מזלג הגירדר

מסתבר שעוד לא אבד עליו הכלח

לכתבתו של מיצו על הרונין, צורף סרטון של האופנוע שם הסביר יצרן הרונין לג'יי לנו את הסיבות שהובילו להעדפתו את מזלג הגירדר על פני המזלג הקונבנציונאלי, בעיקר דיבר על אי שקיעה בעת בלימה לעומת מזלג רגיל. בעקבות הסרטון ערכנו מחקר קצר לבדוק האם באמת עדיף מזלג הגירדר על המזלג הטלסקופי שאנו מכירים ואם אכן זה כך אזי מדוע הוא ננטש על ידי היצרנים המובילים וכיום ניתן למצאו רק בקאסטומים למיניהם או אופנועי מעצבים כמו הרונין?

השם גירדר מקורו עוד במאה ה-14 והוא מתאר קונסטרוקציה בעלת מסבך משולשים ששימשה לבניית גגות. כשהחלו במאה ה-19 לבנות עם קורות פלדה, שוכללה טכניקה זו עד לכדי שלמות כאשר הדוגמה הבולטת ביותר שלה היא מגדל האייפל בפאריז אשר נבנה ב-1889. בארץ אנחנו יכולים למצוא דוגמאות למבנה הגירדר בגשר הביילי שעדיין נמצא מעל GIRDERהירדן בצפון הארץ. היתרון של מבנה הגירדר, או כמו שאנחנו מכירים משלדות דוקאטי בשם מסבך משולשים, שהוא חזק ועמיד בפני לחצים וגם קל יותר עקב שימוש בפחות חומר מאשר אותו מבנה מלא אשר אמור לעמוד באותם עומסים. בעקבות היותו של מבנה הגירדר שם דבר באותה תקופה היה זה אך טבעי שחברות ייצור האופניים יאמצו מבנה זה עבור השלדה והמזלג הקדמי ומכאן זה המשיך גם לאופנועים הראשונים.

ב-1909 פותח מתלה הגירדר כפי שאנו מכירים אותו היום, מתלה שעדיין מכיל את מבנה הגירדר הקשיח בצורת משולש אבל עם בולם המחובר בצידו האחורי של הגירדר עם מערכת של ארבעה לינקים המקבילים זה לזה לספיגה של מהמורות מהקרקע .

זהו החלק היחיד במתלה שזז במהלך הנסיעה. מאז ועד היום באופן כללי לא השתנה מבנה המזלג, מה שכן השתנה הוא סוג הבולם. ב-1948 וינסנט הציגו לעולם מזלג גירדר המצויד בבולם הידראולי שקיבל מיד את הכינוי 'מזלג גירדראולי'. בזכות המבנה הקשיח שלו, שינויי הגובה מלפנים שחווה האופנוע בעת בלימה לדוגמה הוא כחצי ס"מ בעוד שאותה בלימה עם מתלה טלסקופי תגרום לשינוי גובה של כשני ס"מ עקב שקיעה של המתלה. זו הסיבה למשל מדוע ישנם הטוענים שבמירוצי כביש עדיף לצייד את האופנוע במזלג גירדר ולא במזלג טלסקופי. זו גם הסיבה מדוע ג'ון בריטן בחר לצייד את האופנוע המהפכני שפיתח במזלג גירדר.

SUSPENSION

אז אם הכל טוב, מדוע ננטש מזלג הגירדר והעולם הדו-גלגלי עבר למזלג הטלסקופי?

הסיבה הראשונה, נעוצה בגלל אותם יתרונות של הגירדר שהפכו גם לחסרונות. במחצית הראשונה של המאה 21 ובעיקר לאחר מלחמת העולם השניה, רוב רובן של הדרכים היו משובשות ואותו מהלך מתלה מוגבל של מזלג הגירדר יצר מצב שאת מרבית הזעזועים מהקרקע ספגה השלדה והמזלג עצמו מה שהוביל פעמים רבות לסדקים ושברים בצוואר השלדה ובנקודות הריתוך במזלג עצמו. כמו כן אותה קשיחות עלולה גם להשפיע על יציבות האופנוע במהירויות גבוהות. היו אלה ב.מ.וו שהכניסו לראשונה ב-1935 את המזלג הטלסקופי לאחר שאימצו את הרעיון מכני-הנסע ההידראוליים שהיו במטוסים. בב.מ.וו הבינו שהמבנה הטלסקופי מספק את השיכוך הנדרש עבור מהירויות גבוהות וכמו-כן המבנה חזק וקומפקטי מספיק. צריך לזכור שבעבר בלמי התוף לא היו חזקים כמו היום והעומס בבלימה לא היה גבוה ולכן לא גרם לשקיעה כל-כך חזקה.

בשנות השבעים והשמונים, ההתפתחות המואצת של הבלמים הביאה לכך שהעומסים המופעלים על הבולם הטלסקופי נהיו חזקים הרבה יותר מבעבר והם גורמים לשקיעה מוגזמת מדי. אי-לכך פיתחו החברות אמצעים שונים למניעת שקיעה, כמו מערכת האנטי-דייב שהותקנה בסוזוקי של שנות השמונים, הוספת לחץ אוויר במזלג, או קפיצים פרוגרסיביים ושסתומים המווסתים את לחץ השמן. במקביל נעשו נסיונות לפתח מתלים אלטרנטיביים כמו מתלה הטזי, או ה-ELF פטנט אשר נלקח מעולם הרכב והונדה אפילו הריצה קבוצה עם המתלה הנ"ל במירוצי הגרנד-פרי בשנות השמונים. וכמובן, חזרתו של הגירדר לבמה על ידי ג'ון בריטן שבנה את המתלה מסיבי פחמן.

הסיבה השניה היא שמתלה הגירדר למרות היותו חזק, קל משקל ויחסית 'קל לייצור', דווקא יקר לייצור וזאת כי מתלה הגירדר מחייב התאמה ספציפית לגיאומטריית השלדה בה מעוניינים להשתמש ולפיכך הוא ספציפי לדגם עליו הוא מולבש. אם כיום יכול אדם לקחת מזלג של 750GSXR ולהרכיב אותו על הדוקאטי מונסטר שלו הרי שהוא איננו יכול לעשות זאת עם מזלג הגירדר מכיוון שהאחרון הוא בעל 'מימדים סופיים' שהותאמו ספציפית לשלדת ה-R לדוגמה ואינם מתאימים כלל לשלדת המונסטר, ולכן הנ"ל רק יפגע בהתנהגות הכביש במקום לשפרה.

היום מכיוון שהטכנולוגיה של המזלג הטלסקופי מפותחת ובשלה מאוד וגם יחסית זולה יותר לייצור אין לו כרגע תחליף ואת מזלג הגירדר ניתן בעיקר למצוא באופנועי פרוייקט מיוחדים דוגמת הרונין או קאסטומים השמים יותר דגש על מראה שונה וייחודי מאשר ביצועים.

10

אופנוע רונין עם מזלג גירדר מחופה

 

יצרן ה'רונין' מסביר לג'יי לנו מדוע העדיף את מזלג הגירדר (דקה 2:50)

 

2 תגובות למזלג הגירדר

  1. GIRDER – קורה במבנה, אין קשר למשולשים…
    ה BMW הגדולים (1300) משתמשים במתלה קדמי כזה, כבר לא אקזוטיקה. היתרון הגדול על מזלג טלסקופי – במזלג טלסקופי החיכוך הפנימי גדל ביחס ישר לכוח הצידי המופעל עליו, כמו שקורה בבלימה. במתלה קורה – אין גופי חיכוך אלא מיסבי גלילים, בהם עליית החיכוך גדלה ביחס קטן לעומס.
    מניח שכאן כבר כולם מבולבלים, אבל זה מנוסח יעיל ומדוייק…

    • רענן כרמיאלי // 24/03/2016 um 6:08 // הגב

      קורת גירדר היא בדיוק המבנה שנמצא בתמונה למעלה כל הסיפור הזה נקרא קורה, זו לא קורה בודדת כמו שאנחנו מכירים. אני מניח שקראת באנגלית גירדר בים ומיד תירגמת מילולית לקורה.
      המזלג שאתה מתאר הוא מזלג הדואולבר של BMW שמאוד מזכיר בפעולתו ובמבנהו קורה קשיחה מכל צד של המזלג וחיבור הבולם על ידי לינקים מקבילים כמו בגירדר. גם בדואולבר למרות שהקורה היא מלאה היא עדיין בצורת מקבילית כמו הגירדר. מה שמעניין הוא שלדגמי הספורט שלהם, BMW נטשו את הבולמים המיוחדים שלהם ובחרו במזלג טלסקופי. לגבי אקזוטיקה, אף אחד לא אמר שזה אקזוטי אלא שזה פשוט יקר יותר ממזלג רגיל ולכן לא כלכלי.

להגיב על רענן כרמיאלי לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם