הנערה על האופנוע ולמה חשוב, לפעמים, לתת גז

מאת: א' האיום

שמש שקרנית עומדת לשקוע, מלווה בקרניה החלשות נערה בת שמונה עשרה ואופנוע ג'אווה חדיש.

נשים על אופנוע הופכות כיום לתופעה שכיחה יותר ויותר אך זה לא היה המצב באירופה של שנת 1932.

ובכל זאת, ואולי בשל כך, הפכה דמותה של מרתה, הנערה על האופנוע, למוכרת ואהודה כל כך על תושבי הסביבה.

בגיל שש עשרה היא הצטרפה לעסק של האחים יוז'י והרמן נויברגר ברחובה הראשי של העיירה באנסקה ביסטריצה בסלובקיה, אליה התגלגלה משפחתה מהונגריה עקב התדרדרות מצבם הכלכלי.

כשאר אחיה ואחיותיה גם מרתה נאלצה לסייע בכלכלת המשפחה וכך מצאה לה תפקיד פקידותי קטן אצל האחים ניוברגר.

התפקיד היה קטן אבל העסק היה גדול. ממכונות לעיבוד שבבי שייצרו חלקים לשרברבי האזור, דרך חלקי חילוף למכונות ולמכוניות ועד למכירת ותיקון אופניים ואופנועים.

אחרי שנתיים בהם יצרה לעצמה שם של עובדת מצטיינת, האופניים שקיבלה לטובת השליחויות לדואר כבר לא הספיקו לה והיא עברה לפנטז על אופניים גדולות יותר ובעיקר ממונעות.

אמרתי עובדת מצטיינת? אז מצטיינים מקודמים וכך מוצאת עצמה מרתה, בנוסף לתפקידיה בהנהלת החשבונות, משמשת גם כרוכבת מלווה בנסיעות המבחן של לקוחות חדשים. בסוף היום האופנוע משמש אותה להגעה לפרבר בו היא מתגוררת כשהאנשים לצידי הדרך חושבים שהוא בבעלותה.

ליהודים באותה התקופה והמקום יהיו בקרוב שתי אפשרויות – לנשום גז או לתת גז. מרתה בוחרת לתת.

 

הדגם עליו רכבה חביבה

לאחר שנדבקה חזק בחיידק הציונות בתנועת השומר הצעיר היא עולה, יחד עם שניים מאחיה, לפלסטינה ארץ ישראל. שאר המשפחה  תסיים את דרכה באושוויץ.

בארץ היא מעברתת את השם לחביבה. חביבה רייק.

היא עובדת קשה בקיבוץ מענית, מרכזת סניף של נעמ"ת וב-1942 מתנדבת לפלמ"ח. והכל בהצטיינות.

הבריטים, שנלחמנו בהם כאילו אין מלחמה באירופה וסייענו להם כאילו אין ספר לבן, מחליטים להקים יחידה יהודית שתפעל מאחורי הקווים באירופה הכבושה. מדובר בעולים שהגיעו מ'שם', מכירים את השטח, השפה והמנהגים ויכלו לבצע עבודה מעולה מאחורי קווי האוייב.

37 איש ואישה נבחרים למשימה וחביבה ביניהם. "צנחני היישוב", כינו אותם. אימונים בפלמ"ח, גיוס לחיל האוויר המלכותי ואימוני צניחה , המשך אימון במצרים והופה לאירופה.

חלקם הגיעו לשם בצניחה, חביבה הגיעה בטיסה, בזהות בדויה בשם עדה רובינסון.

שישה שבועות היא הספיקה לפעול בסלובקיה. שישה שבועות בהם היא ושלושה צנחנים נוספים מהקבוצה טיפלו בחילוץ כ-60 אנשי צוות אוויר בריטים ואמריקאיים שהופלו באזור ובמילוט אלפי הפליטים היהודים ששהו בסביבה.

הכרותה עם התושבים הועילה לה. זיהויה כיהודיה מתקופת הרכיבה על האופנוע סיכנה אותה.

כשהגרמנים תקפו את באנסקה ביסטריצה הובילה חביבה עם שני צנחנים נוספים, רייס ובן יעקב, את קבוצת הפליטים האחרונה להרים. למחרת הם הותקפו על ידי הגרמנים. בן יעקב וחלק מהקבוצה הצליחו לברוח. חביבה ורייס נפלו בשבי.

הם חשבו שהמדים הבריטיים אותם לבשו יגנו עליהם אך לאחר מספר שבועות בשבי הם נרצחו יחד עם כ-250 יהודים נוספים ונקברו בתעלה.

לאחר המלחמה אותרו גופותיהם ונקברו בבית קברות צבאי בריטי בפראג. בשנת 1952 הן הועלו ארצה ונקברו בחלקת הצנחנים שבהר הרצל.

חביבה רייק ז"ל 1914-1944. יהי זכרה ברוך.

3 תגובות להנערה על האופנוע ולמה חשוב, לפעמים, לתת גז

  1. שאול חרמש // 01/12/2020 um 22:33 // הגב

    ארבעת הצנחנים שהעלו את היהודים להרים מבנסקה ביסטריצה היו צבי בן יעקב רפי רייס חביבה רייק וחיים חרמש היחידי שחזר חי מהשליחות

  2. נראית גבר גבר
    לחוביבה ז'אנר

  3. תודה על העדות החשובה הזאת.

להגיב על דותן לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם