יהודה איילון מטפס על קירות

אם יתעקש מישהו לדרג את החמישיה הפותחת של עילית רוכבי השטח בישראל בכל הזמנים, אז אין ספק שיהודה איילון מצטופף שם עם עוד ארבעה. למעשה, לפני כ-20 שנה הוא נחשב לאחד האופנוענים הטובים בארץ הן בשטח והן בכביש.

לא עקבתי ממש אחר הקריירה שלו אבל ממש לא התפלאתי לגלות שתקופה מסויימת האיש התפעלל על קיר המוות. לא מזמן אסף אהד פרי את הקטעים הבודדים שהתגלגלו פה ושם ועשה מהם סרטון. דיברתי כבר עם כמה ישראלים שטענו שרכבו והופיעו בקיר המוות אבל מאף אחד מהם לא נשאר חותם או תיעוד מוסרט פרט ליהודה איילון.

השעשוע האולטימטיבי שנקרא קיר המוות ממשיך להתגלגל עד היום כמופע ירידים וכאטרקציה בתערוכות גדולות של אופנועים ברחבי העולם. למרות שזוהרו הועם עם השנים הוא עדיין ממלא אולמות. טוב, המילה אולמות אולי קצת גדולה על המרפסת הקטנה הזו שעליה יכולים להצטופף במקרה הטוב כ-120 איש וטף, אבל הביקוש קיים. הייתי בדצמבר בתערוכה גדולה בהנובר בגרמניה וראיתי פעמיים את הני קראוזה והבת שלו על הקירות. קיר המוות שם התמלא 5 פעמים ביום.

אני אישית מת על הטריק הזה, כי זה בסיסי, זה מרעיש, זה מריח בנזין, זה מרעיד את הארנה, ובתכל'ס – זה אופנוענות נטו למרות שמבחינה פעלולית הוא די קל לביצוע. אני שומר אצלי זיכרון ילדות חזק כשיריד בא לעיר ואבא אמר לי "בוא נראה קיר המוות". מה זה קיר המוות – שאלתי, ואבא ענה "אופנוע שנוסע על קיר". זה לא הסתדר לי! דמיינתי קיר אנכי ואפילו בתור ילד היה לי ברור שאופנוע זה לא נמלה, אז איך הוא נוסע על קיר, לעזאזל?! מי חשב שקיר יכול להיות עגול… עשר דקות אחר כך אמר הכרוז: "לא להושיט ידיים – האופנוע ייסע עד הקו האדום", ואבא החזיק אותי על הידיים כשהקיר רעד שוב ושוב תחת הגלגלים, האופנוע השכוב אנכית חלף לי מטר מהאף, והלב הקטן שלי דופק ודופק לעומתו בהתרגשות עצומה. אני חושב שבאותו רגע נחתמתי ונהייתי אופנוען.

נורטון 1936. מזלג מינימלי קדמי וקשיחות מלאה במתלה האחורי

קיר המוות הישראלי

בשנות ה-80 התקיימו בארץ 2 זירות קיר המוות באופן קבוע שהופעלו ע"י רוכבים יווניים. האחת היתה בגני התערוכה בתל אביב במה שנקרא פעם 'עיר הנוער', והשני יריד נודד. את הקבוע בלונה פארק התל אביב הפעילו ג'וני ואשתו שהיו מפעללים יחדיו על אופנוע גב לגב וטריקים דומים, ואת הנודד – מריו.

באותה תקופה היו נערכות תחרויות מוטוקרוס בבית נבאללה, ויהודה איילון היה אחד הכוכבים שם. בתקופת החורף היה מריו מפרק את קיר המוות שלו ומאכסן אותו במושב בית נחמיה הסמוך. הוא ראה את יהודה רוכב ובא אליו בהצעה: תעזור לי בפרוק והרכבה של הקרקס הנודד שלי ובתמורה אני אלמד אותך את הרכיבה על הקיר. יהודה שהיה אחרי צבא (1985) ונטול תעסוקה קבועה, הסכים. זו היתה התחלת הרומן שלו עם קיר המוות וזה נמשך 5 שנים.

יהודה מספר שהיו להם 4 אופנועי הופעה. נורטון שנת 1936 שהיה האהוב עליהם כיוון שהיה לו מומנט גבוה בסל"ד נמוך. בתמונה נראה הנורטון ללא מתלים אחוריים. על מנת להגביר אחיזה ולמנוע ניתור ברכיבה עם פעלולים על הקיר, היה מקובל להשאיר הגלגל האחורי נטול שיכוך. היה גם הונדה 125 סמ"ק שאיתו איילון היה פותח ומחמם את המופע ללא פעלולים מיוחדים ולכן השאירו לו את הבולמים. בנוסף היו להם גם MV אגוסטה אחד וב.מ.וו עם סירה. יהודה רכב על כולם.

אחר כך יצא לחו"ל לכמה שנים, וכשחזר המופע של ג'וני כבר לא היה קיים. יום אחד בבאר שבע הוא נפל, הכידון נכנס לו בבטן, והוא מת. מריו נשאר היחיד וממילא הפופולריות של שעשועי הקיר כבר היתה בצלילה והפרנסה בקושי הספיקה לאחד מהם. יהודה הצטרף למריו כשנה. אחר כך התפוגג קסם המופע, העסק נסגר, מריו חזר ליוון, ויהודה המשיך לעיסוקים אחרים.

תמונות רבות לא נשארו מאותה תקופה והתיעוד דל. אפילו טופלברג הגדול שצילם את המופע עבור מגזין מוטו (דצמבר 97') לא יכול היה לעזור לי כי לא שמר את התמונות ונאלצתי להעתיק אותן מתוך הגליון. היום יהודה איילון כבר לא מסתובב על קירות אבל בהחלט יש מצב שתתקלו בו בשטח. מידי פעם הוא מגיח ממאורתו ומדלג לאחד משטחי המרעה האהובים עליו כמו קו 400 למשל. אם ייקרה על דרככם במשעולי השטח רוכב ואיתו אופנוע ימאהה דגם ישן, אל תתפתו למראה התמים ולהופעה המרושלת. בטח ובטח אל תנסו לאתגר אותו. אני מאמין שעד היום הוא עדיין מסוגל לקרקס את רוב רוכבי השטח בישראל.

 

יהודה על ההונדה-חימום ומריו על הנורטון-פעלולים עם המדרסים הגדולים

יהודה איילון מוציא לטיול על הקיר את שי ארז (כתב מוטו, יושב בסירה בראש מורכן). שי מספר שעלה וירד פעמיים ולפחות מהפעם הראשונה לא זכור לו כלום. נמחק. (צילום: טופלברג)

צילום של טופלברג על השער של הכתבה במוטו, דצמבר 1997

9 תגובות ליהודה איילון מטפס על קירות

  1. גם אותי ואת אחי לקחו לראות את קיר המוות. אני זוכר גם מתקן של אופנוע מחובר לסוג של מסילה/גלגלת בעיר הנוער, שיכולת לעשות עליו וורום וורום. בטח סוג של פאנטיק..

  2. לא רק בשטח. גם בסדום ערד על הפיירבלייד וה-RGV, וגם להבדיל, במירוצי הקטנועים שם הופיע פתאום ומיד נתן בראש. שניים כאלה היו באותו הדור, שלא משנה על איזה דו גלגלי הם עלו, האופנוע היה מחובר אליהם. יהודה וניר שפיצר.

  3. א' האיום // 06/04/2018 um 10:17 // הגב

    ינוקא, היה רוכב נוסף שרכב בתוך כדור ברזל. צפיתי בו באוטומוטור ולדעתי גם אתה כתבת עליו בעבר. וחג שמח.

    • אכן, מר האיום, היטב זכרת, סנדו הדגול – ילד הקרקסים.
      אבל הכדור זו חויה אחרת מהקיר.
      בקרוב אשחזר את הסיפור עקב טוויסט בעלילה.
      יש למה לחכות… (-:

  4. כן יהודה אילון רוכב מלידה יום אחד אני רוכב לבד קו 400 בואכה בן שמן פוגש בחור מרושל עם כלי ישן שואל אותי אם אני יודע איפו הסינגל המעגלי אמרתי לו שכן שיסע אחרי אני ניכנס לסינגל והוא אחרי אני מגביר מהירות ואני מרגיש שהוא מגרד לי את האחורי מגביר מהירות עד שנופל והוא אומר לי נו באמת בגילך אתה עדין נלחץ יהודה אילון אלוף עד היום

  5. גיא רדר // 08/04/2018 um 8:20 // הגב

    נוסטלגיה במיטבה, מדי פעם עוד פוגש אותו פה ושם.

  6. כן, חברים הכירו לי את יהודה ואת הטריק שלו להיראות תמים על הWR400 הרקוב, לשאול רוכבים "איפה רוכבים פה"? (על קו400 שהוא עשה 500 פעם… 🙂 ואז לתת גז חזק ולהפתיע
    ממזר זה

  7. משמושון // 13/04/2018 um 22:52 // הגב

    ינוקא , אלוף.
    כתבה מעולה , אגב אומרים שהיה עולה לווילי ולא יורד לא משנה עליות ירידות או סיבובים , כישרון מבוזבז .

  8. היה עולה לוילי ויורד רק פעם בשנה, בטסט השנתי.
    זה מה שלי סיפרו.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם