עונת הקאמבק: די.אר ביג?

רינונים בדארק-נט מנבאים הפתעה מבית סוזוקי בתערוכת מילאנו הקרובה

"מאוד אהבנו את "מעמד הר סיני", כתב לי ר' מהיח"צ של עופר אבניר, ולכן בחרנו בך להיות הראשון שיקבל לסיבוב בכורה את הדיאר ביג 2020 החדש".

בחיוך מבוייש התייצבתי לקחת את הדזרט אקספרס החדש מהסוכנות במודיעין, מתוך כוונה לחתוך דוך לקו 400.

הבהמה חיכתה לי בסוכנות בדיוק בפוזה הנכונה, על ג'ק אמצע, צבועה בכחול נייבי.

"רגלית צד זה לחלשים", הרהרתי בסיפוק.

מקיף את המפלץ, ומבחין בהפתעה מרעננת: רגלית התנעה מצד ימין!

"המהנדסים שלנו מבינים שזה לא לעניין לסמוך על המצבר או על הסטרטר החשמלי בתנאי אי הוודאות השוררים כעת, לכן החליטו לשים קיק התנעה", מקריאה לי פזית את דף המסרים.

"אין צורך להתנצל, פזית", אני מניח כף יד אבהית מאובקת  על שכמתה, "סטרטר זה לרכרוכים".

הגיע הזמן לבחון את האופנוע מצד שמאל. בית בוכנה מונומנטאלי מזדקר מהבלוק, ובפינתו התחתונה הכיתוב TSCC950.

"זהו הסינגל הסדרתי החזק מסוגו", ממשיכה פזית בהקראה, "TWIN SWIRL COMBUSTION CHAMBER".

אכן, סינגל 900 סמ"ק נשמע לעניין, צועד בנעליו הגדולות של הביג האורגינל. זו לא עוד גלדיולה מעוקרת.

מוריד בהינף כתף את הג'אמוס מרגלית האמצע, יד שמאל על ההאף קומפרשן, יד ימין פותחת מתנע, רגל ימין מתחילה בתהליך הדחיסה העדין, עד הקליק של ההאף קומפרשן.

עכשיו דממה, שעת ריכוז. מתכנן הנחתה של 100 קילו על רגלית ההתנעה.

"בום", בק פייר מהסרטים מעיף לי את המגף לתוך הישבן. "רק בשנה הבאה נוסיף חיישן נגד חזרת הבוכנה", מחייכת פזית ומוסיפה, "בטח תסכים איתי שחיישן כזה זה רק לחלשים".

אני מגלגל את הביג החוצה מהסוכנות. קלנועית נעצרת מולי בחריקת בלמים ובהשתאות. "הוא קצת קטן, הצוציק מצייאע הזה", מסנן רוכב הקלנועית ומוסיף "אין להם משהו יותר גדול להציע?"

"שמחה ששאלת את השאלה הזו", מזדרזת ועונה פזית כשאני עדיין עסוק בשיווי משקל, "יש לנו אותו גם במהדורת אקסטרא ביג, עם גלגל 23 מקדימה ו-19 מאחורה".

ניסיון הנעה שני, שלישי ורביעי, והתאו עומד במריו, כלומר עומד במקום.

אני מנפנף את פזית, היא בכלל לא נולדה  כשיצא הביג הראשון, מה היא מבינה. שם בגוגל "הכלב לא מניע לי",  אבל בכל התוצאות מופיע "חסר כלב", כאשר "הכלב" רשום בפורמט של strike through שרק גוגל יודע איך עושים אותו בווטס-אפ.

עובר לחבר טלפוני, קסד בטח יידע מה לעשות במצב כזה. קסד עונה אחרי 3 צלצולים, צלול וענייני כמו מדריך טיסה בצ'ק 10.

"איך היא נראית פיזית, הפזית הזאת?"

"דווקא פסדר", אני מפטיר. "אז תן לה לתפעל את הארוע, אתה בכל זאת הכתב שנבחר לנסיעת המבחן הראשונה שלו בארץ, ולא מצפים ממך לפתור את הפאדיחות של סוזוקי", מסכם קסד את משנתו.

אני מסמן לפזית להתקרב, היא מעיפה מבט קצר בקוקפיט, ומחייכת בהקלה. "נהוג להניע אותם כאשר כפתור הקיל סויץ אינו לחוץ".

"מניע בנגיעה", אני ממלמל לעצמי אחרי שהביג נדלק בבעיטה קלה, מייד לאחר שחרור מתג ההריגה. סוף סוף יוצאים לשטח, רק רמזור אחד מפריד בינינו לבין המסלול של קו 400. מתקרב לרמזור, והכלב האקולוגי נכבה מיד, מן הסתם כדי לעמוד בתקן יורו 6. אני מרגיש מבטי הערצה מהולים בקנאה ברמזור, לזה הרגע כה חיכיתי, אלי, שלא יתחלף לעולם!

אבל האור מתחלף לירוק, ואני נועץ ברגלית ההנעה עקב ימין. כלום לא קורה. הרעש היחיד הוא של המכוניות הצופרות מאחורי. יורד מהאוכף ודוחף את הכלב הענקי הזה לצד הדרך, מזיע ברקות ומרגיש את הדופק פועם במפרצים. יד ימין המנוסה יודעת היטב מה עליה לעשות: לחיצה בוטחת  על אייקון החיוג המהיר למספר של פזית. שהיא תמשיך מכאן עם האגדה הזו לאן שהיא רוצה, אני כנראה כבר זקן מדי בשביל החרא הנוסטלגי הכבד הזה.

שנת 90', ראלי הפרעונים, אביב קדשאי, מוטי אלדר והדי.אר ביג

10 תגובות לעונת הקאמבק: די.אר ביג?

  1. עד למילה האחרונה לא הבנתי אם אתה צוחק לגבי הקיק,הנפח ומספר הצילינדרים.

  2. קסד שכב פרקדן על מרצפות החצר העקומות. עירום. נותן לחופת העץ לשחק במשחקי אור וצל עם השמש על הצ'אקרות שלו
    כשלפתע הסטופר שמודד את זמן עצירת נשימת הפראניאמה החל להשמיע רינגטון של טלפון,
    "קיבינימט עם הסינים האלה!! ילען אמק שיאומי!" אמר קסד בנשימה עצורה
    היה זה אריק. זה שמיקבל את עולם הסמארטפונים לעולם האופנועים?
    – מה עכשיו?
    – אז ת'ה שומע? אני יושב עכשיו על ביג שמונה מאות ולידי כוסית. האף קומפרשן על קווארטר ולא זזה רברס
    – פזית? יש לה ריח ממכר.
    – לא פזית. האופנוע לא מניע. לא זזה רברס.
    – אבל אין האף קומפרשן בשמונהמאות. זה היה בשבעמאות חמישים שישצא בעוד שנתיים
    – אבל יש! פזית מצביעה לי פה עליו עם לק שחור ופרח וורוד ברקע
    – אז תתן לפזית להניע לך. ידיים של רייקי יש לה אני אומר לך

    "למה אני מזמן לעצמי דברים כאלה?" הירהר קסד תוך שכיבת פרקדן עירום על רצפת החצר. והחל לחזור לנשימות הDMT
    סנג'יב פוצ'הארי, גורו בטיוב עם מיליוני צפיות חזר ושנה – אם תבנה את זה – זה יבוא.
    אז קסד החל לבצע וויז'יואלייזינג איך הוא רוכב על הטנרה החדש כששערות אזניו מתנופפות ברוח. "תרגיש את האושר כשאתה וויזואלייזינג! לא רק את המעשים עצמם. אנשים פוסחים על החלק הזה" שנה שנג'יב
    טנרה כחול. עם מגן מנוע. על זה הוא רוכב כעת
    זה או קטם אנדורו
    או דר650
    או דרוזי
    או הדינוזאור של פלג.

    הפלג הזה, בכל פעם שהוא מדבר עם קסד הוא משנה לו כיוון

  3. מרוב פלפולים ורצון להצחיק, לא שמענו מילה על ה-DR, גם לא צחקנו, אז מה זה היה.. ?

  4. פואד לא אדם נמוך במיוחד, אבל במשפחה שלו – אוי ואזוי…
    סבא 1.95, אבא 1.85, ופואד ערבב גנים ויצא 1.75.
    הלך ופחת הדור.
    כשהשתחרר מצד"ל כבר הבין שגבולות צריך לעבור
    ולכן החליט להאריך את עצמו משני הכיוונים במישור האנכי.
    על הראש הוא גידל אפרו עצום שהוסיף לו עוד 12 ס"מ
    ומתחת לרגליים התקין צ'יקלטות עץ מחופות עור שחור
    כמיטב מסורת הפושטקים בסוף שנות השבעים.
    1.96! תאכל תחת סבא!

    עכשיו לך תניע קיק עם כפכפי העץ האלה.
    אבל פואד עקשן פארעך שכמותו לא מוותר.
    אחרי זמן מה נוצר בכפכף שמאל שקע תואם לרגלית הקיק (BSA והוסקוורנה)
    ובהמשך גם בכפכף ימין (ימאהה והונדה).
    עם האפרו כקסדה פימפם פואד את משעולי חארת'-אל-תאנכ
    אבל בערבו של יום סגרירי אחד בעט בו הקיק בחזרה וביקע את הכפכף לשניים.
    מאז פואד עשה תשובה והפך למאמין אדוק בכנסיית הסטרטר הקדוש.
    סבא וגם אבא הפכו כיוון, ועדיין מגרדים את ה-2 מטר אבל מתחת לאדמה
    ואפילו ילדיו כבר מתנשאים מעליו, אבל בעובי – אין עליו! תאכלו תחת!
    יהא שם הקיק מבורך והשד יקום דמו!
    (וגם את מי שאומר כפכף וכותב קבקב)

  5. אתם קורעים

  6. מוכשר האריק הזה. אל תאמינו לאף מילה שלו, אפילו תמרור תנועה הוא יכול להניע.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם