שדרגת חוגרת

שדרגת חוגרת (Herpes boster) נגרמת על ידי הנגיף LUN (לטס אפגרייד נאו) השייך למשפחת נגיפי השופוני.

הנגיף גורם לשתי מחלות מוכרות…

נשאים, סקרנים, חולי נפש וסתם משועממים כמוני מוזמנים להמשיך לקרוא את הערך בויקיפדיה ולבצע אדפטציה דיסוננס קוגנטיבית המתרצת שידרוג, החלפה או סתם רכישה, בין אם זו רגלית הילוכים או אופנוע מוטוגוצי TT V85.

אני לא נשא. אני סתם פארוק.

זיקנה. נולדתי זקן. עוד כשהייתי תינוק עם כפית של רישיון 50 בפה, ידעתי שכשאהיה גדול יהיה לי דו”ש. אדוונצ’ר קוראים לזה היום.

ה-DR650 של מורה הנהיגה בבלומפילד ממש תלש לי את הידיים במונחים של אז.

אוריאולי ופדרהנצל היו גיבורי הילדות שלי, לא צבי הנינג’ה. הפיל האלפנט עם צביעה של לאקי סטרייק תמיד עורר לי את בלוטות הרוק.

אבל אני פארוק. כמו אז. אז הסתפקתי בג’אווה 640. עם המיכל המעוצב הרגשתי מינימום על סופר טנרה. וכמו פדרהנצל התחפרתי איתה בחולות תל ברוך. איתה עליתי לחורבה מעל המרינה הניבנית של הרצליה להשקיף, איתה גם “חרשתי” את הארץ, זתומרת גיליתי אותה שוב.

זיקנה ועוני הולכים בד בבד עם גישת האולד סקול – תקנה לך אופנוע אמין. קודם כל שיהיה אמקור, ורק כשוא ממש מת תשקול לשדרג. כך שכל אופנוע בחיים שלי מהווה עידן:

עידן ה-RV50 הפרטי והפיאג’ו C של השליחויות,

עידן הג’אווה,

עידן הווספה קוזה,

אוסטרליה. שנה. עם CX500 נוזל ראשים,

ווספה שבורה מתנה מחבר מהמילואים. ירדתי בחזרה לארץ,

F650. שברתי אותו כשהחלקתי. הוא החליק לפניי מגהץ את הדך, כולל תמרור שהוא גילח לפני שהגעתי אליו,

עידן הבלי אופנוע. רוכב מזיע לעבודה על אופניים,

עידן האינובה. גם איתה חרשתי את הארץ,

ו… עידן ה-XT. פעם עמדתי איתו ברמזור של הולץ ואיזה זקן אהבל אמר “זה יחיה עד הרבה אחריך!”

!Challenge Accepted

אז יש לי XT. הכל מקורי. מלבד מחרשה קצוצה (מתנה מהבעלים הקודם, ביחד עם עוד תופינים מהוואחש) קפיץ משודרג מתנת הפלג, וצינור בלם קדמי שזור מתנת הרועי שהזמין מהאינטרנט.

ורשת מכסה את הכיסא המשוחזר השזור בריקמת חוט אדום סמי סמוי בצבע האופנוע. מתנת שסה הרפד.

סה טו.

וככה אני רוכב יום יום לעבודה. כשיש. מבסוט עד הגג. כאילו אתמול קיבלתי רישיון ואני יושב על כיסא המלך.

עכשיו, תציעו לי לשדרג!

למה?

ל-DR650 חדש מהמפעל שהפלג רוקק בגועל בכל פעם שאני מזכיר אותו?

ל-R690 קטום בני יהודה (הוא ירגיש בבית בצ’חונה) חולה כלבת ופרעושים עם שיבעים כו”ס ומילוי דלק מהתחת?

האמת, באיזה טיול של הוועד לכרתים טחנתי איזה XT660R עם צמיגי פלסטיק ובולם קדמי שנוזל על הדיסק ומשבית את הקדמי, התאהבתי.

אבל חוץ מזה – מה?

תציעו!

9 תגובות לשדרגת חוגרת

  1. כן. אנדורו קטום, כזה שמתדלק מהתחת, ובמיוחד מהדור הקודם לשה שיצא ממש עכשיו, עוד מרגיש קצת כזה "אופנוע של פעם" עם סינגל מווברץ ותולש ידיים ( אבל באמת, לא כמו הדיאר ההוא) תוסיף יכולות שטח אמיתיות , תטפל בו יפה וגם הוא יחזיק הרבה זמן.

    • קניטיקנתי מכרתי

      1) אני חלילה לא הומופיל. אני צריך פשוט את המקום הזה של התחת לסבל מחוזק (לפחות כמו שיש עכשיו) וארגז, לשים בו לוויתן או שניים כשאני חוזר מצייד לוייתנים. נו אתה בטח מכיר את זה.

      2) כלבת ופרעושים.
      יותר מדי סיפורים על משאבות, רוקרים ועוד חלקים שאין לי מושג מה הם. יותר מדי.
      גם במרשתת, גם בטיוב, וגם אחשלדודשלו שרכב עם פלג.
      גם אני רכבתי פעם עם פלג ואחשלדוד אחר. את כל המחרשה הוא השאיר בין חורה לקוסרא.
      ולא. אלו לא "מחלות ילדות". זה עדיין קורה.
      סליחה. אני לא מוכן להיכנס למיטה עם דבר כזה.

  2. נהדר!
    אחרי ניתוח אישיות קצר, כפי שהוא משתקף מסגנון הכתיבה, חד-משמעית: XTZ660

    • אתה מתכוון ל XT660Z ? גבוה מדי. כבד מדי.
      לכן כיוונתי לדגם הביניים בין מה שיש לי למה שהצעת, ומופיע בתמונה של הפוסט.
      הוא במימדים כמו שיש עכשיו רק עם שידרוג לקירור מים.
      (וגם כי הוא נדיר. אז זה נותן לי תירוץ לא לשדרג באמתלה שאני לא מוצא (; )

  3. דורסודורו, משומש, מברבץ, עם אגזוזים לא מקוריים, תענוג…

  4. במקומך הייתי מסתפק באבן אקרשטיין חדשה לרגלית הצד.
    בעצם בשתיים חדשות, אחת בהרצליה והשנייה בשכונה. לא קריטי אפורה או אדומה.

    • ד.ביל
      אל תפריע לי לחלום https://www.youtube.com/watch?v=TqldGTHB4tw
      וקבל ניוז פלאש – אני מחנה את העופנוע על הקיר
      בחניון התת קרקעי של איזו "הייטק" בפתחתקווה
      השכר כפול והמוצר כתוב בג'אווה. בנתיים אני פותר להם שגיאות ראנטיים של פרל
      כך שבנתיים ..
      אני חוסך
      כשאגדל יהיה לי טנרה 700
      משומש

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 17/05/2019 um 10:04 // הגב

      יומחד ניגשתי לשלם את השלושים שקל של המי-הביבים במזומן בדואר של מכון הדרום.
      כמו שאני תמיד עושה עם חשבונות שצריך לשלם.
      כשחזרתי ועליתי על האופנוע, תוך כדי שהוא נופל אני מנסה לשחזר מתי קיפלתי את הרגלית. מוזר.
      מפה לשם אי אפשר לרכוב ככה אז רכבתי לוולקוביץ'. שני מטר משם.
      היה שם איזה זקן אפור באסמבלי ליין כשמצידו האחד צינורות והשני סבלים. הוא לא היה וולקוביץ'
      אמרתי לו – בימשך! תן פה פיק שניים, או שלוש. קח שטר של חמישים.
      אמר תביא, נתן פיק או שניים ולא הסכים לקחת אפילו את החור של הגרוש
      ומאז אני רוכב באושר ואושר

      עכשיו. תפסיק להציק לי על הנקודה הזו. אני הרבה מעבר לזה.
      תודה.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם