דרייבטק 2X2X2

אופנועי שטח עם הנעה לכל אחד מהגלגלים כבר הכרנו (למשל) ולפיכך הגיע הזמן לעלות מדרגה ולקבל את האופנוע של איאן דרייסדייל שבו יש גם היגוי לכל גלגל, ובשל כך הוא ממציא קטגוריה חדשה ששמה 2x2x2.

דרייסדייל הוא אוסטרלי בעל סדנת יצירה במתכת שנמצאת בדנדנונג, ויקטוריה. כלומר, הוא טוען שהוא בונה אופנועים אבל אני מניח שסתם לבנות אופנועים לא מספיק מעניין אותו, ואחת לכמה שנים הוא מעורב בפרוייקט כזה או אחר ויורה החוצה חייזרי מתכת שגורמים לנו לבלוש ולבדוק בעיון שני ושלישי מה לעזאזל הוא רצה להביע כאן, ובעיקר למה. הנה דוגמאות: הדרייסדייל 1000 /// הגודזילה /// הקארברי-אנפילד /// 9 צילינדר /// וונטו.

אבל עכשיו אנו עם פרוייקט צבעי הג'ון דיר, וממש נחמד ומעניין לראות איך בעזרת רכיב אחד מרכזי ומשמעותי הוא פתר 3 פונקציות בסיסיות של מרכזי תפעול באופנוע, והרכיב הזה הוא מנוע הידראולי.

לצורך הפעלת מערכת הידראולית דרושים 3 אלמנטים: מיכל שמן, משאבה, מנוע הידראולי, אבל קודם כל נדרשת יחידת הנעה בסיסית והוא השתמש במנוע 2 פעימות 250 סמ"ק מתוצרת מאייקו.

 

 

למנוע מחוברת תיבה שאיננה תיבת הילוכים. אין לדבר הזה הילוכים כלל. המנוע מפעיל משאבה, המשאבה דוחסת שמן בלחץ  4500 psi, השמן הזה מגיע למנוע הידראולי שממיר את הלחץ לתנועה סיבובית. ממקמים את המנוע ההידראולי הזה בנבה של הגלגל, והנה – הוא מסתובב. סיים-סיים גם לגלגל השני, והופ יש לנו הנעה כפולה, בלי מעבירי כח, שרשראות או דרייבשאפטים או כל אמצעי מיכני אחר. קיימות 2 אופציות להזרמת השמן: במקביל או בטור, והמהירויות המתקבלות בקומבינציה הזו הן או 50 קמ"ש (במקביל) או 100 קמ"ש.

אותו עיקרון נודד גם להיגוי. תנועת הכידון מצד לצד פותחת שסתום הידראולי שמפנה לחץ שמן למנוע הידראולי שממוקם ליד טבור הגלגל והוא מסובב אותו ימינה או שמאלה. סיים-סיים גם בגלגל האחורי, והנה – קיבלנו היגוי כפול. למערכת זו הוא צירף גם "בטריית שמן" (קומולטור) ששומר על לחץ במערכת ההיגוי.

מה נשאר? – בלימה, וגם היא משתמשת באותה מערכת: על קו החזרה של השמן מן הגלגלים ממוקם שסתום שמופעל ע"י דוושת בלם רגל רגילה. הסתום הזה סוגר את זרימת השמן למנועי ההנעה ההידראוליים שבשני הגלגלים בו זמנית ובאין דחף שמן המנועים לא מסתובבים. פשוט פשוט.

הנה, כך בעזרת מערכת-אם אחת יחידה מסועפת ומפותחת השולחת זרמי שמן לכל קצוות האופנוע, הצליח איאן דרייסדייל לוותר על גיר, מצמד, שרשרת וגג"שים, דיסקי בלימה, משאבות בלם, קאליפרים, ידיות, מנופיות, כבלים, וצוואר היגוי על כל חלקיו. כל מה שעומד לרוכב לצורך הפעלה הוא קיק-סטרט, מצערת וכפתור כיבוי. ההסבר שהובא פה פשטני מאד וברור שכדי להבין איך בדיוק הכל עובד יש צורך בהתעמקות רצינית יותר.

וכמובן שלא הכל זהב. הכלי נוסע ומתפקד רק אם המנוע המכני המרכזי פועל. כלומר, אם המנוע דומם לך באמצע הרכיבה, אין לך איך לבלום (בתקווה שאתה לא בירידה תלולה) אין לך איך להאיץ (בתקווה שאתה לא באמצע טיפוס מידרון) ואין לך אפילו היגוי (ותקווה מאד שהוא כבה כשהגלגלים מכוונים קדימה ולא בצידוד, כי אחרת גם לדחוף אותו בקו ישר אי אפשר). כדאי גם, מאד כדאי, שצינורות הולכת השמן יהיו באיכות גבוהה כי ממש לא נעים לחטוף שפריץ של שמן רותח אם אחד ממיליון הצינורות מחליט להתפוצץ לו בטעות.

האבטיפוס הזה הוא אחד ויחיד. אתם קולטים – בדיוק כמו איאן דרייסדייל – שזה בסך הכל משחק אינטליגנטי ברכיבים מיכניים ובשמן רותח, ולהביא אותו לפס ייצור אין שום טעם. לפיכך כשסיים להרכיב את הדרייבטק שלו, וזה היה לפני 30 שנה, הוא תרם אותו למוזיאון דונינגטון בבריטניה שם הוא הועמד לתצוגה למשך כ-25 שנה ולפני כחמש שנים קנה אותו איזה אוסטרלי בעל גאווה לאומית מפותחת והחזיר אותו לצד הנמוך של העולם, שם הוא מוצע שוב למכירה.

לחצו להגדלה

 

2 תגובות לדרייבטק 2X2X2

  1. בימים אלו הוא שוקד על קיט נאבה קדמית עם מנוע חשמלי פנימי, לדגמי הארצברג, שאמור להיות מאוד שימושי בקארל'ס דינר ובהארד אנדורו.

  2. כאמור הדאון אנדר מביא איתו טרללת עם גאוניות אין קץ.

להגיב על פלג לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם