רכיבה עם אבא

מאת: גל גונן

כשהייתי ילד קטן, לאבא היה אופנוע גדול. קאג'יבה T4. יש שיגידו אפילו בהמה. אבא היה רוכב בשבילים, חולות ואפילו מתחרה במירוצי ראלי.

כשקצת גדלתי, אבא כבר החליף לאופנוע יותר קרבי, שיא הטכנולוגיה של הימים ההם. סוזוקי DR350 קל משקל. אבא המשיך את מעלליו על האופנוע ואני התחלתי את מעללי על אופנוע חשמלי קטן.

מדי פעם אבא היה שוטף את האופנוע מתחת לבית ואני לצידו, עוזר, מסתכל בהשתאות ומגדיל בעוד פסע קטן את האהבה שלי אל הכלים הללו. הייתי יושב על האופנוע ומנסה בכל כוחי ללחוץ על רגלית ההילוכים, אבל הייתי קטן מדי וחלש מדי.

אבא אפילו היה מרכיב אותי בשטח לפעמים. היו אלה ימי הרוכבים מברזל עם הגישה המצומצמת לציוד שטח או סתם גישה. קסדת שטח ומגפיים היו רק למיטיבי רכיבה. יום אחד ישבתי על טנק הדלק של הסוזוקי ועלינו ביחד עלייה גדולה בשטח, אפילו חטפתי את הכידון בראש מאיזה באמפ סורר בעליה. לילד שלום.

כ-25 שנים לאחר מכן, אבא ואני בהודו, רוכבים על רויאל אנפילד לפסגות ההימלאיה ולעברו של הכביש הגבוה בעולם. שנינו על אופנועים מברזל שמייצגים הכי טוב את "פעם". אני עם קסדה חדישה, מעיל רכיבה מודרני, מיגונים וכפפות. אבא עם מעיל רוח דקיק ולפעמים שם גם כפפות שנמצאו באיזו מגירה ישנה.

דורות עוברים, אופנועים משתנים (לפעמים), אנשים משתנים (לפעמים), אבל אני ואבא על אופנוע. רק שזה יישאר.

 

3 תגובות לרכיבה עם אבא

  1. עמיר שבתאי // 05/07/2015 um 21:01 // הגב

    יפה גלוש.

  2. איציק שדה // 16/07/2015 um 17:00 // הגב

    גל חמוד.
    זכית באחת המתנות המדהימות בעולם.
    מתנה מורכבת ומשתבחת עם השנים.
    רוב הרוכבים בעולם היו משתוקקים לחוויה מופלאה שכזו.
    חוויה מתמשכת ששיאה הרכיבה להימלאיה.
    עבורי שניכם מקור ללימוד.
    תמשיכו לטפס אנשים יקרים.
    גאה בכם.
    ד"ר איציק שדה.

  3. מקסים.
    אין על לרכב עם אבא

להגיב על כפיר לוין לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם