"בנה של הרוח" הלך לעולמו

ג'ון סורטיס הלך לעולמו בגיל 83, משפחתו שיחררה הודעה רשמית בזו הלשון:

 "בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של בעלי, אבינו, ג'ון סורטיס.

ג'ון, בן ה-83 אושפז בבית החולים סנט ג'ורג' אשר בלונדון במהלך חודש פברואר בשל קשיי נשימה ולאחר תקופה בטיפול נמרץ הוא הלך היום לעולמו בשלווה אחר הצהריים. אשתו ג'יין ובנותיו לאונורה ואדווינה היו לצידו.

ג'ון היה בעל אוהב, אב, אח וחבר. הוא היה גם אחד מגדולי הספורטאים המוטוריים ועבד ללא הפסק עד לאחרונה עם עמותת הנרי סורטיס ומסלול הקארטינג באקמור פארק.

אנו אבלים על אובדן של אדם מדהים, נדיב ואוהב, אך עם זאת אנו חוגגים את זכרו. הוא נתן דוגמא והשראה לכל כאדם שהיה כשהמשיך לדחוף עצמו קדימה גם בשיאו ועד יום מותו.

אנו רוצים להודות לצוות בית החולים על הטיפול המסור והתמיכה בימים קשים אלו. תודה לכל אלו שהיו בשבילינו בשבועות האחרונים. פרטי ההלוויה יפורמו בקרוב".

ג'ון סורטיס היה איש מיוחד, מעבר להיותו היחיד שהצליח לזכות בתואר עולמי גם במוטו ג'יפי וגם בפורמולה 1. הוא היה ידוע באופיו הנעים, בהיותו נדיב, אוהב, תומך ותורם. כבנו של סוכן אופנועים שהתחרה בסיידקארס, סורטיס זכה בגביע הראשון שלו לצד אביו כבר בגיל 14 וכך החל את הקריירה המדהימה שלו. בגיל 16 השתתף במרוץ האופנועים הראשון שלו ושנה אחר כך הפתיע את כולם כשניצח את ג'ף דיוק, הרוכב הגדול של התקופה במרוץ בטרוקסטון כשהוא אינו מתחרה רשמי של אף קבוצה.

את החוזה הראשון שלו קיבל מיצרן נורטון ב-1955 אך מאחר והתקשו לשלם לו, עבר  ל-MV אגוסטה ב-1956 והשתתף עימם בשתי אליפויות במקביל, 350 סמ"ק ו500 סמ"ק. בעונה הראשונה כבר לקח אליפות בקטגוריה הבכירה גם בזכות השעייתו של ג'ף דיוק ממרוצים בתקופה ההיא עקב שביתה שלקח בה חלק. בשנת 57', אחרי עונה קשה, הוא זכה בכל התארים בשתי הקטגוריות ב-3 השנים הבאות.

סורטיס רשם לעצמו שיאים מדהימים. מתוך 49 מרוצים בהם נטל חלק הוא ניצח ב-38 ורשם הקפה מהירה ב-34 מהם. במקביל התחרה במקצה הבוגרים במרוץ האי מאן כשהוא רושם שלושה נצחונות ברציפות. אך עם כל זה – התחיל קצת לשעמם לו. מספר המרוצים הנמוך השאיר לאנגלי יותר מדי זמן פנוי והוא ביקש להתחרות גם במכוניות. הוא השתתף במרוץ הפורמולה 1 במונקו, במרוץ בסילברסטון שם סיים כבר שני, במרוץ הפורטוגלי שם לקח פול פוזישן, ובסבב האמריקאי תחת קבוצת לוטוס. אבל באגוסטה לא רצו לאשר לו להמשיך להתחרות בפורמולה 1, אז הוא עזב והותיר את הדו גלגלי מאחור.

את השנתיים הראשונות שלו בפורמולה עשה תחת קבוצת 'יאומן' וסיים רביעי ו-19 באליפות, אך אז לקח אותו תחת חסותו אנזו פרארי. ב-1963 סורטיס סיים רק במיקום ה-22, אך ב-1964 עשה היסטוריה כשזכה באליפות העולם.

ב-1965 עבר תאונה קשה במרוץ הקנדי והתקשה להמשיך ולנצח. הוא עבר להונדה ואח"כ גם הקים קבוצה משלו עד שפרש מהספורט בשנת 1972.

את השנים הבאות בילה בניהול הקבוצה תחת שמו שהמשיכה להתחרות בפורמולה 2 ואף זכתה באליפות עם מייק היילווד ב-1972. הקבוצה נסגרה ב-1978 וסורטיס עבר לכפר, בנה משפחה והתרחק מאור הזרקורים.

לסורטיס נולדו שלושה ילדים והנרי, בנו היחיד, פנה לספורט המוטורי. הנרי התחרה בפורמולה 2 ונהרג בתאונה בבראנדס האטץ ב-2009. סורטיס הקים עמותה לזכר בנו והשקיע את זמנו ומרצו בסיוע לנהגים ורוכבים צעירים ובשיפור אמצעי העזרה הראשונה בספורט המוטורי.

 

ג'ון סורטיס המשיך לנהוג ולרכוב גם בעשור התשיעי לחייו כשבפסטיבל גודווד ב-2015 נראה עושה הקפה קטנה. הוא המשיך לבקר ולתמוך גם במוטו ג'יפי וגם בפורמולה 1 כשהוא מקסים את כל מי שנפגש עימו.

סורטיס השאיר אחריו הישג שספק אם מישהו יצליח להשוות, היה אמיץ בהחלטותיו, במעברים שעשה בין אליפויות ויצרנים כשהוא שומר על עקרונותיו ומגיע לעימותים תוך כדי חיוך שובב שהקשה על בעלי קבוצות ויצרנים לכעוס עליו לזמן ארוך.

מאז ההודעה הרשמית העולם המוטורי כואב את לכתו של האגדה, הג'נטלמן, האלוף.