנס לקו הנכון ביציאה מאיילון להרצליה, מטה את הגוף, מטה את הראש במקביל….

בוייינג!
הראש ניתקע בחלון של הדלת.
דבר שמחזיר אותי למציאות, ואת האוטו לייעוד המקורי שלו.

הנשיאה מתבוננת בנשיא במבט של "אדיוט..אתה לא קולט שאתה באוטו ולא על האופנוע שלך? " (משפט שאמרתי לעצמי בדיוק שניה לפניי)

אחחח… אופנוענים במכוניות. זה כמו לשים פינגווין באמצע המידבר – הוא יכול לדמיין עד מחר שהוא באלסקה, אבל עדיין יהיה לו חם אש.

אופנוען הוא אופנוען הוא אופנוען.
לא יעזור דבר. גם אם תשימו אופנוען בתוך קרטון ריק של מקרר, עדיין תוכלו לשמוע אותו עושה רעשים של העברת הילוכים תוך כדי הקפצת הסל"ד למרומים.
אבל אני בטוח שיש באמנת ג'נבה, היכן שהוא, סעיף שאוסר על הכנסת אופנוען למקום סגור- ובטח למקום סגור שזז !

התופעות:

מהבהבים לאופנוע שרואים על הכביש עם הפנסים
נו, באמת.
אתה נוסע בדמיו. מה האופנוען שבא מולך אמור לחשוב? "אה..זה בטח יש לו CBR בבית"? מקסימום הוא יבלום כי הוא חשב שסימנת שיש משטרה מקדימה. (ואחרי 3 ק"מ על 100 קמ"ש הוא יקלל אותך וישבע שבפעם הבאה שהוא יראה אותך הוא ישבור לך את הפנסים).
גם לנופף לשלום ולצפור לא ישפר את המצב.
תיזכרו: "אופנוען" זו חיה פרנואידית – אל תבהילו אותו עם תנועות חדות!

רואים אופנוע מאחורינו ויורדים לשוליים 
כן, כן… אתה מנסה להזדהות עם סבלו של הרוכב.
מזהה אותו במראה, ושובר את ההגה 90 מעלות לכיוון השוליים. מה זאת אומרת "למה"?
"שהוא לא יצטרך להאט בגללי"!
סביר להניח שהאופנוען יחטוף התקף אפילפטי מפתאומיות הסטייה. כמו כן, סביר להניח שבעודך מפנה לו את הנתיב, העפת את החבר שלו שניסה לעקוף אותך מימין, לתעלה שבשוליים.
אוופס…

רואים אופנוע רחוק מקדימה
"זה CBR 900".

"לא..זה YZF600 !"

אתה מנסה לזהות מה זו הנקודה האדומה הזו שטסה לך מקדימה. נותן גז.
ולא, הצרחות של שאר הנוסעים באוטו לא מעניינות אותך (אחרי הכול זה CBR! או שבעצם זה היהYZF?)
בסופו של דבר, תמיד מתברר שזה איזה טיפון 50.

ואתה מתפלא איך הצלחת להדביק אותו כל כך מהר.

מדמיינים שההגה זה כידון 
רבותיי את ההגה מחזיקים לפי השעה 10:10! (ולא יעזור התירוץ של "יש לי שעון דיגיטלי")
פלא שאתם לא מבינים אחר כך למה כואב במפרק יד ימין ? בסך הכול סובבתם את מצערת הגז כל הנסיעה, אה?

לא מתקשרים עם שאר הנוסעים באוטו
אין ברירה – אנחנו רגילים לרכב לבד. אין לנו עוד אנשים בסביבה – זה רק אנחנו והקסדה. מי שרוצה לדבר איתנו שיעשה רעש של רוח ושיגיד תודה שאנחנו לא נוסעים עם אטמי אוזניים.

תנו לשמוע את הסאונד
לא משנה אם שרב בחוץ או מינוס עשר מעלות , אתם מזהים אופנוע מגיע מאחורה וישר פותחים חלון.
מכבים את הרדיו, מסמנים לזאת שלידכם לשתוק, מכווצים עיניים במאמץ ומקשיבים לסאונד של האופנוע שעובר אתכם תוך כדי תפילה קטנה :" אלוהים יקר-בבקשה תעשה שיהיה לו אגזוז פתוח ושהוא בדיוק יוריד הילוך ליד החלון שלי".

עושים רעש של אופנוע 
תופעה שמעידה על אובדן שפיות. נקודה.
בדרך כלל מתרחשת ביציאה מצמתים והלכת יופי עם רכבים שאינם אוטומטיים.
לוחצים על דוושת הגז עד הסוף ועושים קולות שמזכירות סאונד של תאוצת אופנוע. וכמובן, אתם מתזמנים את הרעש בדיוק לפי הסל"ד של האוטו.
הקיצוניים מגיעים לאוקטבות שמנפצות שמשות במרחק של קילומטר כשהאוטו המשפחתי מגיע לסל"ד האדום.

קווים נכונים
נו,באמת..
אוטו לא יכול להשחיז!
לא משנה כמה תיקחו את הקו הנכון בכניסה לסיבוב, וכמה תתאמצו, זה פשוט לא יקרה.
ואגב, הרעש המתכתי ששמעת בשיא הפנייה? זו לא השחזה.
אבל כדאי מאוד שאחרי שתצא מהסיבוב הזה, תעצור לבדוק למה הציריה שלך נשברה והיא נגררת אחרי האוטו.
מקרים שכאלו בד"כ מסתיימים בסימנים כחולים בברכיים אחרי שדפקתם אותם בדלת של האוטו כי רק רציתם "לתת בזווית עם הגוף", נכון?
וכן, אני יודע שמדי פעם , בחניה, רגע לפני שאתם נכנסים לכלוב, אתם משתהים מאחורי הרכב וזורקים מבט לראות אם הצלחתם לסגור צמיג.
וברצינות: רוצים להשחיז את האוטו? סעו צמוד לחומת אבן.

מנסים להידחף בין מכוניות
מניסיוני, בדרך כלל זה ניגמר בשתי פנסים קדמיים שבורים ובעל סובארו עצבני שמנסה לפתוח לכם את הדלת.
אתם נוסעים באוטו? תסבלו את הפקקים.
לא משנה כמה תשכנעו את עצמכם שיש סיכוי שאתם יכולים לעבור בין המכוניות,או על המעבר חציה,או על המדרכה – בסופו של דבר תגלו שמתכת זה לא דבר גמיש.

מקפלים מראות בפקק 
עוד דרך להתחשב בשליח הממוצע.
הבעיה העיקרית היא, ששוכחים אחר כך לישר את המראה ודופקים את השליח שאחריו (מה שהופך אותו ל"לא ממוצע" בכלל).
אלה עם רכבים מטעם העבודה, נוטים שלא לקפל ואומרים "מקסימום ידפוק את המראה – נצא גברים ונגיד ששברו אותה בחניון".

מפגשים עם המשטרה 
כל פעם שמקבלים דו"ח מקללים מחדש "למה לא הגיוני לקפל את הלוחית רישוי של האוטו?".
ובכלל, איזה תרוץ אפשר לתת לשוטר אם הוא יתפוס אותך עם רשת מטען על הלוחית?

מקומות חניה
נוסעים עם דמעות בעניים ותוכניות התאבדות כל פעם שרואים מקום ריק על המדרכה כשאתם בכלל בסיבוב ה-100 סביב אותו בניין, מחפשים אחרי חניה.

שיירות אופנועים
טיול משפחתי.
אתם רואים שיירת אופנועי ספורט חונה בשוליים אחרי רכיבה – עוצרים לידם, פולטים שמות של דגמי אופנועים כאילו הייתם מחירון של מוטו. (מה שמאוד מעניין את האישה, הילדים והסבתא שיושבים במושב האחורי).
המבטים שאתם מקבלים מהרוכבים בסגנון שגורם לכם לצעוק מהחלון "אבל גם לי יש R1 ! אבל… אבל הוא בחניה…אתם יודעים..משפחה וכל זה…"
בינינו? אפילו אתם יודעים עד כמה שזה נישמע אומלל. מה שניקרא: לכו תוכיחו שאין לכם אחות.

אופנוע מולכם בשיא ההשכבה
נוסעים עם המשפחה בנס הרים (עלק "בשביל פיקניק").
מולכם מגיח אופנוע ספורט בשיא ההשכבה כשהוא חותך את הקו הלבן.
הוא טס לכיוונכם ב 200 קמ"ש ולא נראה שהוא מתכוון לסטות. כל האוטו זועק בצרחות אימה והדודה על סף התקף לב.
ואתם? ורק אתם צועקים לו "בואנ'ה גבר גבר …איזה השכבה אח שלו…עד המרפקים…YYY ".

ותזכרו:
אם תראו דמיו לבנה, שבתוכה יושב תמהוני עם קסדה ומעיל, אז בבקשה תיסעו אחריה במבנה מדורג…
ולא לעקוף את המוביל!

 

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




5 × five =