דג לשבת: טריומף מסלולי העץ

מה שאתם רואים בתמונות זה אופנוע (המממ…) הרבה יותר חדש ממה שנדמה לכם. בעצם זה דגם שהוא תרגיל עיצובי שנבנה כמחווה למרוצי הבורד-טראק, מסלולי עץ אובאליים שעליהם התחרו כלי רכב ממונעים בארה"ב של תחילת המאה ה-20.

האומן הוא איש ניו-זילנדי בשם ווייט, נצר למשפחה מפוארת של בנאים, נגרים, מהנדסים ובוני אניות, ככה שאמנות עבודת הידיים לא זרה לו. בכלל, ניו זילנד הוכיחה לא אחת שהמוחות בה יודעים לחשוב בצורה מקורית ויוכיחו ברט מונרו וג'ון בריטן והרשימה יכולה עוד להתארך אם נחפוץ. האיש בעל חוכמת הכפיים ביצע ליקוט מושכל של אלמנטים בעלי אופי וינטאג'י שבמקור לאו דווקא תוכננו להתקבץ יחדיו, אבל השילוב המדוייק ביניהם הוא שנותן את התחושה שהכלי שלפנינו עתיק "על אמת".

ועכשיו זה הלך ככה: השילדה מקורית של אופני 'טרימף' עתיקות, בתוכה נשתל מנוע ויליארס Midget 99II בעל 99 סמ"ק משנות החמישים ששימש במקור במכסחת דשא. התאמת המנוע לשלדה נעשתה בעזרת לוח נירוסטה שכורסם למידות הנכונות וקיבל שפע של חורים נדיבים להפחתת משקל.

מתחת ל'רמה' של האופניים הוא התקין מיכל דלק קטן של חברת 'אטקו', והיות והסוגר נחסם לפתיחה ע"י השלדה, הוא קיבע אותו למקומו על 2 מחברים זחיחים שמאפשרים לו תנועה מעגלית לצדדים כדי שיוטה על צידו לצורך תדלוק.

אז הוא בנה מזלג קידמי לחיזוק ותמיכה כדי שהשלדה תעמוד בעומסים הגבוהים שיווצרו כאשר האופניים המשודרגות יטוסו במהירויות גבוהות יותר מאלו שתוכננו להם במקור. סט של 4 גלגלי שיניים אחראיים על הורדת הכוח מהמנוע ושינועו עם שרשרת אל הגלגל האחורי עליו הותקנו רגליות ישנות של BSA, כשהכוונה לדמות סט אחורי סטייל ספורטיבי.

הכידון מעניין כשלעצמו והוא גולף מעץ ועבר תהליך ציפוי למיניצאטיבי לצורך חיזוק. לאחר כמה נסיונות ומקצי שיפור, הוכיח יצור הכילאיים שהוא יודע להתגלגל מספיק טוב בשביל להחשב כלי רכב. מצד שני – אין ברקסים, אז לא ברור איך תכנן מר ווייט לעצור את המכונה המופלאה ברגע שהיא תעלה ליעף אקרובטי על מסלולי הבורד טראק, אבל כאמור – מדובר בתרגיל עיצובי אז זה לא כל כך משנה כנראה…