דג לשבת: מים

הימאהה SR400 שנת 1982 נקרא  Shui水, "מים" במנדרינית,  והוא נבנה כדי להיות חלון הראווה של 'שנגחאי קאסטום', סדנה סינית הבונה אופנועים בהזמנה אישית

מת'יו, אוסטרלי שחי בסין בעיר שנגחאי, שם לעצמו מטרה לא קלה לביצוע: לבנות אופנועים בסדנה שלו לפי דרישות הלקוח למטרות ייצוא אל מחוץ לסין, תוך שימוש בחלפים שהם כולם על טהרת הייצור המקומי. אין מדובר חלילה על פטריוטיות ואהבה יוצאת דופן לייצור הסיני, כי אם מהלך של 'בלית ברירה'. המכס הסיני מערים קשיים רבים בייבוא חלפים אל תוך המדינה כדי 'להגן על הייצור המקומי' – דבר שהצריך ממת'יו, לא פעם ולא פעמיים, להבריח את הגבולות מהונג קונג עם חלקים שנשא על גופו לתוך המדינה עצמה.

להדיוט הממוצע, נראה שהסתמכות על ייצור מקומי בסין היא דבר פשוט לביצוע שהרי אנו עוסקים כאן במעצמת על בכל הקשור ליכולות פיתוח, העתקה (במידת הצורך) וייצור מקומי. אבל כאן בדיוק נעוצה הבעיה: בניית חלקים ייעודיים וחד פעמיים על פי דרישה ספציפית של הלקוח לדגם מסוים, ושל הסדנה השואפת למראה ייחודי, מצריך מציאת בעלי מקצוע שיש להם את ההבנה והראייה הנדרשת (וגם לא מעט סבלנות), כדי להתאים חלפים וחלקים קיימים למראה הנדרש. זה דורש מסע ארוך, סיזיפי וסבלני בין מפעלים על מנת לקשור עימם קשרים עסקיים שיהפוך אותם לספקים בבוא היום.

מלבד חלקי המנוע הפנימיים שחוו בלאי רב והוזמנו מחו"ל, כולל טבעות בוכנה וקרבורטור Keihin חדש – הרי ששאר החלקים סביב המנוע היו על טהרת הייצור הסיני. נראה שהתדמית של הייצור הפשוט, הזול וההמוני שמאפיין את הייצור במזרח הרחוק, נסדק מעט אחרי צפייה בתמונות.

חישוק "18 נבנה סביב הנאבה המקורית מאחור, אך הגלגל הקדמי הוחלף כולו בחדש, גם בקוטר 18 אינץ', זכה לבלם דיסק (האופנוע היה עם בלם תוף קדמי במקור) וחובר למזלג טלסקופי הפוך שגם הוא, החליף את המקורי.

השלדה הופשטה מתושבות מיותרות כמו למשל תושבת המצבר המקורית או מהחיבורים לרגליות המורכב, כדי להגיע למראה נקי ככל האפשר, אבל חייבים לשים לב לפתרון האלגנטי לאור בלם האחורי שבוצע עם נורות Led, כדי לשמור על מראה קליל וצר באזור המושב וזנב האופנוע.

הבולמים האחוריים נלקחו מימאהה XJR כדי להתאים למראה הטלסקופיים הקדמיים והאגזוז, המיוצר על ידי יצרנית סינית העוסקת בייצור המוני, נרכש בכלל דרך Taobao שהיא הגרסה המקומית ל-eBay.

צמיג ברידג'סטון FireStone בודד המיובא לסין סובל מעלות מאוד גבוהה של מיסוי, עד כדי 400 דולרים לצמיג (אחד בלבד!). דבר שהביא את הסדנה לתור אחר חיקויים מקומיים. בסופו של דבר הותקנו צמיגי FuckStone (אמיתי!) שהיו הדומים ביותר למראה אליו חיפשה הסדנה להגיע. אך אל דאגה – הלקוח שהזמין את האופנוע, מתכנן טיול רכיבה ארוך לתאילנד, שם הוא מתכנן לקנות זוג צמיגים מקוריים ולהחליף את אלו המופיעים בתמונות.

לדעתי, למרות שמאוד קל לגחך על תדמית התוצרים הסיניים, התוצאה פשוט מלבבת. דעתכם?

תגובה אחת לדג לשבת: מים

  1. המינימליזם על הכידון פשוט כובש

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם