דג לשבת: רדי-טו-צ'יט

בהתחלה חשבתי ק.ט.מ, אחר כך ראיתי מנוע כפול צילינדר ואמרתי רגע, תן להסתכל שוב, אחר כך קראתי מה שכתוב בצד, ואז נפלתי התעגלתי והתגלגלתי: נפלא! התאהבתי ברגע. תכירו: סדנת "אמפוריו אלאבוראציוני מקניקה". איטלקים כמובן.

למשל תראו מה הם עשו מאופנוע הכי מעונב, מחויט, מהוגן ומשעמם שיכול להיות, מיסטר גריי הונדה טראנסאלפ.

תעקבו אחרי הראש הפורח:

צבעו את השלדה בכתום. למה? – כדי שנחשוב רדי טו רייס.

לקחו מכל דלק ושילבו אותו ביציקת קרבון-פיברגלס שכוללת מושב יחיד. תלו את היחידה על 2 בולמים טלסקופים, והופ – הכל מתרומם ונפתח כמו באגאג' של מכונית. מתחת – ארון חשמל.

עכשיו צבעו: צד אחד שחור וצד שני לבן. שני צבעים – טכניקולור. בהתחלה חשבתי שמה שמופיע בתמונות זה 2 אופנועים. עבדו עלי פעם שניה.

תלחצו, תגדילו, ותבחרו איזה צד אתם יותר אוהבים

2 הרדיאטורים המקוריים שהיו ממוקמים משני צידי המנוע וסתם ניפחו לאופנוע את הצורה, הועפו אל הפח. רדיאטור אחד מלבני החליף אותם והתיישב… איפה? –  מתחת לזנב. שהגלגל האחורי יעשה לו אויר… אל דאגה, הם גם תקעו מעליו מאוורר.

פתאום התגלה מנוע! במקור הוא מכוסה בפיירינג, רדיאטורים ומגן חזירים. אולי הונדה מתביישים בו?

הגלגל כבר ינשוב עליו

החליפו את שני הקרבורטורים במיקוני ושמו פילטר אויר פתוח בצד, סטייל הארלי דוידסון.

המציאו פנס ראשי: מלאכת מצרף משלוש יחידות תאורה. הזוית ביניהם משונה להפליא. כזה עוד לא ראיתי. שניים מהם נראים כאילו הם יאירו בעיקר את הגלגל הקדמי ובנסיעה ישרטטו סביבו מעגלי הילה של אור.

סוויץ'? – בזנב. שעונים? – לא. כלומר, במקום הרגיל אל תחפשו שום דבר. יש לוח תצוגה דיגיטלי קטן בצד שמאל של הכידון ליד כפתור ההתנעה וכפתור המשבת. עשו טובה בשביל מי שחייב לדעת כמה קמ"ש הוא נוסע, לבבות רחומים שכמותם.

החליטו שלא צריך כנף קדמית ובחרו צמיג באותו גודל כמו האחורי. שמן כזה. אני מקוה שהוא פונה טוב כמו המקורי. ספק. בשביל הבולמים היפים שהם בחרו, הם גם כרסמו משולשים יפים יותר ממה שהונדה שלחו מיפן.

וזהו. באמא'שכם זהו! קילפו אופנוע כבד ומגושם ועשו ממנו טרזן סופרמוטו, והמעניין זה שהסך הכל נראה כאילו קרה בכלום השקעה ממש. התוצאה הדליקה אותי לגמרי וישר התחלתי לחפש איפה יש טראנסאלפ ישן לשחזר את היצירה הזו בשבועיים.

קראו לו "קוברה". סתם שם מעפאן ונדוש. יכלו להשקיע קצת חשיבה גם בזה אבל כנראה נגמר להם מהתפרעויות. מילא.

ותראו את הסמל המסחרי המגניב שלהם. בחיי שהתאהבתי בהם, ממזרים חסרי עכבות. אלופים.

תתבייש, תראה איך אתה נראה…

 

אתר הבית

5 תגובות לדג לשבת: רדי-טו-צ'יט

  1. מדהים, דלעת שהפכה לסינדרלה…

  2. הקסד הקטן (והפרקטי) שבי מזדעק "פיכסה! ..
    כל הבונגלעך של הפיקוסים בשדרה של הקפה ילכלכו לי את הנעלי אצבע ויסתמו את הראדיאטור!"
    מצד שני לא ידעתי שלטראנסאלפ יש צלעות קירור כל כך יפות… אה זה דגם ענתיקה.
    נו שויין.

  3. אני כבר מחכה לשבת הבאה.
    הבאת לנו ממתק נהדר.

  4. יפהיפה !! יצירה אמיתית. חבל שעולם הרכב לא עובד כמו עולם ההייטק ועושה "אקזיטים" של יצירות כאלה להפוך אותם למוצר מסחרי.
    ד"א, בשבילי הצד הלבן עדיף 😃

  5. הגלגל הקדמי הזה דופק את הכל
    אחרי הכל כשרוכב מסתכל על כלי כזה הוא צריך להיות מזמין
    והכלי הזה תחילה נראה מזמין עד שרואים את הגלגל ענק הזה מקדימה
    בשביל מי שאוהב לרכב זה כאילו ראיתי משקולת של 200 קילו מחוברת לכלי
    אין מצב שהדבר הזה מהנה לרכיבה עם הגלגל הזה
    חשבו על זה כמו על פסל לא כמו על אופנוע
    חבל זה פספוס

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם