חמישים ל-50 סמ"ק 

כתבתי לאחרונה כי הנוסטלגיה אינה משיבה לאדם את נעוריו אלא הופכת אותם לאלבום תמונות דהוי, ואני מאמין בזה. אבל בה בשעה מכיר ביכולתם של חפצים לשמש גשר לתקופות אחרות בזמן. ונדמה לי כי האופנוע, יותר מחפצים אחרים, מסוגל לחבר אדם לנקודת זמן שהייתה ואינה עוד, ולהחיות בצורה מאוד עזה זיכרון מתוק, עד שהוא מפיח חיים באותו רגע אבוד ומעורר ערגה. בני התשחורת, אשר רכבו בשנות ה-80 על אופנועי 50 סמ"ק מגרדים בימים אלה את גיל חמישים, והדבר שוטף אותם בגל נוסטלגיה חסר תקדים.

רק כך אפשר להסביר את ההתעניינות המחודשת, האספנית, באופנועי 50 הסמ"ק שאכלסו את חניית בית הספר וסניפי ה'בורגר ראנץ' (עליהם השלום) בשנות השמונים; רק כך אפשר לתרץ את ההשקעה חסרת התקדים (בזמן ועלויות) של אופנוענים מסוימים בשחזור 'האופנוע הראשון', זה שהיה ברשותם בכיתה י', בואכה גיל 16.

קצת רקע לקוראינו הצעירים: בשנות ה-80 אופנועי 50 הסמ"ק הוגדרו כאופניים עם מנוע עזר על-ידי משרד הרישוי, משמע: נערים בגיל 16 הורשו לרכוב עליהם (אחרי מבחן רישוי כמובן). חרף ההספק הנמוך (6~7 כוחות סוס) ונפח המנוע המצחיק, הם נראו כאופנועים והתנהגו כאופנועים לכל דבר ועניין.

רשימה מכובדת של יצרניות איטלקיות הציעה את מרכולתה לשוק הישראלי: גרלי, ג'ילרה, פאנטיק-מוטור, דרבי, מאלאגוטי ועוד. המצאי האיטלקי היה מרשים ביותר, אבל סבל מנחיתות ביצועית (למעט הפאנטיק) ואמינות מפוקפקת. בשנת 1984 נכנסו לתמונה הדגמים היפנים מבית סוזוקי ושינו את כללי המשחק. הם היו מאובזרים יותר, נעימים יותר לרכיבה ובעיקר הפגינו אמינות מופלגת. הם נמכרו, לפיכך, כלחמניות חמות.

אופנועי 50 הסמ"ק זכו לבולטות במגזין האופנועים 'מוטו', שהקדיש להם 'מבחני דרכים' מפורטים ובהמשך מדור קבוע, הם כיכבו במגזינים לנוער, בחלונות ראווה, כאילו היו אופנועים של ממש, והתופעה פושה בכל הארץ, מכה חזק במיוחד את המעמד הבינוני העולה, אשר זוכר חסד לשיר 'רק עם אופנוע'. החל משלב מסוים, אפשר היה לחשוב שבני התשחורת, מדן ועד אילת, הם בפועל חבורת אופנוענים שמנהלת את המדינה. בכל פינת רחוב, בעיר הגדולה או במושב, יכול היית לאתר נער מחוצ'קן נודף ריח שמן דו-פעימתי.

טילון ארצישראלי, מאוספו של יגאל גל. צילום: אסף רחמים

וריח השמן השרוף, שאין לטעות בו, נמהל אז במוזיקת רוק משובחת, במופעים הגדולים של חוף צמח ו'עיר הנוער' בחיפה; ריח השמן הדו-פעימתי נמהל ברומנטיקה, בנשיקה ראשונה, באהבות נעורים; הוא נמהל בטיולי שטח, בטעמה המתוק של סיגריה אסורה ורכיבת בוקר קפואה לבית הספר, כי בעת ההיא ציוד רכיבה כהלכתו היה רעיון מרוחק ובוסרי. במילים אחרות, ריח השמן השרוף פגש אז חוויית נעורים אחרת מזו העכשווית, שהייתה – תודה לאל – נעדרת טלפונים חכמים וצבאות של נרקיסיסטים בתנוחת סלפי(ש).

כל אחד מאופנועי 50 הסמ"ק הציב בפני הרוכב אתגר מסוג אחר: בפאנטיק, שהיה 'גדול ומרשים', האתגר הגדול היה לצלוח חמישה קילומטרים מבלי לתפוס מנוע, ואני זוכר בבירור בחור אחד שהחזיק דרך קבע תיק גב עם בוכנה וצילינדר ספייר, וככה בזמן שהיינו עוצרים לפק"ל קפה הוא היה עושה עוד אוברול; בסוזוקי TS50X מבחן האומץ האולטימטיבי היה להתייצב מול רוח נגדית ולהעביר להילוך חמישי; הבנלי והג'ילרה יכולים היו להגיע בדוחק ל-80 קמ"ש, אבל רק בריק (וואקום), כלומר היכן שהאוויר לא מייצר שום התנגדות, למשל: בחלל החיצון או במבחנה מיוחדת.

למעלה מכל נחרטו בזיכרוני שיטות הדיאגנוסטיקה, שהמכונות המורכבות הללו דרשו, למשל: בדיקת קומפרסיה באמצעות הפעלת כוח מבוקר על הקיק-סטרטר, תחילה ביד ימין ובהמשך ביד שמאל והאצבע המורה. אם הצלחת להניע באמצעות הזרת – המנוע גמור; תחיבת הזרת לראש הצילינדר לבדיקת מוליכות – אם בהעדר פלאג הזרת הצליחה להפיק ניצוץ – מערכת החשמל תקינה; עיסוי מכסה הסלילים בשמנים ארומטיים לבדיקת חופשים אפשריים בגל הארכובה; בחינת פוטנציאל התרחבות הבוכנה תחת עומס חום באמצעות תפיסת מנוע יזומה ומבוקרת (על חשבון מזמין הבדיקה) – אם המנוע נתפס, יש חשש לתקינותו, וצריך לבוא חשבון עם המוכר.

והיו מיני אלתורים שלא היו מביישים את דור תש"ח: כאשר גלגל השיניים נגמר לא מתקינים חדש, רחמנה לצלן, אלא הופכים את הקיים כמו תקליט. נשמע דבילי, אבל עובד. בדוק.

חזרה לגל הנוסטלגיה: בקבוצת הפייסבוק 'סוזוקי tsx /tsw' מוצעים למכירה אופנועי 50 סמ"ק במצב חרפה מתקדם באלפי שקלים, רק משום שפעם, כאשר היו להם שני גלגלים וצורה של אופנוע, האותיות TS50X או TS50W התנוססו בגאון על מיכל הדלק. גרוטאות מבחילות אלו, שהעלו חלודה במשך שנים באיזו חצר, נרכשות תמורת סכום שערורייתי, ולאחר השקעה של סכום שערורייתי נוסף הופכות לאופנוע נוצץ. יש משפצים המוותרים מראש על השוק המקומי האכזרי ופונים לסחר הגלובלי, וזאת, להזכירכם, כדי להצטייד באופנוע המגרד 90 קמ"ש רק עם עזרתה של רוח גבית.

עם זאת, איכות התוצרים המוגמרים שמפיקה קבוצת הפייסבוק 'סוזוקי tsx /tsw' או קבוצת פאנטיק מוטור ישראל או מועדון הטילון מרשימה בכל קנה מידה. מנועים משוחזרים, קרבורטורים משופצים, צמות חשמל נקלעות מחדש, הצביעות אותנטיות והמושבים מרופדים בקפדנות. כל זאת כדי שהאופנוע יראה כאן ועכשיו כפי שראה אותו בעיני רוחו מעצבו היפני לפני ארבעים שנה. איכות הרסטורציה חסרת פשרות, והלוואי והיינו רואים כאן בישראל דרגה כה גבוהה של שחזור גם בכלים גדולים יותר ומורכבים יותר.

פרט לכך ניכרת בקבוצה גם אווירה קהילתית, אירועים חברתיים, רכיבות בצוותא, טיולי 50 סמ"ק מזמן המלחמה הקרה, ומעל הכל – התרגשות גדולה מאופנועים שמקור כוחם הוא הגעגוע.

16 תגובות לחמישים ל-50 סמ"ק 

  1. האופנוע שמצולם בכותרת זה פאנטיק 125 סמק שדחפו לו מנוע הונדה 250 . חוץ מזה הכתבה סבבה.

    • המערכת // 29/08/2019 um 19:08 // הגב

      בקיצור אתה אומר שיש מצב שיצאנו אהבלים?…
      אבל אחלה תמונה, אתה חייב להודות

  2. הרגת אותי עם החלל החיצון – כתבה מדוייקת להפליא !
    (בן 49, היה בעליו של Gran turismo 50 עם ראש מנוע של garelli בכלל…אח איזו תקופה)
    🙂

  3. ינוקא תודה על הכתבה משקפת את נושא אספנות ה- 50 סמ"ק.
    החברים פה מוזמנים להתרשם ולהיות פעילים בנושא אספנות 50 סמ"ק פייסבוק ובפורום אתר מועדון הטילונים הקלאסיים ICM וכל השאר. שהקישורים שלהם מצורפים פה.
    אתר:http://icmisrael.com/forum/phpBB3/
    פייסבוק: https://www.facebook.com/groups/icmisrael/

  4. מנוע RFVC הוא של הונדה. האותיות מתיחסות לשימוש בשסתומים "ראדיאלים" בראש מנוע.לא "סתם בזוית" כמו בסוזוקי למשל.
    אינני מתגעגע לג'ילרה 50/80 טריאל מודל 1983 שלי. היא הייתה תופסת בוכנה כל חודשיים בשל פריקת מיסב הסיכות של ציר הבוכנה. שמו של הקונה חסר המזל (מירושלים) שלקח אותה לבדיקה ורכש אותה ב 3,000 שקלים לא פג מזכרוני.
    גם לא אשכח את מארק שהיה סוחר בסתר בחלפי אבניר, ובעוונותיי קניתי ממנו פעם בקרן הרחובות הסדנה פינת משהו.

  5. עמית בן עזר // 29/08/2019 um 20:27 // הגב

    כתבה יפה!
    אין על מועדון פנטיק! טיולים ומפגשים! כולם מוזמנים.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 29/08/2019 um 20:42 // הגב

    נוסטלגיה מדהימה מחזירה אותנו לנעורים , כיף אמיתי

  7. שי לזימי // 29/08/2019 um 20:58 // הגב

    תודה לעורך הכתבה המדהימה .
    בהזדמנות זאת מעדכן שמועדון פנטיק יוצא לטיול לכנרת מהמרכז עם הכלים הנוסטלגיים .שנה שעברה גם רכבנו עם ה 50 סמק לכנרת הפלא ופלא הכלים שרדו את המרחק.
    נשלח דיווחים מהשטח .
    אם אתייחס לתמונה של הפנטיק על הגרר זאת פנטחק שרכשתי באילת 125 סמק, פגר שעבר מלחמת עולם השתילו עליו מנוע של honda xr250 ומזלג קדמי .
    אם דיברנו על עלויות אז כולל גרר שילמתי 17000 שח .
    בגאווה גדולה.
    יש מי שיגידו שאני מטורף או פראייר.
    את מועדון הפנטיק הקמתי לפני 4 שנים שיפצתי 13 פנטיקים וחברתי לעוד 20 חברים יחד משפצים לאורך כל התקופה שהמועדון קיים הגענו ל 35 כלים וכרגע אני נמצא בשיפוץ נוסף .
    בקרוב תהיה הפתעה נוספת אני משקם זקס קרוס 50 סמק שבסיומו אשיק אותו בחסות מועדון ה 5 .
    לחברי מועדון הפנטיק אחים שלי מעריך כל אחד מכם על העשייה החברות הסיוע הרעות פשוט הפכנו למשפחה ולו למטרה זאת היה שווה .
    אגב את התמונה של הפנטיקים למכירה קיבלתי מחבר בשם אורי המחזיק גם הוא אינדורו .
    וכן..אני מאשר אני מרגיש טיפשעשרה ומתרגש שוב ושוב .
    שי לזימי יור מועדון פנטיק ישראל בגאווה גדולה.

  8. רק ש
    הטילון לא קשור לשנות השמונים

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 06/09/2019 um 21:57 // הגב

      קסד.עוד קצת על טילונים ובר מיצווה בשנות ה 70…
      אז אצלנו היה מקובל,לקבל מההורים טילון לבר המיצווה.(1978 כזה)…
      היו שקיבלו טילון חדש,עם שני בולמים מלאים מאחור ופנס קדמי מרובע והיו כאלו שקנו משופץ מתחילת שנות ה-70,(ע"י ממן מנהלל),עם הבולמים הקצרים מאחור והפנס העגול מלפנים).
      תאמינו או לא,אבל הצלחתי לעוף על התחת,מווילי ב ICM!חברי הרכיב אותי מאחור,עם מכנסים לאחר טבילה בבריכה של המושב, ובשער הבריכה,הבחור שחרר קלאץ',החלקתי ונמרחתי ל על הגרנוליט לעיני כל כפר….קטעים.

      כמה שנים לאחר מכן,אחי הצעיר עשה לי את אותו התרגיל,כמעט באותן נסיבות,עם ה DR500 שלו.הוא היה רק ן 14….לאחר מכן הוא חג סביבי באיטיות,לא ידע אם הוא יכול להתקרב בכלל,הרי הוא אמור היה לחטף כזו סטירה…
      איזה קטעים.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 30/08/2019 um 14:40 // הגב

    מוטובי!

  10. המזל שלי שלא התפתיתי לדרעק האיטלקי ששטף את הרחובות והסתפקתי בבוזוקי ER125,עליו למדתי לרכב.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 05/09/2019 um 17:49 // הגב

      כשאני ההתיישבתי פעם ראשונה על מושבו של אופנוע\מופד 50 סמ"ק,היו רק הונדות 50SS וג'ילרות 50GT.הייתה אפילו ג'ילרה קצת ישנה יותר ודי בודדת,עם 4 הילוכים ושילדה אדומה…(ד"א,נכנסתי איתה באחוריו של טנדר פיג'ו 404,כשפנה ללא אזהרה מוקדמת ותוך כדי שאני מנסה לעוקפו,לאחד המשקים במושב…)
      כך שגם אם רצינו,לא היו סוזוקים בסביבה.

  11. געגועים לדרבי שלי איזה כיף היה אז נפגשים בשישי מאחורי הספורטן בפתח תקווה ואנחנו רק בני 14 בלי רישיון וכל שבוע היה מגיע השוטר ניר קפלינסקי ומעמיד אותנו בשורה נוזף בנו קשות ואנחנו מבטיחים כל שבוע שהוא לא רואה אותנו יותר עד לשבוע הבא כמובן , איזה ימים וזיכרונות מתוקים שלא נשכח לעולם .

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם