המאסטר הספרדי

8 ימים אחרי שנפגע בתאונת דרכים נפטר הרוכב, מנהל הקבוצות, והפרשן הספרדי של המוטו ג'יפי. לזכרו

כשאנחל ניאטו היה בן 10 הוא החל לעבוד במוסך לאופנועים כי רצה אחד משלו, כשהבין שלא יוכל לאסוף את הסכום הדרוש ארז את הפקלאות ועזב לכיוון ברצלונה כשהוא מוצא עבודה במפעל "דרבי", לא פחות.

הוא לא רק הצליח לקנות אופנוע, הוא גם החל להתחרות עבורם וקטף עימם 5 תארים בין השנים 1964 ל-1972 גם ב-50 סמ"ק וגם ב-125 סמ"ק. דרבי החליטו לפרוש מהאליפות מה שאילץ את ניאטו להתחרות עם מורבידלי אך זה לא צלח והפדרציה אילצה את דרבי לחזור לאליפות וניאטו קטף מיקום שלישי ב-1974.

התארים הבאים שקטף היו עם ארבעה יצרנים שונים: קרינרלר, דולקטו, מינרלי וגארלי כשהוא גם מתחרה על פירוקו, רוטקס, ג'י ג'י קובס ודוקדוס. את הנצחון האחרון שלו לקח בקטגוריית ה-80 סמ"ק במסלול לה מאן בצרפת ב-1985 כשהוא כבר מתקשה להתחרות עונות מלאות בגלל הקושי למצוא קבוצה בגילו. הוא פורש עונה אח"כ בגיל 39 כשלזכותו נזקפים 90 נצחונות, סה"כ 139 פודיומים ב-23 עונות כשהוא צובר 13 אליפויות עולם או יותר נכון 12+1 כפי שאהב לכנותן. אפילו על הפסל בפינה על שמו בחרז כתובות מספר האליפויות שלו באותו האופן.

אנחל ניאטו היה הרוכב המודרני הראשון כפי שכינה אותו ולנטינו רוסי. הוא זה שהחל את המהפך המוטורי בספרד וזה שהביא להם את הנצחון הראשון. הוא נפגש עם המנהיגים שם כמו הדיקטטור פרנצ'סקו פרנקו אותו אולץ לפגוש ב-1969 מאחר וגם היה חייל במקביל להשתתפות באליפות העולם והוא זה שגרם למלך קרלוס להתאהב בספורט הדו גלגלי.

אחרי שפרש מהרכיבה עצמה לא עזב את הפאדוק, הוא ניהל קבוצה ותחתיו אמיליו אלזמורה לקח את אליפות ה125 סמ"ק וגם נתן לבניו ואחיינו להשתתף ולהתחרות תחתיו. תחילה הוא ניסה להרחיק אותם מעולם המרוצים כשאת בנו נייטו אפילו שלח ללמוד בבית ספר פרטי בשוויץ. בניו פאבלו ואנחל ג'וניור ואחיינו פונזי לא הצליחו כמוהו באליפות העולם אך מצאו קריירות מצליחות משלהם: פאבלו מנהל את קבוצת  SKY VR46 , אנחל ג'וניור המכונה ג'לטה עובד בשבל אוינטיה (השניים גם הקימו את עסק הקראוונים ג'יפי המצליח) ופונזי הוא די ג'י עם שם עולמי. ניאטו סניור בנתיים הקים משפחה חדשה ופתח בקריירה טלוויזיונית כשהוא מגיש ומפרשן את מרוצי המוטו ג'יפי בטלויזיה הספרדית. הוא התרוצץ בין אליפויות העולם ובין גידול בנו הצעיר שנמצא בתחילת קריירת הטניס שלו באקדמייה של רפה נאדל.

בשנה האחרונה ניאטו נמצא פחות בפאדוק. זכויות השידורים שונו והוא לכן לא נסע עם הסבב. ניאטו בילה בעיקר במדריד ובאיביזה שם התגורר, אך שמר על קשר צמוד עם רוכבים רבים. למרות היותו ספרדי, אחד מהקשרים החזקים שיצר הוא עם ולנטינו רוסי האיטלקי. רוסי שהפך לחבר קרוב של כל בני המשפחה, היה יוצא לבלות עם אלוף העולם באיביזה כשהיה מגיע לשם. הם היו הולכים לארוחות ערב יחדיו והאיטלקי הופתע תמיד מחוזקו של ניאטו, כי כשהדוקטור רק רצה ללכת לישון, ניאטו התעקש ללכת לעוד מסיבה. "אנג'ל ניאטו לא מיוחד רק בגלל 13 האליפויות שצבר אלא בעיקר בזכות האיש שהוא" – את הדברים הללו אמר רוסי עוד לפני שהתקבלה ההודעה על מותו של אגדת המוטו ג'יפי – "לא זכיתי לראות אותו מתחרה כי הייתי צעיר מדי, אבל תמיד הערצתי אותו בגלל הכריזמה שלו, כמה סימפטי שהיה ורוכב נהדר". את הקשר המיוחד בין השניים היה אפשר לראות כשניאטו בא לחגוג עם ולנטינו ב-2008 את הנצחון ה-90 שלו. ניאטו קפץ על הימאהה עם האיטלקי כשהוא לובש חליפה עליה כתוב 90+90. למרות שוולנטינו הוריד אותו למיקום שלישי במספר הנצחונות (אחרי אגוסטיני), לא היה שמח ממנו להשתתף במאורע.

ניאטו היה ידוע כמי שתומך בכל הצעירים. הוא גידל דורות של עיתונאים ספרדים שמודים לו על העידוד, העזרה והתמיכה והוא עזר לכל רוכב שהצטרף לאליפות ובעיקר לספרדים הצעירים. אחד מהם כמובן הוא מארק מארקז שהיה מעביר איתו ערבים בצפייה במשחקי כדורגל אפילו שהשניים תומכים בקבוצות עוינות (מארקז את בארסה ואילו ניאטו את מדריד). "כשהצטרפתי לאליפות ב-2008, אנחל ניאטו אגדת הספורט, היה מהראשונים שבא לקבל אותי לעולם הזה. הייתה בינינו מערכת יחסים טובה. בילינו יחד לא רק במסלול אלא גם במדריד" – אמר מארקז.

אחרי שנודע מותו מארקז כתב במדיה החברתית: "תודה על כל מה שלימדת אותנו, נוח בשלום מאסטר". רוכבים נוספים ירגישו את חסרונו לא רק כאלוף אלא גם כחבר. חורחה לורנסו גם קרא לו חבר אישי. ניאטו היה זה שפתח רשמית את המוזיאון של הספרדי באנדורה רק לפני כמה חודשים ותמך בו בימים הקשים. "עזבת אותנו" כתב לורנסו הערב "תודה על כל מה שהענקת לנו, על החברות והקירבה. לעולם תהיה ותזכר כמאסטר".

רק בן 70, כשכוחו במותניו ניאטו נפטר אחרי 8 ימים בתרדמת. תיירת גרמניה שביקרה באיביזה לא ראתה שהוא בולם ונכנסה בו מאחור. ניאטו שהיה על טרקטורון עף קדימה וראשו נחבט בקרקע. קסדת החצי שהייתה לו לא עזרה למרות שהתאונה שהתרחשה במהירות של 45 קמ"ש וניאטו כבר לא חזר להכרה. הסימנים הראו שיש סיכוי אך בשלבי ההערה נוצרה בצקת במוח שעליה הרופאים לא הצליחו להתגבר.

ניאטו יזכר כאחד מהגדולים. איש קטן קומה אך כה גדול שרבים חבים לו את ההצלחה שלהם ואנחנו חבים לו את מה שעשה למען הספורט ועזר לו להיות מה שהוא היום. רוכב נפלא, אלוף, אגדה.

ניאטו השאיר אחריו אישה, 3 בנים, אמא בת 100, משפחה רחבה והמוני מעריצים.

תגובה אחת להמאסטר הספרדי

  1. מדהים כמה גדול יכול להגיע איש. כתבה מקסימה ומרגיזה בשל המוות המטופש כלכך

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




one × 3 =