"איפה שיש רצון, יש דרך" (V)

כתב, צילם וערך: תומר "כרובי" ברעם

הספורט המוטורי הישראלי חווה לא מעט נקודות אור לאורך השנים, אך אלו גחליליות קטנות שנעלמות תחת השגרה החשוכה שגורסת והורסת את זכרם. קל לנו לשכוח את אלו שעשו, יצאו לחו"ל, התחרו וחזרו – מי עם הישג של "רק לסיים" ומי עם מדליה או גביע מכובד. תחת שגרת ה-"אין מרוצים ואין פעילות ספורטיבית", הם נעלמים ונשכחים ככל שחולף הזמן. כל כך הרבה חודשים של העדר מרוצים, משקיעים תחת אבק כבד את הפעילות הבלתי חוקית שהייתה כאן עד לא מזמן. זו שיצרה מרוצים מכל הסוגים ומכל המינים, למרות כל האיסורים. חודשים של קיפאון משמים, משכיחים את ההצלחות ומשכיחים שפעם היה כאן אחרת. האם נצליח להתרומם מעל המצב הקיים?

אתמול בלילה (20.7.15) כשנחתה קבוצת הרוכבים הישראלים ממרוץ "הרומניאקס", מרוץ ההארד אנדורו המפרך ברומניה, זכיתי לחוות באופן אישי, רגע קטן של נחת סביב הספורט המקומי – כזה שלא כלל רכיבה בפועל. רגע שהתרחש, תאמינו או לא בזכות הפייסבוק: התארגנות ספונטנית של רוכבים שעקבו באדיקות אחרי המרוץ, הביאה לכך שכ-50 מהם, ללא הכרות אישית עם אף אחד מהמתחרים, התאגדו ובאו לקבל את הרוכבים. זה היה מרגש, מצמרר ומהנה במיוחד. שמחתי להיות שם ולחוות את הפרגון הרב.

ככה זה צריך להיות. כמו שאוהדי קבוצות כדורגל\כדורסל מגיעים לברך את השבים מחו"ל, כך גם אנחנו הגענו לשדה התעופה. כאילו כן יש ספורט מוטורי פעיל וחי, באנו לברך את הרוכבים על הישגיהם. זה הרגיש כל כך נכון, אמיתי והגיוני. זה נתן לי משב רוח אופטימי ומרומם. ככה שומרים שההישגים המוטוריים לא ייעלמו תחת השגרה המעיקה.

ומסתבר, שלא רק בי זה הפיח אופטימיות. הנה דברים שכתב תומר שמש, שניצח את קטגורית הברונזה במרוץ,  בדף הפייסבוק שלו היום בבוקר:

cafcafim"…יצאתי לרומניה בצורה הכי מקצועית שיכולת. ידעתי למה אני מצפה ודחפתי בטירוף כדי להגיע לשם. כל החיים שלי היו מוכוונים כדי להשיג את התוצאה הכי טובה שלי במרוצים עד היום.

רק דבר אחד הצליח להוריד אותי למטה לפעמים: התחושה שאין פה תרבות של ספורט ושכנראה גם זה לא מעניין אף אחד. אחרי השבוע המטורף הזה, אני שמח שלא נתתי לתחושה הזאת לנצח ולהוריד לי את המוטיבציה!

התמיכה שקיבלתי (ואני מתכוון גם ל'קבלנו' כקבוצה השלמה שיצאנו) מכולכם במהלך השבוע: המשפחה, אשתי, חברים ואפילו אנשים שאני לא מכיר עדיין, הצליחה לעורר בי את ההבנה שבהחלט יש כאן סיכוי להרים את תרבות הספורט המדהים הזה שכולנו כל כך אוהבים. אם זה האנשים שכתבו אישית, הגיבו לפוסטים, הגיעו לרומניה והחבר׳ה האדירים שהגיעו אתמול באמצע הלילה לקבל אותנו בשדה התעופה.

אנחנו אולי לא יודעים לעשות רעש ובלאגן ולהשתולל ואולי זה מה שיפה פה. יש כאן אנשים מדהימים שפשוט רוצים לעשות ספורט וליהנות מהזמן שלהם על האופנוע.

איפה שיש רצון יש דרך, ועכשיו אני בטוח שיהיה כאן טוב בסוף! מרוצים זו התמצית של כל ספורט. אם נגיע לכל אירוע, נשתתף בכל מרוץ, אפילו נעזור בארגון והפקה של האירועים, תיווצר פה תרבות שאי אפשר יהיה לעצור."

 

 

 

 

2 תגובות ל"איפה שיש רצון, יש דרך" (V)

  1. עידו לוי // 20/07/2015 um 22:12 // הגב

    כרובי,כך הכבוד על היוזמת והעריכה המהירה!

  2. תודה. הרגשתי שזה מגיע לחבר'ה. זה המינימום שיכולתי לעשות למען העניין, לא?

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם