האם האופנועים של היום הם חד פעמיים?

אני זוכר בילדותי שכאשר מכונת הכביסה הייתה מתקלקלת היינו מחכים לטכנאי שיגיע ויתקן אותה והוא עמל שעות כדי להחזירה למצב עבודה. וזו לא רק מכונת הכביסה אלא גם הטלוויזיה שחור/לבן שהייתה לנו, הטוסטר ועוד. כיום המוצרים הללו כל-כך זולים שאנו פשוט לא טורחים כלל לתקן אלא מקבלים את העובדה שזמן החיים שלהם הוא בערך כחמש שנים פחות או יותר, מכנית וטכנולוגית, ורוכשים חדש במקום. צחוק הגורל הוא, שנוצר מצב שרכישה של מוצר חדש הרבה יותר זולה מתיקון. האם כך המצב גם באופנועים?

זה לא סוד שלמרות ניסיונות האוצר בעבר – דרך שליחיהם המפקחים על הביטוח – למחוק אותנו, השוק הדו-גלגלי דווקא חווה פריחה מחודשת. זאת תודות לירידה משמעותית במחירי האופנועים החדשים. בין אם זו הוזלת עלויות ייצור ברחבי העולם או תחרות אמיתית בין היבואנים בשוק הקטן שלנו. זה לא ממש משנה, הסיבות רבות וטובות עבורנו. מי היה מאמין שדיאר 650 או 400 חדש יהיה זול יותר ממחירו ב-1996, או סוזוקי 650SV יהיה זול יותר מאשר לפני עשר שנים, או ימאהה סופר טנרה 1200 שמחירו עומד כיום על 90 אלף בעוד שלפני מספר שנים המחיר חצה בהרבה את קו המאה אלף. וישנן עוד הרבה דוגמאות כאלו בשוק. הטרנד החדש הזה הוא בהחלט מבורך וגם החזיר את הצבע ללחיים של השוק הישראלי. אבל, כמו יינג ויינג גם למצב הזה, המבורך, יש צד לא מוכר ואולי גם קצת אפל וזה 'החד-פעמיות' אם אפשר לקרוא לזה כך.

ועכשיו אסביר למה מתכוון המשורר, שזה אני, במונח 'חד-פעמיות'. לצערי הרב, נתקלתי השנה במספר מקרים של אופנועים לאחר תאונה שבהם העדיפו הבעלים להשבית את האופנוע או למוכרו בפרוטות מכיוון שהתיקון עלה על מחיר האופנוע כחדש או היה קרוב מאוד למחירו של אופנוע חדש. והרוכבים שהשביתו לאוו דווקא היו מבוטחים בביטוח מקיף אלא להיפך הם העדיפו לקבל את ההפסד, למכור את האופנוע בכמה שיקבלו ואח"כ לרכוש חדש. כי כבר עדיף היה להם לרכוש חדש מאשר להשקיע כמעט את אותו סכום ועדיין להישאר עם אופנוע 'פגום' שגם ככה ערכו ירד בגלל התאונה. ואם נהיה כנים עם עצמינו אז במחירים הנמוכים של היום, גם בשוק המשומשים אין כל כך לאן לרדת.

ואינני מדבר כאן על תאונות קשות של אופנוע שרוף טוטאל-לוסט או שלדה שבורה לרסיסים, אלא על תאונות קלות בהן הנזק הוא בעיקר קוסמטי, חלקי פלסטיקה פה ושם וכדומה. אתן לכם דוגמה שנתקלתי בה ממש לאחרונה: סוויץ' של MT-09 עולה 13 אלף שקל. חמישית ממחירו של אופנוע חדש רק על הסוויץ'! אז אם רק על הסוויץ' זה 13 אלף אז תחשבו כמה צריך לשלם על מזלג חדש יחד עם פלסטיקה ואולי גם ראדיאטור והגעתם רק במחירי חלפים למחיר האופנוע או קרוב לזה. או ההברגה שנשחקה בתת השלדה השמאלית ומחזיקה את מחבר האלומיניום של תושבת רגלית הרוכב, והחלפה שלה עולה כשליש ממחירו של אופנוע חדש.

אם פעם הפתגם ש'השלם שווה יותר מסכום חלקיו' היה המוטיב המרכזי, הרי שהיום זה בדיוק להיפך: 'החלקים שווים יותר מהשלם'. זה ברור לי, שבעידן המחירים הנמוכים של אופנועים חדשים הרווח העיקרי של היבואנים והמוסכים הוא מהחלפים והשירות, אבל אף פעם לא חשבתי שזה יגיע לכך שעדיף ל'זרוק' את האופנוע ולקנות חדש, בדיוק כמו עם טוסטר, מיקרוגל או סלולרי.

תקראו לי רגשני, תקראו לי זקן ואולי אני שייך לדור שרואה באופנוע הרבה יותר מסתם עוד כלי רכב, כמו הפחיות על ארבע, ולכן זה נראה לי אבסורד שמושא חלומותינו, 'הדרך אל החופש', 'התרפיה הבועית שלנו', 'יצירת אומנות' ועוד ועוד קלישאות כאלו, נזרק אל פח האשפה במקום להחזירו אל הכביש.

אבל זו כנראה המציאות החדשה. ולצערי, כנראה גם עולם האופנועים צועד בכיוון של השתמש, דפוק וזרוק.

9 תגובות להאם האופנועים של היום הם חד פעמיים?

  1. כשמכונת התספורת* שלי הלכה לעולמה לא בכיתי, זה היה גרגר אבק.
    מי כמוני יודע להעריך אמינות וברזלים (כתבתי את זה באיזה פוסט – עוני גורם לך להעריך תכונות אחרות בחפצים)
    לנוגע בזיקנתך – שימחת זקנתי (;
    אם זכיתי לראות בשנות התשעים חצילנדרים דושי מושים מקוררי אוויר, מגירי שמן, מעלים אבק ומגדלים עכבישים במדרכות תל הביב כנראה שאני לא פחות חטיאר ממך.
    אותן נבלות ננטשו כי החלה הזעה מאיפה שהוא, או נגמר הדלק במיכל ומבחינת הבעלים – נגמר הסוס לנבלה.
    כיום ב2018 אני הבעלים של נבלה כזו והאמת? לעיתים אני מביט בה כאילו עומד (חלילה) מול שוקת שבורה.
    אדם מן הישוב אני. אין לי את הידיים לאחוז במד עלים, אפציר או ידית מומנט.
    אני בכלל פותח ברגי פיליפס עם שטוח. רק בסוף השבוע הזה תיכננתי להיפרד מהנבלה כי רגלית ההילוכים החלה לרדת מטה (באמצע הרכיבה) והייתי בטוח שזה קשור לאיזה שן שבורה במזלג שבתוך הקראנק ועכשיו צריך לפרק ת'אימא של המנוע.
    ומי יפרק? בנון? (אלטמן)
    ובסה"כ בורג הרגלית השתחרר.
    סיינפלד אמר שעדיף מוסכניק טוב מזיון טוב.
    לי יש חבר (תורן. גרוס אתה צ'ילבה!) שמזמין לי פיסות ברזל מאינטרנט.
    אבל אין לי מושג עוד כמה זמן הצ'ף (פלג הגדול) ימשיך להיות חבר שלי.
    את כנפוני הפלסטיק השארתי אצל חבר של גרוס. ממילא פלסטיק נשבר, אז זה לא נחוץ.

    * https://fullgaz.co.il/forums/showthread.php/6806-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%94-(%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9D!)-%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9A

  2. אגב בפינה ברחוב מהעבודה שלי מוטל קשור לגדר עם חוט ברזל GP800
    השחור של הפלסטיק אפור מאד והקורוזיה הלחימה את חוליות השרשרת אחת לשניה.
    אני עובר לידו לפעמים עם קולגה בדרך לסופר קופיקס וממלמל "ג'יפי שמונה מאות! בנדם!!"
    אני? רק רקבת (עונה הקולגה)

    לבעל הלוויתן מת נוטה על צידו ונסדק בשמש – פיכסה של בעלים! חתיכת הרצל יאני מפונק!

  3. בלעכס, יא קסד. בִּלְעַכְּס! (נהפוכו!)
    הרצל יאני מפונק מזמן היה מטריידאן את הנבלה תמורת טימקס חדשה.
    הרחובותי האומלל, בעליו של לויתן ה-GP800 פוטר מחברת ההייטק
    וכיסו ריק מהמזומן הרב הדרוש לשקם את מערכת החשמל העלובה של הלויתן
    שמנוע ה-V המפלצתי שלו מאדה אותה עם החום הרב שהוא פולט לתוך הפיירינג הסגור
    בתוך פקקי התנועה המהבילים בדרכו היומיומית לשעבר.
    בנסיעתו האחרונה הוא שישל כנקמה את המפתח המקודד דרך שירותי הרקבת אל המסילה
    והרהר בחיוך עצוב על מי שישקם את הנבלה ולקינוח יידרש לשלם 15K שח על מחשב מנוע עם מפתח מקודד חדש.
    הימים בהם היו מכונאי חצר מתקנים נבלות מכניות עם חוט ברזל, פלאייר ואיזולירבנד
    חלפו ללא שוב, וטוב שכך לפי דעתו של פואד, שרק לעתים רחוקות מסתכל אחורה, וגם אז ללא ערגה מיוחדת בכלל.

  4. נו, זה לא חדש שהטכנולוגיה העכשווית שברה את הקשר בין המכונה לאדם, כל מכשיר הפך ליותר מורכב ופחות ניתן לתיקון. אם פעם היו מתקנים, מרתכים ומשחזרים כל פיסת מתכת ממנוע שהתפוצץ שטלטל נשבר ועף החוצה, היום לפעמים לא סביר כלכלית לפרק ראש מנוע למפלצת יקרה. מבחינת עלות כספית יחסית למחיר האופנוע, לאט לאט ההיגיון הכלכלי הופך כל תיקון ללא סביר. פעם גם טענו שלכל אופנוע במיוחד אם היה בריטי/איטלקי/אמריקאי יש נשמה ולכן היה נוצר קשר עמוק ופסיכוטי בין האם למכונה וכל שיקול כלכלי או כספי היה משני יחסית לרגש ולאהבה. ימים אלה כנראה חלפו מהעולם והאופנועים היחידים שישרדו בעתיד יהיו בני 30+ אספנות או כלים ממש מיוחדים וקלאסיים. כל היתר ימוחזרו לפחיות שתייה ולא יוותר מהם זכר.

  5. לפני עשרה ימים חזרתי לרכב על הדיאר 600 הישן שלי, כי הילד בן 30 וכעת הוא אספנות.
    15 שנה הוא חיכה לזה בסבלנות.
    עכשו ה 640 מנמנם לו עד שיחגוג 30 בעוד 11 שנה.
    אין כמו אופנוע שמניע בקיק.
    וגם לא יהיה.

  6. אני לא רואה שום בעיה במצב הזה.
    מחירי החלפים אצל היבואנים מנופחים, בין היתר משיקולי ביטוח (בכל תיקוטן אפשר להוציא מהביטוח סכומים גבוהים).
    אותם אופנועים אחרי החלקה או תאונה קלה לא באמת יורדים מהכביש.
    הם נמכרים לשיקום, עוברים תיקון בחלקים מפארטזיללה (במקרה הטוב) או בחלקים משומשים מאיביי/פירוקיות (במקרה הרע), נמכרים ב-15-20% מתחת למחירון ועדיין מביאים כמה שקלים למי שעשה את העבודה.
    היחידי ש"נדפק" הוא הבעלים שלא עשה מקיף – שכן, בשביל שהפרוייקט ישתלם למישהו, האופנוע צריך להימכר אחרי התאונה במחיר נמוך מאוד של אלפי שקלים בודדים.

  7. יש לי בבית פרפורמה של תיקון לא גדול לאופנוע תקציב , ואתה צודק מאה אחוז חלפים במחירים מטורפים , רשימה שתגרום לכל מי שלא מבוטח מקיף לישון פחות טוב בלילה , עלות אופנוע חדש 48 במבצע עלות התיקון רק חלפים 27 ומדובר תיקון פרונט חלקי בלבד ככה שלצערי פגעת בול הפעם

  8. אתה בכלל לא בכיוון!!!!!!! // 01/02/2018 um 1:55 // הגב

    בישראל המקורטלת חלקי חילוף עולים במאות אחוזים יותר לעומת חו"ל(פי 2 ועד מקרים של פי 10). זה טוב למושחתים ש"מבוטחים" בביטוח מקיף(הם לא מבוטחים, זה החבר הסוכן ביטוח שלהם, שמסדר להם ביטוח רק אחרי התאונה). ככה אחרי כל ריסוק אופנוע בסדום ערד השמאי קובע טוטל-לוס, והמושחת הולך וקונה אופנוע חדש מכספי הביטוח. האנשים הרגילים לא מבטחים בביטוח מקיף כי העלויות שלו מטורפות, עכשיו גם ברור למה: הקומבינה על מחירי החלקים, והעובדה שצריך לקנות אופנועים חדשים ל"מבוטחים" המקורבים(המושחתים). חלקי חילוף ניתן להזמין באינטרנט, גם חלקים מיד שנייה, והם עולים גרושים, אבל למי יש זמן להעמיד אופנוע ולהמתין לחלקי חילוף מחו"ל? ולמי יש את הידע איך להרכיב את החלק החדש? זה השירות שהיינו אמורים לקבל במוסכים, אבל הקרטל והבריונים שלו חוסמים מתן שירות יעיל וזול במוסכים. בכל העולם רוכבים עם קטנועי 125 סמ"ק שעולים כחדשים 5,000ש"ח, וביטוח החובה לאותם קטנועים בסיסיים עולה גרושים. רק בישראל הקרטלית מוכרים צעצוע של אופניים חשמליים נחותים ומסוכנים במחיר של אופנוע בחו"ל 5,000ש"ח, בלי ביטוח חובה, בלי טסט, ובלי מספר רישוי!!!! ככה רק בישראל. אנשים שנופלים בפח וקונים אופנוע חדש בישראל, משביתים אותו, או נפתרים ממנו בהפסד כסף ניכר. לא כי מדובר במוצר חד פעמי, כי בישראל שוק יד שנייה מתקן את גזל המחיר הקרטלי של האופנוע החדש, ובגלל נושא חלקי החילוף היקרים להחריד. ככה רק בישראל, זה למה!!!

  9. כל בעלי הנבלות, התאחדו! 🙂

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם