כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ, הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ; וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל, וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ׃

(קהלת ד' פסוק י')

מאת: משורר הגבים והשיטפונים עז הנפש – אריק רצ'בסקי

 

מערכה ראשונה: ותבקש

ותבקש העז הפזיזה להקדים ולטייל בחמישי, יען כי בשישי בערב היא טסה לואלי לפגישה עם חברה של טריליון דולר. ויאותו לה הארנבת, הזאב, הדג וזכר האלפא, ויתקבצו להם בבוקר יום חמישי בעין יהב.

שמש חמה של אפריל זורחת במרום, והארנבת משילה את מעיל פרוות האנדורו ומשאירה אותו במאורת הבגאז'.

גשם טורדני מתחיל לרדת  ליד הלוקיישן של "רגל הפיל" בנקרות, וחבורת החיות מתפצלת לאלו שמתלבשים תחת מחסה (מחלקת "רכיכות"), ולאלו שעוטים מעיל רוח בגשם (מחלקת "בעלי חוליות").

החבורה מתאחדת וממשיכה, למרות הגשם, בנסיעה במעלה הנקרות, לאחר הבעת הסתייגות בלשון רפה מצד הזאב.

מערכה שנייה: ויצלוחו

חבורת החיות מתבוננת בהתרגשות במים המתחילים להיקוות בערוץ הנקרות, אשר מתגברים לאיטם לכדי שטפון כדת וכדין. העיזה פזיזה שוטחת חלופות, מעלה נימוקים לכאן ולכאן, ולבסוף בוחרת בטכניקת "צליחה במורד", שמתגלה כאפקטיבית למדי. שאר החיות מצטרפות וצולחות אף הן.

המים שוטפים במורד, וגם החיות מתקדמות במעלה הנקרות. באחת הפעמים העיזה קוראת תיגר על האשדות וצולחת במעלה הזרם תוך פידול ברגליים. הגדיים נרתעים מהמראה הנורא, וצולחים במורד הזרם, לפי התו"ל הטרי. לבסוף מתקבצים תחת עץ השיטה, גועים ופועים למראה המים הגואים.

מערכה שלישית: גב חולירע

סילון המים הקולח מעל גב חולית ונראה למרחקים, עושה את שלו. העיזה רוצה לגב חולית, רוקעת ברגלה הימנית פעם ופעמיים,  ולבסוף, חרף התנגדותו של זכר האלפא, נוטשת את עץ השיטה ומבצעת צליחה לכיוון גב חולית בשני שלבים.

הארנבת ממהרת אחריה, ואף משבחת אותה על ההתמדה והנחישות שבהעזת העדר ממתחם הנוחות תחת עץ השיטה, לעבר גב חולית.

על גדות גב חולית, נחה הלהקה שעה ארוכה, ונזכרת שגם לפני דרמת השטפון בצין לפני 6 שנים, היתה הפסקה נינוחה באותו מקום… אבל המים עושים את שלהם, שוטפים כל בדל של אחריות וזיכרון, אם נותרו כאלה בשלב הזה.

מתלבטים לאן "למשוך", לכיוון חירבת קצרה או לכיוון אחר, אולי אף לחזור?

העיזה בעד דחיית ההכרעה, "נגיע לקצרה ושמה נחליט". זכר האלפא מאמץ את ההצעה, טופח על כתפה של העז, ואף מפרגן לעז שתפסה לה "יום של קבלת החלטות נכונות"…

הקבוצה נוסעת בדבוקה את כל הקטע הבא, עד לחירבת קצרה, ללא דרמות מיוחדות, שם תיפגוש קבוצת מרובעי פרסות שירימו גבה למראה רוכבי השטפונות העולים מהנקרות, אבל גם חלוק תחלוק את פיתה עם חבורת החיות.

מערכה רביעית: השקט שלפני

"הג'יפאים לא הציעו לנו קפה", מילמל הדג. "ממש כמו ברונו קרייסקי וגולדה" – ליהגה העז, והציעה לחזור לרכב דרך הנקרות כמו שבאו, כי דרך הכביש (קרי מואה וציר המעיינות) נשמע לה מצ'עמם, ואת הנקרות "אנחנו כבר מכירים מהבוקר". אז יורדים מחירבת קצרה, חוזרים לנקרות, שבשלב זה הוא כמו בבוקר, שטוף, זורם, רענן ונקי. חיש מהר מגיעים לעץ השיטה, כן, ההוא מהבוקר, והוא עוד ניצב שמה, סמוך לנחל, ששינה את עורו והפך לנהר הפרא.

הארנבת צולחת ראשונה, ולהפתעת הצופים מסתבכת קצת, נסחפת קצת, עד שאי קטן מחזיר אותה לשלוותה. העז לא מוותרת על ההזדמנות לעקוף את הארנבת שעל האי, שהרי בתשעים ותשע אחוזים מכל מסלול, באשר הוא, הארנבת מהירה ממנה, וסוף סוף נוצרה ההזדמנות לעקוף, ומי יתקע לכפה אימתי תהיה הזדמנות פז נוספת, אם בכלל, לחלוף על פני הארנבת?

ותעקוף העז, ותתקדם לעבר  המעבר הרטוב הבא, והארנבת מחרה מחזיקה אחריה, ותתייצב העז מול הסמבטיון, ותשכח את חרפת נחל באר שבע, ותזנק למים בכיוון מורד הנחל.

 

מערכה חמישית: ותשקע

ותישקע העז, ויוסיפו המים לעלות, ויקחו המים את העז על מרכולתה ויעשו בה שמות ויחדרו לכל נקב ופתח. ותזנק הארנבת רגלית למים הגועשים, וזכר האלפא יפתח מבער, וישיגו את העז הסחופה, ויעודדה בקול רם וצלול לא להרפות ממרכולתה, שבשלב זה כבר לא נראתה מעל פני המים. ויאחז גם הדג בעז, ויביאוה כולם  אל חוף מבטחים כשהיא אוחזת עדיין בכל אשר לה ורק ראשה מבצבץ מעל המים.

מערכה שישית: נוע תניע

ותנקז החבורה את העז ותיגרור אותה הלוך ושוב, עד שייבשה העז ותחזור למצב עבודה. וינסו הארנבת והדג להבעיר אש, ויחדלו. וייתן הזאב סימנים במפלס המים, עד אשר, כעבור שלוש שעות, ירד המפלס בחמישה סנטים. ותיצלח הרוח על הזאב, ויעבור רגלית, ויעברו אחריו ברכיבה כולם, וינסו את מזלם שוב בכיוון קצרה.

ויעצרו שוב בפיק ברכיים ליד עץ השיטה המפורסם, עד אשר זינקה הארנבת למים, ותצוף לה עד הגדה השנייה, ואם לא הייתה ארנבה מנוסה ונמרצת, גם היא הייתה נסחפת. וייחצו שאר החיות במקום בטוח יותר, ויתקדמו במעלה הנקרות כקילומטר נוסף, עד האי הנסתר, ויילכדו בו בחטף עד רדת החמה.

מערכה שביעית: האי

ויבינו זכר האלפא והארנבת, שהאי הנסתר הוא אי המתים בפוטנציה, ויחליטו על על נטישת הציוד וחצייה בשרשרת לגדה הנגדית, הגבוהה. ויחצו את השטפון הגועש אחוזים זה בזה, ויעפילו לגדה, ויתחילו לנסות לסמס את מצבם לשאר העולם, אך קליטה אין. ויירד החושך, ואין חבורת החיות מודעת כלל לאסון שהתרחש באותו יום בנחל צפית, אולם ברור לה שמפלס הדאגה בבית גבוה כמפלס הנקרות, אם לא למעלה מזה. ויתפתח דיון שלם, מה נעשה כאשר יטרטר ויגיע דרדר מודאג? אנא נישא את הבושה?

מערכה שמינית: הדרדר 

ותשלח בת זוגו של עיזה פזיזה את הדרדר הצבאי למסע חיפושים, ויאתר הדרדר המאובזר במיטב הבחורים, את חבורת החיות בשעת לילה מאוחרת על גדת הנחל. וינחת הדרדר על מדף סלע, ויעמיס את החיות הפותות אל קירבו, וייקח אותן למנחת עין יהב. ושם, רטובה ומובסת, מנוצחת ומושפלת, תלך החבורה לישון אצל חבר ותיק עם כלבה חומה.

מערכה תשיעית: הראם 

והשמש זרחה, והראם התייצב מאי שם ברבע שמונה, על פי הזמנת הכלבה החומה, לקחת את החבורה לציוד שהושאר על אי המתים. ויטוס הראם בשבילים הרטובים, וינענע עכוזו בדריפטים, ותצווח העז ותבקש רחמים על חייה מרוב פחד.

ויגיע הראם אל האי, שלא ניכרו עליו כעת סימני הדרמה הלילית, ויפרוק את החיות. ויקחו החיות את ציודם ויעמיסו, ויסעו הביתה.

מערכה עשירית: ויקצופו

ותעצור החבורה לאכול משהו בארומה של עין יהב בדרך הביתה, ותנסח, ברוב דעות מול העז הפזיזה, הודעה לתקשורת של כחמש מאות מילה, ובה תסביר שכל הארוע היה בשליטה, הדג לא שחה, העז לא טבעה, הארנבת מעולם לא נסחפה והדרדר? – היה כולו מיותר.

ויקצופו חכמי הפייסבוק, ויעלוזו חברי הזולו, ויוחלט לתת לזמן לעשות את שלו עד שינוח הים מזעפו.

מערכה עשירית וחצי: מרק סרטנים 

ותתהלך לה העז למחרת  בסן פרנסיסקו ליד המים, ותנסה להבין אם חיה היא או חולמת, ויקרא לה מישהו בטיילת בשמה, ותסתובב, ותפגוש במקרה את הדירקטור מהחברה של טריליון הדולר, ותשב עימו ללגום מרק סרטנים מתוך כיכר לחם, ותדע העז כי המוקד של ההשגחה העליונה עובד 24 שעות ביממה, בארץ ובחו"ל, שבעה ימים בשבוע. ואולם תזכור העז גם תיזכור, שלעולם, אבל לעולם, לא תיצלח יותר שטפונות.

 

12 תגובות לכִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ, הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ; וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל, וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ׃

  1. אילון שגיא // 04/06/2018 um 8:27 // הגב

    אפשר להיות חברש'לכם?

  2. על המסוק אתם שילמתם, או ששוב המיסים שלי הלכו למטרה טובה ולא לישיבות?
    ליצנים כמוכם, כשהם לא מתים ודופקים את המשפחות של עצמם, רק גורמים בזבוז כסף למדינה.
    אשכרה לא למדתם מטעויות, וכמעט נהרגתם.
    אבל היי, אחלה תמונות וסרטים, הלוואי הייתי גבר לועס שטפונות כמוכם ולא רוכב מקלדת.

    • חייב לציין שהכתיבה מעולה, נקרעתי מצחוק לא אחת, אבל הסיום הביא לי את הוריד של הרומני למצב מנופח.

  3. אני אהבתי, מעדיף לבזבז את המיסים שלי על חבר'ה מצויינים שמטיילים ולא על פוליקיאים שזוללים.

  4. לא הבנתי.
    זה כתוב בדיאלקט אזוטרי קליקאי ש"זר לא יבין זאת"
    ואולי מרוב נסיונות לכתיבה פומפוזית ברחה ההגהה? "אנא נישא את הבושה?"
    מרוב חיות לא רואים את השיטפון

  5. מהימים הרעים האלה שאתה מקבל אגרוף במפתח הלב וצילצולים באזניים – משהו רע קרה.
    אסון הבונים, הדולפינריום, השריפה בכרמל ועןד כמה.
    זה לא יום לחוכא ובטח לא להתפאר בזה. את היום הזה צריך להשאיר מוקדש לבנות/בני עמי היפים הצעירים והניספים.
    כשזה נאמר – מעולם לא חיבבתי את המצילים. אלו ששמים דגל אדום גם כשהים פלטה – אתה עושה עבודה? תעשה כמו שצריך ואל תצטלם לסידרה "גיבורים" כמו איזה פאקינג סלב . צדיק.

    ונעבור לפירסומת לפניקס
    https://www.mako.co.il/news-world/international-q2_2018/Article-56fada275d0e361004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639

    חזרנו.
    אני שמח שחזרתם בריאים (מבלי להכיר אתכם) ומבין כי קיטונות הצוננים במרשתת היו קרים יותר מהגשם המדברי
    וזה רק מדרבן אתכם להרפתקאה הבאה

    נ.ב.
    גם את מורם אני לא מכיר. אבל שמעתי שהוא לא יוצלח ששוכח אקדחים בתיקים בטרמינל ומקפיץ דרדרים ממש כמוכם.
    אולי כדאי שתיפגשו.

  6. עוזיהו // 17/06/2018 um 8:16 // הגב

    אריק, תודה ששיתפת, ובינינו, אף אחד לא "קנה" את גרסת הפייסבוק הרשמית שפרסמה הארנבת.. לפחות גידלת אופי ויצאת בכנות עם הגרסה שלך..

    זכיתם לחוויחה יוצאת דופן, ולפחות לא האשמת את ה "עורף" המסכן בקוקסינליות.. יש גבול הרי גם לשחצנות ולפומפוזיות..
    סחתיין עליך יא עיזה.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם