דג לשבת: "הזאב רועש מידי"

תראו איזו תוצאה נהדרת יכולה לצאת מאופנוע זול של גרוש ורבע. זה "וולף", 125 סמ"ק של מפעל הקטנועים הידוע סאן יאנג. גרסת 250 שלו מקוררת נוזל הגיעה בזמנה (סביבות 2012) לארץ ואפילו נמכרו כמה חתיכות ממנה.

הסדנה – טאייוואנית ושמה הבומבסטי הוא "רועש מידי" – 2LOUD. הם לקחו את הוולף הקטן עם קירור האויר ובעזרת כמה שינויים קלים הפכו אותו מעכבר רחובות עירוני דהוי ואפרורי לברבור אצילי. הנה כך הוא נראה במקור:

עכשיו ראו נא מה הם עשו בכמה שלבים פשוטים ותאמינו לי שזו ממש השראה גם לנו. גם אנחנו יכולים. תיכף תראו איזו תכנית אני מציע לכם. חכו בסבלנות כמה דקות.

קודם כל מצאו מנוע קצת יותר גדול, 190 סמ"ק, סיני כלשהו לא נמסר מה שמו, שהתאים בגודלו למקום המיועד, וסידרו לו תושבות. אחר כך בחרו צבע לבן לשלדה במקום האדום במקור. לאחר מכן ירדו לגלגלים, הגדילו את הדיסק הקדמי וסידרו לו קאליפר ברמבו 4 בוכניות. מנוע יותר גדול – בלימה חזקה יותר נדרשת, הגיוני. השלב הבא מחייב קצת מחשבה איך להתמודד עם התוצאה כיוון שהגלגל הקדמי עלה מקוטר 18 אינץ' ל-21 והאחורי גם הוא שיפר לפנים ל-18 אינץ' במקום 17 במקור. כאן נדרשה קצת עבודת התאמת גובה בטלסקופים כדי שהתוצאה תצא פרופורציונלית, והם מצאו שזוג בולמים אחוריים של הארלי ספורטסטר יסדרו את הגובה פיקס. מעניין.

ויאללה קדימה. פילטר אויר פתוח, הסוויץ' התמקם על לוח הצד במקום על לוח השעונים שהוסר, תיק עור על השלדה בצד השני, והכסא השתטח ונתפר אמנותית. למיכל הדלק הקדישו קצת יותר תשומת לב, מצאו משהו שנראה סבנטיז וצבעו אותו מקסים. כידוע, מיכל דלק צבוע יפה הוא פרצופה ופניה החדשים של כל יצירה אופנועית, אז לא כדאי לחפף בקטע הזה.

שאר הדברים הם זוטות וכל אחד מאיתנו יכול לשחק בהם כיד הדמיון הטובה עליו. איזה פנס לתקוע על הכנף האחורית המקוצצת (כנף קדמית בכלל מיותרת כמובן), איזה כידון בא לו לראות על האופנוע, איזה גריפים, אגזוז מבריק או אגזוז מט, וכו'. ראו את הפס הכתום על הכנף האחורית ועל לוח הצד, עיטור צבע קטן שמוסיף המון.

התוצאה – מקסימה, ועכשיו להצעה שלי.

היות ואין בארץ וולף 150 (ה-125 היה גרסה מיוחדת לארה"ב) והיות ו-125 סמ"ק קצת קטן עלינו, אני אזכיר שפעם לפני כעשר שנים הביאו לארץ אופנוע ימאהה בנפח 250 סמ"ק ושמו – YBR. הוא מקורר אויר, יש לו כבר דיסק 280 קדימה, בולם אחורי מונושוק, פנס חזית גדול ואוטנטי, ולדעתי הוא מתאים בול לפרוייקט סקרמבלר עירוני. הנה כך הוא נראה:

לדעתי כל הדגמים שהגיעו לארץ יוצרו במפעל ימאהה באירופה, שזו נקודה חשובה לזכותו. הוא לא סיני או תאילנדי. בזמנו הוא שימש בעיקר את מורי הנהיגה ולכן עדיין מסתובבים בשוק כמה עשרות חתיכות כאלה שמחירן בשוק בין 7.5 אלף ש"ח לעשיריה. אני מניח שעם קצת עמידה על המקח אפשר לקנות בזול יותר, אין להם ביקוש גדול. בדקתי ביד 2 ויש שם כרגע למכירה 3 כאלו.

אז, קנו לכם אחד כזה, קלפו ממנו את כל הפלסטיקה המיותרת, תתחרעו עם משחזת ומסורים על כל הבליטות הלא רצויות כמו רגליות מורכב, עיינו בתמונת של הגלריה כאן למטה וקבלו השראה, ואין לי ספק שתוציאו מתחת ידכם יצירה יפהפיה ומצודדת בנופך אישי. אריבדרצ'י.

6 תגובות לדג לשבת: "הזאב רועש מידי"

  1. וכמובן לא לשכוח להגיע לאחד ממפגשי show your bike
    של קבוצת cafe racer israel
    ולהציג את התוצאה

  2. אני לא מבין באופנועים ובטח לא בווף שמוף

    אבל קראתי על אחד שעשה קילומטרז לא רע על סאניאנג 125 –

    https://youtu.be/iF7x81ASLEk

  3. פשוט פשוט. ככה צריך.
    סיבוכיות זה מסובך.

  4. מה שאין לא מתקלקל

להגיב על ינוקא לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם