נתלה בין הכסאות הגבוהים

רשמי רכיבה על ימאהה XT660Z טנרה

כאשר אנחנו בדו"גיגים כותבים על אופנועים זה לא בגלל שהם חדשים והרגע הגיעו ארצה או שהם כרגע באופנה, אנחנו עושים זאת בגלל שמעניין אותנו הסיפור שמסתתר באופנוע ומנסים להבין אותו עד תום. כזה הוא הימאהה XT660Z טנרה. מאוד סקרן אותי כיצד בעידן בו אופנועי האדוונצ'ר נחטפים כלחמניות חמות דווקא הטנרה – לכאורה האופנוע האידיאלי לאדוונצ'ריסט המתחיל – מציג גרף מכירות חלוש בחו"ל וגם בארץ (רק שלוש יחידות מכרו במטרו לאורך השנה ועוד שלוש במבצע סוף שנה) בעוד שאופנועי אדוונצ'ר העולים פי שתיים או שלוש ממנו נמכרים בעשרות יחידות כאן בארץ. עוד יותר מפתיע הדבר כאשר מגלים שהטנרה 660 נמכר ב-4,000 ש"ח, פחות ממחירו כחדש בשנת 2010.

לא נלאה אתכם יותר מדי בהיסטוריה של הטנרה אבל כשימאהה הבינה שיש לשדרג את ה-XT הוותיק היא העבירה אותו למנוע 660 סמ"ק ולקרור מים. דגם הדו"ש נקרא XT660R ודמה בגובהו ובמשקלו לדגם הדו"ש הזקן.

ואז החליטו בימאהה שעושים ממנו אדוונצ'ר וקראו לו XTZ (טנרה).

הטנרה בגלגולו החדש יצא ב-2007 עם אותו מנוע בנפח 660 סמ"ק, בעל צילינדר יחיד, מקורר מים, ומשקל רטוב שטיפס עד 208 ק"ג (60 ק"ג יותר מסבו שיצא ב-1983) ומאז ועד היום מיוצר ללא שינוי. לעומת מתחריו היקרים והשמנים יותר הטנרה אמור להיות בעל אוריינטציה דו"שית יותר ויעידו על כך הגלגלים בקוטר "21 מלפנים ו-"17 מאחור. ההחלטה שלנו הייתה לרכב על הטנרה בהתאם לכוונות יוצריו ויעודו ולצאת להרפתקה ברכיבת שבת גם אם באמצע השבוע כבר החלו להגיע התראות על מזג האוויר החורפי שצפוי באותו סופ"ש, רוחות ערות עם מטרות עוז. אדוונצ'ר = הרפתקה, לא ככה?!

*   *   *

פרופורציות: ינוקא לא מגיע לקרקע

פרופורציות: גדול על נמוכים

הרושם המיידי שנוצר במפגש עם הטנרה הוא שהנ"ל גבוה, מאווווודדדד גבוה… צריך להניף רגל מעלה מעלה על מנת להתיישב עליו ואני עם כל ה-183 ס"מ שלי הגעתי בקושי עם קצות האצבעות לקרקע בניסיון ליישר את שתי הרגליים. רושם נוסף הוא שהטנרה בנוי באופן חזק ועמיד בפני כל פגע שעלול לקרות במסע. ההבנה הנוספת שמגיעה מיידית היא שלאופנוע מרכז כובד גבוה מאד וכבר ברכיבה הראשונה נדרש הרוכב הממוצע למלוא תשומת לב ביחס לאופנוע וגובהו בכל עצירה על מנת שלא לאבד שיווי משקל.

בשבת שמנו פעמינו מזרחה ודרומה בואכה ים המלח, כשבתכנון לעלות בצומת אלמוג על השביל המוליך דרומה לאורך מצוק ההעתקים. בכביש, הרכיבה על האופנוע מאוד נעימה. מנוע הסינגל של ימאהה הוא אחד הסינגלים החלקים שבנמצא, כמעט חף מרעידות וברכיבה מנהלתית רגועה בשיוט שבין 120 ל-140 קמ"ש האופנוע נוח מאוד והכל עובד מצוין, למעט דבר אחד מציק וזהו מיגון הרוח או יותר נכון היעדרו. מעולם לא חזרתי הביתה מרכיבה עם צוואר תפוס כמו אחרי הרכיבה על הטנרה הזה (גם כאשר רכבתי על נייקדים לא הרגשתי ככה) וכשדסקסתי על כך עם מוטי השיב הלה: "אינני מבין מה אתה רוצה? המיגון רוח היה מצוין". משיחה עם רוכבים נוספים ומבירור בפורומים השונים התברר לי שלא טעיתי. מסתבר שלרוכבים נמוכים מגובה מטר ושבעים ומטה כמו מוטי אין שום בעיה עם מיגון הרוח, מבחינתם המיגון מצוין, אך לרוכבים מעל מטר ושמונים הדבר מהווה בעיה קריטית עד כדי ויתור על האופנוע.

בצומת אלמוג נכנסנו איתו לשביל המוביל לאורך מצוק ההעתקים אך אחרי קילומטרים ספורים נמלכנו בדעתנו. משקלו של האופנוע יחד עם גובהו ומרכז הכובד הגבוה מאוד לא השרו בנו הרגשת ביטחון. אתה מוריד רגל לקרקע על מנת לתמוך באופנוע ואתה פשוט לא מוצא אותה, היא לא שם. הכל גבוה מאוד. טיפה שיפוע בשביל ואתה יכול למצוא את עצמך בקלות על הצד. תוסיפו לזה את העובדה שהאופנוע לא שלנו וצריך לחזור שלם בסוף הסופ"ש ותבינו למה לא היינו מוכנים להסתכן. גם כאן משיחה עם בעלים לשעבר ושיטוט ברשת הבנו שלא טעינו בתחושותינו. הטנרה הוא לא דו"ש כמו הדי-אר, לא סלחני ולא מתאים לרוכב דו"שניק מתחיל אלא לרוכב מנוסה אשר יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה הוא עושה, רוכב כזה אשר לא מפחד מדבר, פנגס למשל.

בעבר, לאחר שסיים את הרומן שלו עם האפריקה טווין, חיפש פנגס אדוונצ'ר מחליף ובחר בטנרה. לאחר תקופה הוא נוכח שהאופנוע הזה חלש לו מידי ומגביל אותו, בעיקר בכביש והחליף אותו. בשטח הוא דווקא אהב אותו מאד. והנה, הגענו לפינה מוזרה של ניגוד: על ציבור המתחילים שוחרי רכיבת הדו"ש הוא מאיים, ולמיומנים – חלש מידי.

בדרך חזרה בחושך תפס אותי גשם שוטף, כזה שלא ניתן לראות ממטר, ולמעט בעיית מיגון הרוח שחייבה אותי להשתופף קדימה כמו באופנוע ספורט, הטנרה הרגיש יציב ומשך קדימה כמו קטר ולא הראה ולו לרגע סימנים של חוסר שביעות רצון מהכביש הרטוב. למחרת בדרך חזרה לסוכנות בת"א גיליתי את יתרונות הגובה, בזכות הישיבה על ה'גמל' הזה. אתה צופה למרחקים כמו מגדלור ומאוד שעשע אותי הדבר שהייתי אני זה שבישר לנהגים במכוניות הפרטיות שיש תאונה בהמשך הכביש. בסוכנות, יצא לי לדגום בישיבה טנרה עם ABS אשר נמוך קצת מהטנרה הרגיל אבל ההפתעה הגיעה כאשר התיישבתי על אחיו הגדול, הסופר-טנרה 1200 שהוא הרבה (!) יותר נמוך.

אני חושב שבסופו של דבר הבנתי מדוע הטנרה לא להיט: הוא גבוה מדי עבור רוכבים נמוכים, מאוד לא נוח עבור רוכבים גבוהים עקב מיגון רוח בעייתי, בשטח מטיל פחד על מתחילים שאינם ברמה גבוהה, ולרוכבים חזקים הוא חלש מידי. המסקנה היא שמשהו פה התפספס והדגם הזה "נפל בין הכסאות" למרות שרבים גומרים עליו את ההלל כ"אחלה אופנוע".

*   *   *

PICT0029 וכאן נשאלת השאלה למה? מדוע ימאהה לא שיפרו ותיקנו את הטעון שיפור עם השנים?

נזכרתי במאמר של קווין קמרון המספר כיצד ימאהה הפסיקו לייצר מנועי חמישה שסתומים לאופנועי הכביש שלהם. מסתבר שכאשר יצאו מנועי חמשת השסתומים החדשים לקבוצות מירוצים בסדרת הסופרבייק האמריקאי, בא אחד הטיונרים האמריקאים ושאל אותם מדוע, ומנה אחד לאחד את החסרונות ומאותו רגע אנשי ימאהה החרימו את הבחור. כאשר הגיע רוסי לימאהה ב-2004 הוצגו לפניו ארבעה אבות טיפוס של מנועי סקרימר וביג-באנג, 2 בעלי 5 שסתומים ושניים עם ארבעה. לאחר שבחן את כולם בחר רוסי במנוע הארבעה שסתומים ביג-באנג, ומאז ימאהה הפסיקו לייצר מנועי חמישה שסתומים לאופנועי הכביש שלהם. מסאו פורוזאווה שהיה אחראי על פרוייקט המוטוGP של ימאהה סיפר שרוסי היה בעצם הסולם שימאהה חיפשה כדי לרדת מעץ חמשת השסתומים. יכול להיות שגם במקרה הטנרה שלפנינו ימאהה מחפשת מישהו שיגיש לה את הסולם.

יכולנו לסיים כאן ולומר שהבנו, אבל לא, אנחנו לא מוותרים כל-כך מהר פשוט משום שהאלטרנטיבה הבאה במחיר למי שרוצה אדוונצ'ר עולה כ-100,000 ש"ח, כמעט פי 2 ממחירו של הטנרה. לכן חיפשנו ברשת פיתרונות לשתי הבעיות המציקות בטנרה, הגובה ומיגון הרוח.

לגבי מיגון הרוח, ישנו פיתרון פשוט וזול יחסית בעלות של 92 ליש"ט של חברת Touratech והוא הארכה למשקף על ידי תוספת המתחברת למשקף הקיים על ידי קליפס ואשר ניתנת להורדה בעת הכניסה לשטח למתן ראות טובה יותר. את הפיתרון הפשוט הנ"ל קראתי בבלוג של בחור בריטי שלקח את הטנרה שלו למסע של 5,000 מייל מאנגליה למרוקו. גובהו של הבחור הוא 185 ס"מ וגם הוא סבל קשות ממיגון הרוח הלקוי והתוספת שחיבר פתרה לו בעיה זו.

לגבי הנמכת האופנוע, כאן ישנם שני פתרונות: הזול עולה בין 30 ל-60 ליש"ט והוא קיט של החלפת הלינקים המקוריים מאחור בחלופיים המנמיכים את הבולם ויחד איתו את האופנוע בכארבעה ס"מ. הפתרון היקר יותר שעולה כ-620 יורו מדבר על החלפת הבולם האחורי בשלמותו בחלופי וכנ"ל את המזלג הקדמי אשר מנמיכים את האופנוע בכשמונה וחצי ס"מ. זה כבר משמעותי. לטענת החברה הבולמים החדשים מותאמים כך שיכולת השטח לא תיפגע עקב קיצור הבולמים. על פי דיווחים בפורומים השונים השינוי בהחלט מורגש לטובה.

זהו. יצאנו לבדוק מדוע אופנוע עם פוטנציאל מאוד גדול ובמחיר אטרקטיבי לא מצליח בארץ ובחו"ל כראוי לו וגם די נעלם מהתת מודע כאשר השיחה סבה סביב אופנועי אדוונצ'ר. עכשיו זו כבר החלטה של הרוכש העתידי אם לרכוש טנרה ב-60 אלף ש"ח ולהשקיע עוד כארבעת אלפים שקל על מנת להתאים אותו, או לקפוץ למדרגה הבאה שעולה כמעט מאה אלף שקל. באופן אישי הייתי מאוד רוצה לנסות טנרה מונמך שכזה עם שיפור למיגון הרוח. אני חושב שזו בהחלט תהיה חוויה מתקנת.

PICT0031

תמונות: מוטי "ינוקא" גלברט

20 תגובות לנתלה בין הכסאות הגבוהים

  1. אכן היה אופנוע פנטזיות המון שנים (בעברי פינטזטי על ה DR650RSE עם הפיירינג. די מזכיר)
    עד שהתיישבתי עליו. זתומרת הבעלים עשה לי סולם גנבים.
    אז מחיר מעולה – V
    דוש"י מושי למתחילים – V
    גובה נגיד שפתרנו עם קיט – V
    אבל המשקל אפעסס… כי להרים גמל כזה בשטח זה לא תמיד בר ביצוע לרוכב לבד.

    על ה 660R רכבתי יומיים ביוון.
    יש לו עדיין כנפונים מנוולים (כמו לאביו) ושריטים בשטח אבל הוא הוא כרגע האופנוע אליו אני שואף.
    (הוא חולק את אותו מנוע)

    כתבה מעולה. תודה.

    • טוב
      נתחיל בזה שהיה לי אחד כזה לפני שנתיים עד שבשעה טובה החלפתי אותו בזריזות לקטמ 690 אין מה להשוות
      מדובר באופנוע מיושן ארכאי עם מערכת מתלים רופסת כבד ובעל מנוע חלש גם בנושא האמינות היפנית לא נשאר כל זכר זה אופנוע שמיוצר באטליה אם כבר דו שימושי אז עדיף dr 650 קל יותר אמין וומתאים יותר לשטח נמצא כרגע במלאי אצל עופר אבניר חבל שאי אפשר לצרף תמונה של ביצועים של650 dr מלפני עשרים שנה הטנרה רק יכול לחלום

  2. מעולם לא הבנתי את קטגוריית האדוונצ'ר. בטח לא את הבהמות הכבדות והיקרות. מילא אם אופנוע יוקרתי היה סמל סטטוס בישראל, כמו אוטו יוקרתי… – אבל גם זה לא! סתם כלי של שמנים קרחים וזקנים – עם יותר מדי כרס ופחות מדי כושר, מלאים בפנטזיות על חציית הסהרה וחלומות על נעורים שאבדו. כשהמדבר היחיד שהם באמת חוצים זה את משבר גיל העמידה…
    קטנוע מנהלים/ GSR/ נייקד ספרטיבי ליום יום: קונים ב 60 וקצת. לסופש"ים דו"ש קרבי (דרוזי/ WRR) קונים ב 40 וקצת. אם רוצים יותר כסאח אז איזה 250 4T יפני ב-50 וקצת. ובזה נגמר הסיפור. price-wise לכל היותר אותו עלות כמו אדוונצ'ר 1000 ומשהו CC עם תג מחיר בן 6 ספרות.
    רק שבתמורה מקבלים פי 2 יותר נוחות בכביש. ו-פי 3 יותר ביצועים יכולות והנאה בשטח.

    • אופנוע יוקרתי הוא האמא של הסמל סטאטוס בישראל. בייחוד אדוונצ'ר שמעולם לא יורד לשטח, ונרכש רק למטרת "שמנים קרחים וזקנים – עם יותר מדי כרס ופחות מדי כושר, מלאים בפנטזיות על חציית הסהרה וחלומות על נעורים שאבדו. כשהמדבר היחיד שהם באמת חוצים זה את משבר גיל העמידה…". אתה בעצמך נתת את ההגדרה, אתה פשוט לא קורא מה אתה כותב.
      ולגבי זה ש"GSR/ נייקד ספרטיבי" נותן "פי 2 יותר נוחות בכביש" הרבה לי לגחך ולשער שמעולם לא ישבת על מושב של GS1200/KTM1290/קפונורד/סטלביו/מולטיסטראדה.

  3. מסכים עם גילי לפני מלבד העלבונות על גיל העמידה , לא מבין בכלל איזו הנאה אפשר להפיק מהמשקולת הענקית הזו שמתיימרת להיות טובה בהכל אבל בעצם לא טובה לכלום .

  4. ברור גילי רק תוסיף לחבילה עוד ביטוח חובה, פלוס וו לליסומאטית מהעבודה בהייטק פלוס ביטוח וטסט לנגרר כי אמנם אנחנו עובדי הייטק שעירים צעירים ושריריים אבל כשאנחנו פותחים את השער החשמלי של החנייה אנחנו לא רואים את המכתש, או את ביריה.

  5. ללא ספק אחד האופנועים היותר כפים שהיו לי אבל אחד המאכזבים מבחינת איכות האופנוע. מנוע איטלקי חלש ולא אמין במיוחד ויקר להחריד לתקן. אחרי 50,000 עלה השמיים. בנוסף סדקים בלי סוף סביב הברגים שמחזיקים את המיכל דלק ועוד… סדק בסעפת, פנס שנשבר כל יומיים. ולא נסע בשטח.חבל, אופנוע עם אמן פוטנציאל. ביצוע על הפנים. אין כל קשר בינו לבין המדבקה על המיכל שאומרת "טנרה".

  6. וואלה עזרתם לי מאוד להחליט ….חשסתי לשדרג את ה KLE500 שלי לטנרה …אבל עכשיו כבר ירדתי מיזה וכניראה שאחפש משהוא אחר …תודה לכולם

  7. שתי החסרונות הכי חשובים של הדגם הזה:
    1 – מנוע לא אמין, שמסיים את חייו מוקדם מהצפוי למרות שטופל כראוי.
    הוא אינו יפני, למרות החותמת של ימאהה.
    2 – הגעתו של ה- DR650 ארצה

  8. עדי ברדה // 22/02/2016 um 14:01 // הגב

    המדרגה הבאה היא ב 70 אלף ש"ח. קטום 690 אנדורו שהוא מכונה עם מעט מאוד חסרונות. גם ההאסקי 701 אנדורו שהוא העתק של ה 690 כמובן בא בחשבון

    • 690 ו-701 זה לא אדוונצ'ר (קצת פיירינג ומושב נוח, שמקנים יכולת רכיבת כביש למרחקים בנוחות), זה דו"ש קרבי.
      פעם היה אדוונצ'ר 640, אבל כבר מזמן לא.

  9. מגיב לברדה // 22/02/2016 um 14:40 // הגב

    נוחות בצד, הגמל הקטום 690 הוא מכונה מופלאה בכל הקשור ליכולות וביצועים – אך לוקה באמינות, ועם עמידות של פלסטלינה… אתה רוכב איתו בשטח ומשאיר חלקים מאחורך. אם אתה לוחץ הוא מתפרק. תקלות וטיפולים כל שני וחמישי. (לי אישית הספיקה שנה איתו. הרי כל הקטע של דו"ש זה שיהיה אמין, וה- 690 מפספס את זה. יש אופציות יותר טובות במיוחד עם מתפשרים על מהירות שיוט בדרך לשטח)

  10. זהו? גמרתם להסתלבט על אנשים שקונים אדוונצ'ר גדול? שכחתם גם ז** קטן. אז למה אדוונצ'ר גדול? כי א)הוא נוח ב) עושה הכל טוב -אולי לא מושלם אבל טוב ואפילו טוב מאוד ג) כי בא לנו לחלום ד) כי אנחנו יכולים.
    ודרך אגב אני מזמין אותך לראות מה דורון קדמיאל עשה על אדוונצ'ר שמן כזה סביב חצי עולם – נראה אותך עושה את זה עם טנרה 660. משחה לטחורים עלי.או איפה רוכבים במועדון ה GS בשטח או קורס אנדורו של חברת BMW עם גמלים האלה. לא סתם זה הסגמנט הכי נמכר בעולם בכלים גדולים.

  11. נכון,הוא אטלקי ושוקל המון.
    הייתי עושה לו דיאטה קלה ומשפר את המתלים ואז הוא היה מגהץ הכל בלי מאמץ.

  12. אם נמכרים כל כך מעטים בשנה זה אומר הרבה.
    בהונדה, כל המשלוח הבא של האפריקה טווין כבר נמכר….

  13. דושניק פוטנציאלי // 05/05/2016 um 11:53 // הגב

    אני דווקא שוקל טנרה חדש עם ABS. למרות שגם אני 1.83 אם לא הונמכתי בינתיים.. בכל מקרה אנמיך את הכלי עד לעמידה יציבה ושטוחה על 2 רגליים.
    לגבי האמינות אני קצת סקפטי לגבי הנאמר לעיל כי הכי קל להאשים את היצרן… מי שיורד לשטח צריך לטפל בכלי בהתאם כולל החלפות שמן תכופות כל 3000 ק"מ. בשטח הכלי עובד ומתחמם במהירות איטית ללא קירור מספק פלוס אבק וכו'.
    מה שכן מחכה למבצע בימאהה כי מכרו אותו כבר ב"מבצע" ב 55000.

  14. לי יש טנרה 2016 עם ABS אני מאוד מרוצה הוא עושה את העבודה כמו שתריך גם בשטח וגם בכביש הוא לא גדול מידי כמו רוב האדונצ'רים ניתן להרכיב עליו ארגזים בכדי לאחסן ציוד וגם המיכל דלק שלו מספיק להמון זמן (23 ליטר) נכון שהמנוע לא כלכך חזק אבל בשטח ההיחוך הראשון עולה כל הר או עליה מסובכת…הוא מאוד נוח לנסיעות ארוכות ומפגין יציבות יוצאת מין הכלל בכביש…לגבי אמינות המנוע ממה שהבנתי הוא מאוד אמין ראיתי טנרה שנת 2008 עם 127000 קילומטר שלא הוחלף מנוע מעולם רק טיפולים בזמן…אני ממליץ בחום על הטנרה 660…

  15. לכל הקשקשנים..
    אני רק אניח את זה פה.

    https://m.youtube.com/watch?v=YfBX14MoK2c

    הבנאדם חוצה פאקינג יבשות
    ואם תחפשו עוד קצת תגלו המון על הטנרה

  16. בסרטון רואים שהם מתקשיים בשטח . אשכרה חלמתי עליו אבל הוא כנראה לא בישבילי . יש המלצות יותר טובות ?!

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 24/06/2019 um 22:44 // הגב

    אחרי שנתיים ועשרות אלפי ק"מ אני יכול להגיד שזהו אחד האופנועים הכי אמינים שהיו לי,אנשים מתבלבלים זה לא הינדורו,הטנרה בנוי לאדוונצר וזה אומר נסיעות מאוד ארוכות ורכיבות שטח שהוא לא אספלט,הוא פשוט קטר מושך בכיף ויציב בטירוף,כל הקישקוש הזה של כוח הסוס מי צריך יותר מכלי שמגיע בשקט ל180 קמש מה כבר צריך 150 כ"ס לטיול באיזה נחל זה הקשקוש של מי הכי גדול,אין בו את כל האלקטרוניקה שדווקא תוקעת בשטח את כל האחרים וראיתי הרבה כאלה,בהחלט לא כלי שמתאים לכל אחד הוא גבוה מאוד ומנוע סינגל,אבל המנוע שלו בילתי מנוצח! אפשר לחרוש איתו מדבריות ולטייל איתו בעולם בלי דאגות בכלל,נכון לכביש 6 הוא משעמם אבל לחוצה ישראל אין כיף ממנו. באחריות!

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם