MotoGP: הצמיגים, אוי הצמיגים!

סיכום ביניים אחרי אוסטין וחרז ולפני לה-מאן

עד עתה נראה שהכל הולך לפי התוכנית, לורנזו וימאהה ניצחו בקטאר, מארקז בארגנטינה ואוסטין ורוסי עם הימאהה ניצח בחרז. החלוקה למסלולי ימאהה והונדה עובדת עד עתה כפי שצפינו.

המסלול בטקסס היווה השנה קושי מיוחד לרוב הרוכבים. לא רק שהמסלול צפוף וטכני אלא הרבה רוכבים התלוננו על תנאי אחיזה גרועים, ואכן זמן המירוץ היה איטי בכ-11 שניות לעומת שנה שעברה. מעבר לבעיות אחיזה, רוב הרוכבים שנפלו שם סבלו מתופעה שבה הקדמי 'ננעל' בקרקע. כלומר, כתוצאה מבלימה חזקה הצמיג הקדמי פשוט מתעוות וננעץ בקרקע וגורם בסופו של דבר ללואו-סייד. זוהי תופעה ידועה שעם המעבר לצמיגי מישלין החדשים כל הרוכבים התלוננו עליה מהיום הראשון ועד עתה לא נמצאה לה תשובה.

מיק דוהאן אמר פעם שבתנאי אחיזה גרועים עדיף לרכב בסגנון של סטופ-אנד-גו, כמו מארקז, מכיוון שכך אתה מבלה פחות זמן על הצד. עוד סיבה מדוע מארקז שלט ביד רמה בטקסס וניצח זו השנה הרביעית ברציפות. בכך מצטרף מארקז לרוסי וסטונר אשר הפגינו דומיננטיות במשך שנים על מסלול מסויים, רוסי במוג'לו וסטונר בפיליפ-איילנד. בנוסף, על מנת לאפשר לרוכביה להשתלט טוב יותר על האופנוע, ריסנה הונדה מאוד את המנוע ואת זאת ראינו טוב מאוד בישורת הארוכה של קטאר שם ההונדה של מארקז היה איטי יותר לא רק מהימאהה אלא גם מהסוזוקי כשאת החסר משלים מארקז בפניות. עקב כך, מסלולים טכניים מחפים על החיסרון בכח מנוע אצל ההונדה ומאפשרים להוציא את המקסימום מהאופנוע וכישרון הרוכב. חרז היה כבר סיפור אחר וידענו שכך יהיה. זהו מסלול זורם עם פניות ארוכות כמו בקטאר בהן האופנוע מבלה הרבה על הצד. מתאים כמו כפפה לימאהה. ואכן, ראינו את רוסי ולורנצו שולטים ביד רמה במקצי האימון והדירוג.

מאוד מפתיע היה לראות את מארקז מאוד קרוב אליהם וגם כאן הצמיגים שיחקו תפקיד, אבל ראשית נספר לכם שזמן ההקפה הכי מהיר במירוץ היה איטי בשתי שניות מזמן ההקפה המהיר במירוץ בשנה שעברה. יום המירוץ הפתיע את כולם. אחרי כל העבודה הקשה במשך הסופ"ש, הטמפרטורה ביום המירוץ הייתה גבוהה בעשר מעלות לעומת הימים הקודמים מה שטרף לגמרי את הקלפים. כל שלושת הראשונים בחרו באותם צמיגים, בינוני מאחור וקשה מלפנים. לורנזו, טען שהיה לו קצב מירוץ מעולה בשבת אבל ביום ראשון בגלל החום הוא הרגיש שהצמיג האחורי מאבד אחיזה ובעצם מפרפר בכל פעם שהוא מאיץ ביציאה מפניה עד שהוא השתמש רק ב-20 אחוז מצערת. גם רוסי סיפר בסוף המירוץ שסבל מאיבוד אחיזה באחורי בכל האצה ועל מנת למנוע חימום יתר של הצמיג ורעידות כתוצאה מכך, הוא נאלץ להשתמש רק בחמישים אחוז מצערת וזה הספיק לו כדי לנצח. רוסי כידוע הוא אלוף במירוצים בהם התנאים משתנים ובחרז הוא ניצל זאת עד תום.

בכלל, בחרז רוסי נראה היה הרבה יותר נינוח ומשוחרר. לדעתי הידיעה על המעבר של לורנזו בשנה הבאה לדוקאטי עשתה לו מצב רוח טוב. הנה הוא שוב הולך להיות בעל הבית היחיד בימאהה. משחקי המוחות של רוסי כנראה עשו את שלהם, ומדוע אני אומר זאת? – כי בקטאר, לאחר שנודע כי רוסי חתם לשנתיים נוספות בימאהה, נשאל רוסי על מעבר אפשרי של לורנזו לדוקאטי ועל זה רוסי השיב ש"כדי לעבור לרכב בדוקאטי צריך ביצים גדולות ולכן לדעתו נראה את לורנזו בימאהה גם בשנתיים הבאות". לורנזו, אשר מתחילת דרכו בקטגוריה הגדולה מעין סימן את רוסי וגם חיקה אותו בטקסי הנצחונות, נענה כנראה לאתגר שהציב רוסי בפניו ואין ספק שהרצון להראות לרוסי שהנה בניגוד אליו הוא דווקא כן מצליח בדוקאטי שימש גורם מכריע בהחלטה הזו. אפילו נצחון אחד על האופנוע האדום יספיק לו. בנוסף, בדוקאטי לורנזו יהנה מעמד של רוכב מס' 1 אשר יקבל את מירב תשומת הלב בניגוד למה שקורה בימאהה שם הרגיש תמיד הבן החורג. את האמת נדע רק בינואר שנה הבאה עת החוזה של לורנזו עם ימאהה יסתיים ואז הוא יוכל לדבר יותר בחופשיות בראיונות, ואני בטוח שכבר כתבים נעמדים בתור לכך. מעניין יהיה לראות אם משחקי המוחות של רוסי לא יחזרו אליו חזרה כבומרנג כפי שקרה בעקבות אירועי מלזיה שנה שעברה.

מארקז ידע שחרז יהיה אגוז קשה לפיצוח עבורו והשנה יותר מבעבר יהיה לו קשה שם, ואכן המקום בו מארקז איבד המון זמן הוא הקטע האחרון עם הפניה האחרונה לפני הישורת לסיום. השנה ההונדות מאיצים באופן נחות משמעותית מיריביהם. תוסיפו לזה שפניות 11 ו-12 מאוד מהירות ותבינו למה זה היה הצד החזק של ימאהה במסלול. לפני תחילת המירוץ פנה נקמוטו למארקז ואמר לו "אל תעשה שטויות. רק תסיים את המירוץ" ומארקז שהבין את הרמז, סיפר שבמהלך המירוץ הוא הבין שזה לא היום שלו ולכן גם 16 נקודות מספיקות בהחלט.

img_0

תרשו לי ברשותכם מספר מילים על פדרוסה. אתם בטח תוהים מה קרה לרוכב שהיה עד השנה בין 'החייזרים' שהיו ברמה אחת מעל כולם? ובכן הסיבה מאוד פשוטה, כן… זה המעבר לצמיגים החדשים. ובכן, מסתבר שבעקבות התאונות בהן התפוצץ הצמיג האחורי, במבחן במלזיה ללוריס באז ובארגנטינה לסקוט רדינג, שניים מן הרוכבים הגדולים והכבדים בקטגוריה, הוחלט במישלין, כדי לא לקחת סיכון, לא להשתמש בתרכובות הרכות או הגמישות שעליהן נעשו רוב המבחנים, אלא בצמיגים אחורים קשים. כן, גם המדיום קשה מהרגיל. וכאן יש לדני הקטן בעיה. מסתבר שעקב משקלו הנמוך באופן קיצוני, פדרוסה לא מסוגל להביא את הצמיגים לטמפרטורת עבודה אופטימלית ולכן לא מסוגל להציג את רמת הרכיבה שהתרגלנו לראות ממנו. פדרוסה מספר שחשב שדווקא בחרז ילך טוב יותר כי סגנון הרכיבה שלו פחות אגרסיבי משל מארקז ומשלב גם יותר מהירות פניה, סגנון רכיבה אשר מתאים למסלול כזה. אך עדיין, למרות הטמפרטורה הגבוהה ביום המירוץ, לא הצליח להביא את הצמיג האחורי לטמפרטורת עבודה נורמלית. גם מארקז לא שוקל הרבה, אך בניגוד לפדרוסה הוא עובד הרבה עם האחורי, עדות לאימוניו הרבים במירוצי דירט-טראק.

ויניאלס שהיה נפלא במבחני טרום-עונה סובל כמו פדרוסה מהחלפת הצמיג האחורי בצמיג קשיח יותר ועדיין לא מצא את הסט-אפ הנכון עבורו. כשנשאל על-כך ענה ויניאלס שהוא בהחלט מעדיף את הצמיגים שהיו לו במבחני טרום העונה אבל לצערו זה לא המצב ועליהם למצוא כמה שיותר מהר סט-אפ המתאים לצמיגים אחוריים של מישלין שאפילו הרך מביניהן יותר קשה מהצמיג הקשה אותו בחנו בחורף.

כאשר נשאל רוסי על כל סיטואציית הצמיגים ואיך זה שפתאום הוא מרגיש הכי בנוח איתם, ענה רוסי שהוא גדל עם צמיגי מישלין וגם שהוא היחיד מבין כולם שרכב עליהם לפני המעבר לברידג'סטון ולכן מבחינתו זה כמו לחזור הביתה למשהו מוכר לאחר עשר שנים בגלות. מה שנכון נכון. עקב היותה של מישלין מחוץ למשחק לחלוטין מ-2008, גם רמת הטכנולוגיה שלה נשארה מאחור שמונה שנים, לכן לא פלא שרק לרוסי זו סביבה מוכרת.

המירוץ הבא הוא בלה-מאן, מסלול יחסית טכני עם ישורת קצרה שעשוי לעבוד לטובת הונדה ומארקז. בלה-מאן גם מזג האוויר משחק תפקיד חשוב ופעמים רבות זה היה המירוץ הגשום של העונה, כך שלא מן הנמנע שיהיה לנו מירוץ גשום שם ואז כל הקלפים נטרפים מחדש. בואו נקווה שיהיה יותר מותח עבורנו מהמירוץ האחרון.

ולאלה שכן מחפשים אקשן עזבו אתכם מהמוטו ג'יפי. הכל נמצא במוטו3, שם אתם תמצאו את עצמכם מורטים את השערות מהבטן והחזה בגלל המתח שנמשך עד קו הסיום וזאת מבלי להזכיר את בראד בינדר שניצח את המירוץ מהמקום האחרון על הגריד!

586e9ab7e5

3 תגובות לMotoGP: הצמיגים, אוי הצמיגים!

  1. אחלה כתבה !! באמת מרוצי המוטו 3 לעולם לא מאכזבים ותמיד מספקים את הסחורה !
    אני מקווה שרוסי ימשיך כמו בחרז – משום יש לי הרגשה שהוא הולך להיות חזק – גם בארגנטינה בחלק הראשון של המרוץ הוא היה מאוד חזק וישב על מארקז עד שהחליפו אופנועים וצמיגים – לורנזו ומארקז כרגיל יתנו את הפייט והמלחמה שלהם -הדוקאטי תמיד היו חלשים בחרז – ותראו את הדוקאטי מאז תחילת העונה – זה מה שצפוי ללורנזו שנה הבאה – משחקי המוחות של רוסי אולי עבדו לטובתו אבל משחקי האגו של לורנזו יתנקמו בו – כי לא יהיה לו מעבר חלק לדוקאטי – נראה לי עוד שנתיים נראה אותו בהונדה ..
    ומישלין והצמיגים ישתפרו מעונה לעונה … ובסוף הם יהיו ברמה של המתחרים – אבל מלבד רוסי שמכיר את צמיגי מישלין – גם פדרוסה רכב עליהם … אבל פדרוסה .. כבר עשה את שלו ( או לא עשה כלום בעצם ) – אולי הוא יתחזק לקראת אמצע העונה .. בכל מקרה שנה הבאה הוא בסוזוקי …
    אוסטין הוא ח**א של מסלול בשביל המוטוג'יפי .. צריך לחזור ללגונה סקה .. אז יהיה הרבה יותר מעניין באמריקה …

  2. לורנזו השחצן והלא חכם במיוחד , כל כך אובססיבי על רוסי כך שהוא נפל ישר למלכודת שרוסי הציב לו , הרבה סיכוי בדוקטי אין לו מאחר והאופי של האיטלקי לא ממש תואם את סגנון הרכיבה שלו לעומת הימאהה שתפור על הסגנון שלו , עוד משהו שלא מדברים עליו זה דרך העבודה של הקבוצה תמיד רוסי דיבר על זה שבדוקטי שאתה אומר להם מה לא בסדר באופנוע הם כועסים כי אתה אומר שהאופנוע לא טוב , לעומת זאת היפנים שמחים על אותה האינפורמציה כי הם יודעים מה לשפר באופנוע הבדל תרבותי שמשחק וימשיך לשחק לטובת היפנים ללורנזו אגו ענק והוא יסבול שם קשות תוסיפו לזה את האופי של לורנזו בכל מה שקשור לתנאים משתנים כמו לזנק מהשורה השניה או שמישהו יושב לו על זנב או סתם ריסטארט של המרוץ או תקלה בציוד כל אלו יכולים להרוס לו מרוץ וכל אלו יש הרבה יותר בדוקטי מאשר בימאהה ככה שהחוזק או אצלו יותר נכון לומר החולשה המנטאלית שלו הולכת להפגע שם אפילו עוד יותר ההתמודדות על התואר תעבור להיות בין השניים מרקז ורוסי בלעדית .

  3. אוי הצמיגים.
    היתרון של רוסי הוא הנסיון והכישרון.
    היתרון של מארקז הוא הכשרון והיכולת המנטלית. המשפחה והתמיכה של הונדה. מעניין שהעליונות של הונדה העונה גבר לא קיימת. למזלה יש לה רוכב כמו מארקז שמתאים את עצמו לכל כלי.להתראות בלה מאן.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם