האנטילופה והברדלס

או: למה אני זוחל החוצה מהשכונה על 10 קמ"ש

 

לפני חודש עברתי חוויה טראומתית: נכשלתי בטסט.

למען הגילוי הנאות אני מציין מיד כאן ועכשיו שכבר נכשלתי בטסטים. לא אחת. בדרך כלל ליוותה את הפאלטות תחושה של אכזבה קלה: נו, מה? – חשבת שבוחן יעביר אותך עם כדורון אפור מפוקסלינה לידית הקלאצ'? קיווית שהוא ישכח לבדוק מידות צמיגים? יתעלם מהצמיג האחורי הרחב יותר?

ותמיד אותה הרגשה כמו ילד נזוף: בחייתאכ, יא אלטע-קאקר, אתה עם כל הניסיון שלך עושה מבחנים לבוחן?!

אבל לא הפעם. הפעם החמצמצות חיכתה קצת עד שהגיעה, שבוע אחרי ליתר דיוק. הנה אני מספר לכם למה.

יש לי ברדלס איטלקי מפוצץ באופי (ברוטאלה) שקניתי עם אגזוז מפוצץ ביופי (טרמיניוני). יופי ווקלי הכוונה. מבחינה ויזואלית הוא סתם צינור עם קופסה עגולה בקצה. לא סתם חיברו לי כזה לאופנוע: אנשים בריאים עם נגיפי מרוצים בדם, ישבו על מדוכה איטלקית והבינו שמשהו באופנוע הזה מוריד מחווית הרכיבה שלו, פוגם בד.נ.א, מתנכל למסורת, מכרסם במורשת וחותר תחת היסודות.

הם התכוונו לאגזוז. המקורי, זה שהברוטאלה יוצא איתו מהמפעל הוא יפהפה, אבל זה לא שייך לעניין הנגיפים האמורים. אתה לא יכול להוציא מהאורווה רמך מרוצים צעיר, לקצוץ לו את הביצים, ואז לנעוץ לו דרבונות בצלעות ולקוות שירוץ בחשק-שצף-קצף פראי.

וזה עוד אחרי שקראת לו ברוטאלי.

אז הם הלכו ושיפרו ותיקנו את המצב ובמקום שלושה צינורות שיוצאים מקופסה קטליטית מרובעת ששוקלת הרבה, הם חיברו לאופנוע דוד אחד קטן, ריק, רזה ומצ'וקמק. דודון. דודי.

והנה, לא רק שירד משקל מצד ימין, לא רק שנהיה פתאום המון מקום מתחת לגחון, היתה לזה תוצאה נורא מעניינת: האופנוע נסע אחרת. לא, זה לא מדוייק, נגיד שוב: פתאום האופנוע נסע.

האנטילופה הפכה לברדלס. זה לא שאנטילופה רצה לאט, היא רצה מהר כי אחרת תאבד חיים ואילו הברדלס רץ כי אחרת אין לו חיים.

רגע של פילוסופיה, מהות ההבדל: תחשבו שלכאורה האנטילופה היתה צריכה להיות מהירה יותר, ולא היא. כי בהגדרה שלו הברדלס נבנה מכונת מירוץ, ואילו האנטילופה הגדילה ראש (רגליים) מבחינה אבולוציונית כדי לשרוד.

עכשיו תחשבו טרמיניוני.

אז אני הולך לטסט, והבוחן כבר מתכונן לחתום לי שהכל בסדר עד שהוא נוגע בטעות ברולר של הגז. בחדר הסגור של מכון הרישוי נשמעת צווחה רמה, ובן רגע מכל הפתחים מציצים פנימה פרצופים מבוהלים שואלים מה זה היה, מה קרה ומה נהיה.

זו כמובן היתה טעות לפתוח שם גז. בשביל מה? מה הטעם? ברדלס ממילא לא יכול לרוץ בכלוב.

טוב, היה צפוי. הלכתי הביתה, החלפתי למקורי וחזרתי, ועברתי. לקח כולו חצי שעה עבודה, אבל לרכיבה שנקבעה לשבוע אחרי הוא כבר נשאר. התעצלתי לפרק ולהרכיב. זמר האופרות האיטלקי בעל האלט הגבוה, ז'אן-קרלו טרמיניוני, נשאר על המדף. אהיה אזרח טוב – ניחמתי את עצמי – אשמור על הסביבה.

עוד זה מתעכב וזה בא, משהו חדש ובעייתי: קניתי קסדה חדשה. היא ישבה הדוק ולוחץ עם בידוד מעולה, כמו שצריך. יפה ונאה.

עבר שבוע והתכנסנו כהרגלנו בחוג לגיאוגרפיה למדידות ארץ המולדת, והפעם – לרמת הגולן.

מודה, הרכיבה לרמת הגולן היתה משונה. לא שמעתי כלום. חשבתי שאני רוכב על חשמלי. חווית הרכיבה ירדה לזירו. תרתי משמע. גם הרגיש לי כאילו הוא עייף קצת, כאילו לא ישן מספיק בלילה.

הברדלס הפראי נעלם לי בסוואנה.

אז הבנתי שזה לא רק הצליל הממכר אלא המהות של המכונה האיטלקית האקזוטית שקיבלה חיים שנלקחו ממנה ע"י תקנות הרעש הבינלאומיות.

למחרת החזרתי את טרמי הפראי והמניאק. הוא מדבר בעגה קמ"שית וסופר כסף לבן על האספלט השחור, סוחר בשרירי מומנט ומזריק מחטי סל"ד. בקיצור – ספק סמים שרופים.

אני יודע שאני יוצא חנטריש בעיני ארגוני איכות הסביבה, אבל ארגוני איכות הרכיבה בטח יבינו אותי. סורי.

ומאז, כדי לא להפחיד ולהקפיץ גר יתום ואלמנה, נביאי שקר ובעיקר שכנים, אני זוחל החוצה מהרחוב שלי על 10 קמ"ש, במצערת סגורה ובאינרציה עצורה, וכמעט לא שומעים אותי. אחרי קילומטר אני בחוץ, במרחבי הפרייריות של הלבנט הפרוע, משתכשך בזפת החמה, הבינעירונית.

ואז אני פותח, ומתייפח.

                                        האנטילופה                                     הברדלס 

13 תגובות להאנטילופה והברדלס

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 10/03/2021 um 12:02 // הגב

    לשים אגזוז זה להיות ילד טמבל בן 18.

    מה יותר טוב מזה?? צעיר לנצח!

  2. עזיז לייט // 10/03/2021 um 12:26 // הגב

    מעצב האגזוזים ב-MV כנראה אמן מדוכא. כל אגזוז יצירה.

  3. אריק רצ'בסקי // 10/03/2021 um 18:42 // הגב

    צטערת, אבל שומעים אגזוזים כאלה מקילומטרים.
    מצלמות רעש, פלוס תיקון תקיקה בנוהל מזורז, בכנסת ה 24 הבעל"ט, וכל כלי מרעיש מעבר ל 65 דציבל יחולט, ייגרס וייגרט, כאילו נגוע הוא בסמים.

    • יש לך את זה בלשטח?
      אתה מסנגל להנאתך בביריה ושומע בבונים מעלים לווילי ביער אמציה

  4. אליל הרעם // 10/03/2021 um 19:21 // הגב

    כשהייתי קטן חשבתי שאגוזים רועשים זה קול. בסיבי הארור קיבלתי דו"ח על הרעשה יותר ממטוס ממריא. באיקס אר היה כזה רעש שבסוף נשברתי וזיקו אטם את חורי הרעש. באינדיאנה חזרתי מהצפון בלי משתיקים, לא שמעתי כלום באוזניים חוץ מצפצוף ארוך והאנשים היו מצחיקים עושים תנועות עם הפה. בשיבר קיבלתי הורדה הכביש בנס הרים. מזל שהטואנו נשמע כועס גם עם המקורי…

  5. הדיסקו קינג // 11/03/2021 um 18:13 // הגב

    עלה בדעתי: מה יעשו כל הסדנאות ליצירת מפלטים עם המעבר לחשמל? סירי נירוסטה? מחבתות טיטניום? תותבות קרבון?
    לא פשוט לעבור מייצור מפלטים לייצור שנאים.
    אולי קורס בצפרות?

  6. דיסקו קינג – אם תחשוב על זה רגע (אבל לא יותר מדי, עוד תגנוב לי את הרעיון ותקצור את הרווחים), ארובות מעוצבות לתחנות כוח יכול להיות הדבר הבא.

  7. לסאונד משובח אין תחליף – תקראו לנו איך שתרצו –
    לאחד זה "רעש" ולשני זה מוסיקה ערבה לאוזן ובעיקר לנשמה …
    גם אני החזרתי את הדוד המקורי לאחר שלא עבר טסט – וכבר מעל חודש נוסע עם המקורי ומתאפק חזק חזק לא להחזיר את המשוחרר – אבל אין ספק שזה יקרה במוקדם או במאוחר …

  8. דווקא המקורי נראה הרבה יותר טוב מהחלופי.
    לרעש אין תחליף…..אולי, אבל בשלב כלשהוא זה מתחיל להעיק על האוזניים.
    יש מצב אולי שמה שחונק אותו כל כך זה הממיר בגחון? הייתי מנסה להוריד אותו ולשים השלמה של צינור במקום, ולו רק בשביל שמירה על היופי של האגזוז המקורי.

  9. הצד של ההשכבה שמאלה נשאר פנוי.
    אולי תנסה גם אנטילופה וגם ברדלס ?
    תהיה גם יפה וגם אופה.

להגיב על אליל הרעם לבטל

כתובת האימייל שלך לא תפורסם