מסיפורי האגם הקפוא

אופנועים גרמנים לא טובעים, הם רק מחכים על הקרקעית בסבלנות

מאת: נבות זקשבסקי

 (המצאה גרמנית ידועה היא הצוללת המבצעית הראשונה, אבל אף גרמני עוד לא המציא אופנוע תת-ימי, לפחות לא באופן רשמי).

 

סיפור המעשה מתחיל במלחמת העולם השנייה, מלחמה שבין היתר יצרה גם ביקוש וייצור גדול של אופנועים בעולם ואצל הגרמנים בפרט. על הקשר בין אותה מלחמה ועולם האופנוענות אפשר לכתוב עמודים שלמים – אבל אתם לא רוצים את זה, לכן נדלג לנו בקלילות אל סיומה של אותה מלחמה, תקופה קסומה בא הרבה חיילים אמריקאים שבו הביתה ובדרך חזרה אספו, באופן חוקי או לא, איזה אופנוע גרמני או שניים שהבעלים המקוריים שלו כבר לא היו רלוונטיים…

חיילים, אתם יודעים, אוהבים להביא הביתה מזכרות מלחמה, זה עובד כמו קסם על הנערות.

השנה היא 1956, מדינת מינסוטה: וויליאם אילי, כמו הרבה אמריקאים, קונה אופנוע לבנו דין בן ה-15. זה היה אופנוע גרמני שהובא, בהתאם למסורת, על ידי אמריקאי אחר שהיה חייל במלחמה והביא אותו הביתה בסיום השירות. האופנוע היה בעל 251 סמ"ק, של חברת NSU, מדגם OSL מודל 1938. לא חדש מהניילון, אבל לכל הדעות שנתון סביר מאוד.

NSU OSL 251CC, 1938

ערב חורפי קפוא אחד, הבן דין אילי, צעיר ופוחז, היה בדרכו הביתה מחברים. אולי הייתה איזו עלמת-חן בסביבה ואולי לא, אבל כדרכם של צעירים פוחזים דין הולך בעקבות הפוזה, סוטה מהתלם, עושה קיצור דרך מגניב במיוחד, ורוכב דרך אגם מקומי קפוא. שם האגם מכיל את שמה של מעשייה עתיקה שסופה בטרגדיה – "אגם הברבורים הגדול", שם מסמן רעות עבור כל בר-דעת, אך לא עבור דין הצעיר .

דין עסוק ברכיבה על פני הקרח "כשלמרבה ההפתעה" הקרח קורס ונשבר תחת משקלו של הגרמני ורוכבו האמריקאי הצעיר, ושניהם נופלים לתוך המים הקפואים. דין הצעיר לבש מעיל עור גזעי שהיה מלא באוויר, הציף אותו על פני המים ואולי גם הציל את חייו, (מי אמר שביגוד-אופנוענים הוא רק פוזה?) האופנוע עצמו לא לבש מעיל עור, ושקע כמו טנק פאנצר לקרקעית האגם. דין נשלה מהמים על ידי דייג מקומי וניצל.

חמישים ושש חורפים נוספים עוברים על האגם, התאריך הוא 29.11.2012, דייג מקומי אחר פורס את רשתו ובמקום קרפיונים הוא תופס משהו כבד. למרבה אכזבתו לא היה זה קרפיון שמן במיוחד, אלה אופנוע ישן. השמועות רצות, ובמהרה כולם עשו את החיבור בין הסיפורים. דין אילי, היום כבר לא צעיר ובן 71, עדיין מתגורר באזור, הוזעק מהר אל האגם לזהות את הטובין.

האופנוע נשלף מקרקעית האגם, לאחר 56 שנה של חיי מעמקים. השלדה כוסתה בחלודה, במיכל הדלק נפערו חורים, אפשר לשכוח מהכיסא, אבל אופנוע גרמני זה אופנוע גרמני, הצילינדר היה יבש, ובצמיגים נשאר קצת אוויר.

וויליאם הגיע להסכם עם הדייג שהאופנוע יעבור ניקיון ושחזור, ויוצג לראווה, למען צעירים פוחזים נוספים יידעו שאם מנסים לחצות ברכיבה אגם קפוא – יש מצב שיזכו בזקנתם לכתבה בעיתון המקומי…

6 תגובות למסיפורי האגם הקפוא

  1. יאללה ,,מזלג הקידמי גירדר ..אחלה סיפור .

  2. אברהם חטפ פתח // 23/04/2018 um 18:52 // הגב

    הצוללת המבצעית הראשונה היתה דווקא מצפון אמריקה,אי שם בימים העליזים של בלימת האזרחים.

  3. פואד לחך בתאווה את הטקסט המשובח
    ולתומו סבר כי ידו של ינוקא היא זו שאחזה בקולמוס.
    שאפו!

  4. כהן דורון // 26/04/2018 um 12:05 // הגב

    ח מ ד מ ו ד אבל לא הייתי רוצה להציף פשלות עבר אבל בשביל פגישה עם הכלי הנאה צרופה לקריאה

  5. סיפור נחמד וכתיבה נאה.
    רק שחסר לי רפרנס. מקור.
    גוגל יודע לספר לי על כתבות אשר צצו כפטריות לאחר הגשם של דצמבר 2012
    תחת הכותרת Sunken Motorcycle
    אבל רק החרקים בקסדה של נבות ידעו לספר לי על תמונה נוספת,
    אשר טמועה בה המחרוזת
    Canon PowerShot G7 | 7.4mm F4 1/250 ISON/A | 2012:12:13 13:45:28 | Adobe Photoshop CS3 Macintosh

    והתמונה –

    https://i1.wp.com/helmetbug.com/wp-content/uploads/2018/03/532644_1.jpg

    אכן סיפור מגרה דמיון
    תודה.

  6. "דין", יסלחו לי השמיים, זה שם נפוץ של פוץ.
    לא מפקירים אופנוע במים, ויהי מה. נאחזים בו בסילקים (שפיצים בירושלמית), עד הישועה, כי תבוא

להגיב על קסד לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם