לנצח את הפחד

מאת: עדי לוי

 

שאל אותי מישהו כיצד והאם בכלל ניתן לנצח את הפחד ברכיבה על דו"ג?

אז החלטתי לענות לו כיצד אני מתמודד עם החיים לצד האהבה הזו.

 

אתחיל מזה שאומר חד משמעית, אי אפשר לנצח את הפחד אבל יש דרכים להתמודד איתו וליהנות מהדרך וזוהי משנתי:

אני רוכב מגיל 16 (בערך), רכבתי כבר על כל סוג אופנוע אפשרי החל מ-50 סמ"ק ועד 1800, שירתתי 10 שנים בסיירת אופנועים ארצית של משטרת התנועה כשוטר אופנוען, משימה קשה ועבודה שעד היום אני מוריד בפני העוסקים במלאכה את הקסדה ומצדיע.

היום אני רוכב על קאוואסאקי ורסיס 1000 אופנוע חזק מאוד אך ידידותי להפליא. במשך השנים רכבתי על מיטב התוצרת כגון KTM1290 BMW 1200 ועוד רבים וטובים כאשר הטווח הממוצע הוא סביב ה-250 ק"מ במשמרת.

במרוצת השנים למדתי והפנמתי שהפחד הוא זה שמשאיר אותך ערני על המכונה. הפחד הוא הידיעה שבכל רגע נתון, בשנייה אחת בודדה, אתה עלול לסיים את חייך כמו יתוש על משקף ב-200 קמ"ש בכביש 6.

כאשר נולד לי הילד השני החלטתי שמספיק לי אופנועים ושאני יורד מהתחום. החזקתי מעמד 8 חודשים….

ואז זה היכה בי והבנתי שזה חזק ממני ושלא אצליח לעולם להשתחרר מהמכונה הזו ומהחוויה. החוויה שברכיבה היא דבר שלא ניתן להסביר במילים, מי שלא חי זאת – לא יבין זאת. נכון שזה נשמע נדוש אבל זו המציאות וזה המצב.

רוב השימוש הנוכחי שלי בדו"ג הוא יומיומי, נסיעות לעבודה וחזרה כ-60 ק"מ ביום, ולא אשקר לכם שאני מפחד בכל פעם שאני מניע, ומודה לאל בכל פעם שאני מגיע ליעד בשלום. כן ככה זה, בסיום כל רכיבה יש פאוזה כזו של הסדרת נשימה ומעין אמירת תודה (במיוחד הודות לתרבות הנהיגה בישראל).

עברתי במשך חיי לפחות 6 סדנאות של הדרכה מתקדמת אצל מומחים אדירים שלהם אני חייב את חיי יותר מפעם (מפאת חלילה פרסום כזה או אחר לא אנקוב בשמם אבל הם יודעים כל אחד ואחד מהי תרומתו) וזה דבר שאני לא ממליץ אלא מורה לכם ללכת ולעבור במידה ואתם מתכננים לחיות עם דו"ג מכל סוג שהוא!

שם תלמדו להלחם באינסטינקטים שלכם תלמדו לנתח מצבים ולהתמודד עם המכונה, תלמדו לראות את הכביש ולנהל את עצמכם בתוכו בדרך הטובה ביותר. אל תתביישו לשאול שאלות ותמיד להקשיב לאחרים. אתם לא חייבים ליישם הכל אבל תקשיבו. לפעמים טיפ הרכיבה הכי טוב שתקבלו יגיע במקרה ממישהו זר לחלוטין.

תשתמשו בציוד מגן איכותי ואל תתפשרו ואל תגידו שנסיעה למכולת זה בקטנה. תמיד ציוד מלא, קסדה איכותית וכפפות.

תדאגו להכיר את הכלי שאתם רוכבים עליו, תהיו עירניים למצב שלו, בראש ובראשונה לצמיגים ולבלמים, תלמדו לזהות שחיקה של שניהם.

לי תמיד יש מעיין טקס התייחדות עם האופנוע. בכל שטיפה אני מלטף ובוחן בקפידה את המכלולים שלו ומפשפש לו בקרביים לוודא שהוא חש בטוב ושלא יכין לי הפתעה בדרך.

לבדוק שמן מים ולחץ אוויר לפחות 3 פעמים בשבוע.

 

אין דרך מדעית לנצח את הפחד. צריך לכבד אותו ולתת לו מקום של כבוד, לזכור את הרע שמחכה מעבר לפינה, ולהתנהג בהתאם.

סעו בדרכים טובות.

 

5 תגובות ללנצח את הפחד

  1. שוטריקו אדון שוטר אני מוחל לך
    ואומר – אל תפחד מהפחד

  2. יפה כתבת , ואוסיף על כך אומר :״?ממי צריך אופנוען לפחד – מעצמו שיפחד מעצמו ״
    המשפט הזה של מורה נהיגה ובוחן בכיר יוסי הללי.

  3. אריק רצ'בסקי // 02/09/2020 um 13:03 // הגב

    חמודה, באוגוסט נהרגו 10 רוכבים.
    מצאת לך יופי של דרך להיפטר מבעלך. הוא *באמת* צריך לפחד, אחרת לא יבוא שוטר, יבוא זק"א.

  4. דיסקליימר – לא תמיד נכתבים דברים ברוע.
    אין קסד רע – יש קסד שרע לו.

    מהפוסט ניכר שאכפת לך והנך מעוניין לחלוק מניסיונך וחוכמתך.

    בברכת רכיבות טובות.

  5. גם לפואד היה פעם דיסקליימר:
    "מרשי טוען שהוא חף מפשע"
    דיסקליימר מחמד עם כיפה שחורה
    ומבט צדקני בעיניים.
    זצוקלל"ה.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם