עשרה דברים שאמרתי לשוטר שעצר אותי
– אתה לא מתבייש לעצור אופנוע אספנות מבוגר ממך?
– יש לי 21 ליטר במיכל המדברי, בעצם אני טייקון של דלק וגז טבעי. מה אעשה עם כל הדלק הזה, יש לך אולי רעיון, אם כבר עצרת אותי על הדרך? אנו תמיד מחפשים אנשים טובים.
– למה עצרת אותי ולא את ההוא על הטי-עארס? בשביל מה הוא קנה אותו, כדי לנסוע חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים?
– אני אשכנזי ונשוי לפולניה, אבאל'ה, תרחם!
– לנסוע בשוליים אסור, אבל לעצור מותר? או שמסוכן בשוליים, או שלא, אתה מוכן להחליט כבר?
– אני מכיר אותך, אתה הופעת על השער של "מראות המשטרה" בשנה שעברה, נכון? מאיפה אני יודע? יש לי אחות שוטרת במרחב דרום.
– תודה שעצרת אותי, באמת הרגשתי פתאום לחץ בחזה. איך קלטת את זה מרחוק, סחתיין!
– נגמרו העבריינים הסדרתיים אז נטפלת לדג רקק כמוני, ללא הרשעות קודמות, שתרם כל חייו למדינה, לצבא, למס הכנסה, למס שבח, לארנונה, למס רכישה, לקרן קיימת, למינהל, לרלב"ד ולמי לא?
– תן לי בבקשה את השם המלא שלך ושל המפקד שלך במשטרה. למה? כי אני כותב טור בדו"גיגים, מה, לא מתאים לך סיקור תקשורתי אוהד בגביע הקדוש של העיתונות הדו גלגלית? זה כשר, אחי, כשר לגמרי. אתה תראה, בסוף לא יעשו כלום לעיתונאים בוואלה, גם לא יעשו כלום לנוני, אז לך יעשו? הציבור צריך לדעת שיש שוטרים נחמדים ומסורים, שעוזרים לאופנוענים שנתקעו בצידי הדרך בלי דלק, בלי טלפון, ולא היו מספיקים להגיע הביתה בזמן להסעות לחוגים, אילולי נפלת לי מהשמיים.
– כתבת שער ותמונת אמצע במהדורה המודפסת? סגור!
דוקא התירוץ של אופנוע אספנות עבד לי פעם
אני משטוקהולם. סינדרום.
(אגב אחותך גרטה אוטיסטית)