דג לשבת: גריבס ומזלגות הבננה (V)

היה לו בן דוד נכה ששמו היה דרי פרסטון-קוב, שהתלונן רבות על המגרעות והחסרונות בתפעול כסא הגלגלים שלו, וברט גריבס הבריטי האדיב, חשב אז לעצמו שזו בטח תהיה מטרה נאצלת לסדר לבנדוד חיים קצת יותר קלים עם משהו ממונע בבנזין.

והתיישב אל שולחן השרטוט. כך נולדה מכונית הנכים שכונתה 'אינבקאר' (INVALID CAR) אשר למעשה היתה לא יותר מאשר קטנוע תלת גלגלי המכוסה נגד פגעי מזג אויר ובו מנוע בעל 197 סמ"ק. כרכרות נכים שחלקן שווקו עם כידון וחלקן עם גלגל הגה. הדלת לא נפתחה על צירים אלא נעה לפנים בחשפה פתח גדול דרכו יכול היה הנכה להכניס את הכסא המתנייד שלו לתוך הרכב ולנוע באושר לקראת חיים חופשיים יותר כאשר אפשרויות התפעול מגוונות: רגלית או ידנית.

הבן דוד הנודניק ראה כי טוב וקיטר שהקורקינט הזה לא נוסע מספיק מהר לטעמו, ומיסטר גריבס המתחשב מיהר לשכלל את המוצר וסידר לו כלי המצויד במנוע 250 סמ"ק איתו עבר הנכה ההולל את מהירות האור (כ-130 קמ"ש) והאגדות מספרות שלא פעם נזעקו עוברי האורח להפוך אותו חזרה למצב נסיעה לאחר שסיים פניות על הגג. אבל לעת הזו שום דבר כבר לא עצר את המכונות, ובעידוד הממשלה הבריטית שטיפלה בשיקום אלפי נכים לאחר מלחמת העולם השניה, ניפק ברט גריבס לשוק אלפי כלי תעבורה כאלו שחוללו מהפכה בחיי הנכים, מה שנתן לו את המימון והנשימה להתחיל להתעסק עם הדברים שהוא באמת אוהב: אופנועים.

גריבס פנה להתעסק עם טריטוריית השטח. בתקופה שבה התחיל לתכנן את אופנועו הראשון, תחילת שנות ה-50, הכלים שירדו מן האספלט לשבילים היו אופנועים עם מנועי 4 פעימות גדולים. הפופולריים שביניהם היו הטריומף TR6 טרופי, המצ'לס G80SC, האריאל HT5 ובשנות ה-60 גם הנורטון P11. גם השוק האמריקאי ביכר מכונות מרובעות פעימה לדרכי העפר. למעשה שלטה מחשבה מקובעת כי כלי 2 פעימות נועד לטוסטוסי כביש חלשלושים ואילו לשטח יהיה עדין וחלש מידי, לא יעמוד בתלאות, ויתפרק חיש קל.

סקרמבלרים כבדים ומרובעי פעימות משנות ה-50-60 שזכו לכינוי "מכונות מדבר" (לחצו להגדלה)
מימין לשמאל: נורטון – 750 סמ"ק, מצ'לס – 500 סמ"ק, אריאל – 500 סמ"ק, טריומף – 650 סמ"ק

לא כן גריבס. הוא הבין שמשקל קל לאופנוע הוא פרמטר בעל חשיבות עליונה לרוכבי האוף-רוד והקרוס קאנטרי, והיה בטוח ביכולותיו לבנות מסגרת מספיק חזקה שתעמוד בעומסים אותם יטילו עליה רוכבי השטח של אותו דור. בהסתמך על מנוע 200 סמ"ק דו פעימתי של מפעלי 'וילרס' (VILLIERS) שהיה זול לקניה, הוא בנה שלדת צינורות ואת ראש ההיגוי שלה הקשיח ע"י סגסוגת אלומיניום-סיליקון.

אבל המאפיין הבולט והמיוחד ברוב האופנועים שייצר גריבס היו הבולמים. המזלגות הקדמיים לא התחברו לגלגל הקדמי במרכזו כמקובל, אלא בקישור קשתי, מה שהעניק להם את הכינוי "מזלגות בננה". המבנה הזה טיפל טוב יותר בריכוך ושיכוך הזעזועים עם חיכוך מופחת באופן משמעותי – דבר שבולמי אותם ימים התקשו לספק, ויותר מכך, הוא העניק מהלך ארוך בתנועת הבולם, כ-4 ס"מ יותר מהבולמים הסטנדרטיים שהסתובבו אז בשוק, 10.5 ס"מ לעומת 6 ס"מ.

ההצלחות במירוצי השדה, כולל המפורסמים שבהם כמו "סיקס דייז" ו"הטריאל הסקוטי", דיברה בעד עצמה. אופנועי גריבס קטפו פרסים ונצחונות בכל תחרות שטח בינלאומית של תחילת שנות ה-50. 'גריבס מוטורסייקלס' עלו על דרך המלך, ופיתחו וייצרו אופנועים מסוגים שונים, ובניגוד לתחילת דרכו נכנס המפעל במהלך השנים גם לתחום ייצור אופנועים לכביש ולמסלול.

בשנת 1976 פרצה שריפה במפעל ואחרי שכבו הלהבות ונותרו רק אודים עשנים, הסתבר שהנזק עצום ומעל יכולת שיקום ולא היתה לו תקומה עוד. אבל למעשה ההתדרדרות החלה כבר 6 שנים קודם לכן עם חדירת היפנים ובעיקר סוזוקי לשוק האירופי, מה שהאט את קצב המכירות מאד, ובעיקר – מכונית הנכים – האינבקאר – לא עמדה יותר בתקנים ומשרד התקציב הבריטי הורה להוריד אותה מהכביש. כן, למרות אהבתו ותאוותו לאופנועים המשיך ברט גריבס בהפקת המוצר ששימש לו כלחם וגבינה וכבסיס כספי איתן, ובנה ושיווק את מכונית הנכים הזו כל השנים כשמי עומד לצידו ומשמש יד ימינו ועוזרו הנאמן? – הבן דוד, דרי פרסטון-קוב, האיש שעבורו, בגללו וממנו התחיל הכל.

 

תחיה

היות ופס הייצור לחלקי חילוף לאופנועי גריבס הושמד בדליקה הגדולה ומחיר המצאי על מדפי השוק האמיר מאד, לקח על עצמו רוכב טריאל בריטי לשעבר בשם ריצ'ארד דיל את המשימה לשכפל חלפים והקים פס ייצור עצמי. לאחר שראה כי טוב אמר לעצמו אז למה שלא נמשיך ונשכפל גם אופנועים והוציא תחת ידו רפליקה לה העניק את השם 'אנגליאן'. בשנת 1999 הוא עבר שלב והשיג את כל האישורים וזכויות היוצרים על השם גריבס, ומאז תחילת שנות ה-2000 הוא בונה בצ'למספורד באנגליה אופנועי טריאל בשם גריבס-אנגליאן.

בשנת 2009 הוא תכנן וייצר בעזרת סטודנטים מאוניברסיטת ד'מונטפורט מנוע 2 פעימות חדש לחלוטין בעל 280 סמ"ק והוציא לשוק אופנוע טריאל מודרני לכל דבר ועניין (בתמונה). הבולמים הם מרזוקי, מאחור מונושוק, וצמוד אליו מיכל הדלק כדי להשיג מרכז כובד נמוך ככל האפשר. הנה כך ברונדל נחמד, סובבה ההיסטוריה את השם גריבס במעגל שתחילתו במכונית לאנשים מוגבלים וסיומו במכונת ניתורים לעיזי הרים. תגידו שזה לא מרתק…

בתמונות: דגם הצ'אלאנג'ר, שנת ייצור 1965, ובתוספת: אופנוע כביש 'ספורטסמן' שנת ייצור 1962, ואופנוע מסלול 'סילברסטון' מאמצע שנות ה-60.

 

3 תגובות לדג לשבת: גריבס ומזלגות הבננה (V)

  1. מדהים איך לא שמענו על זה קודם.אף פעם לא הבנתי למה משתמשים במזלגות בננה על מוטוקרוסים עם עגלת צד ועוד מתחרים איתם החולי נפש.

  2. לא מבין בבננות.
    אני חושב אאל"ט שלווספות היה משהו דומה, ולקאב גם. אבל הפוך – מה שגורם בעת לחיצת פאניקה על הברקס לפרונט לעלות ולגלגל הקדמי לנתר. (מניסיון)
    אבל סיכוי טוב שכתבתי שטויות.

  3. ינוקא אח יא ינוקא..תענוג

להגיב על קסד לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם