בשם הבינוניות

אנחנו כבר יודעים גם יודעים שיש לנו קוראים הזויים, תלושים, מבולבלים, נאורוטיים, מופרעים משתי קצוות הקשת, אבל לפעמים השוק וההלם תופסים אפילו אותנו בביצים כשמגיע טקסט שנחצב מבקבוק ג'יימיסון מרוקן או ממשהו מגולגל שאוכל עד תום, או מאירוע מוחי שנוצר בעקבות שימוש בשניהם יחד. יש כאלה שלא עוברים את הרף. מה שלפניכם נכנס בדלת שניה לפני שנטרקה.

אין לנו מושג מה זמזם אותו בשעה שישב לקלוד את הגיבוב הבא או מה הוא רצה להביע. הוא אפילו לא כותב מהמייל האמיתי שלו כדי שלא נפתה אותו לדיאלוג מעצבן. למעשה הוא גם השאיר הערה שאפשר גם לא לפרסם את זה, אבל אנחנו לא ניתן לו את הפריבילגיה להתהדר בכך ש"אפילו במערכת דו"גיגים פסלו לו טקסט".

אחרי ככלות הכל ולמרות הכל, קסד הוא אחד האהובים עלינו.

מצטערים על ההפרעה.

*   *   *

 

בשמ(ן) הבינוניות – זקן, כרס וסנדלים

זקן

אין הרבה מה לומר: היום כל בני התשחורת ההייפסטרים מתהדרים במארינז והרצלים (תספורת מארינז וזקן הרצל)

אני רק אומר שאם אני עושה את זה, סיירת עירונית יורה בי בו במקום. צבע עור וכאלה. "כאילו הרגע יצאתי ממסגד".

כרס

תאמינו או לא, אבל היו לי לפחות שלושה דייטים מוצלחים בהם הן ליטפו לי את הבטן ההריונית ולחשו: "כרס לגבר זה סקסי".

אבל אל תבנו על זה היום. לקבל פטור ממילואים כי אתה קרבי ורק בן 41 כי שום חזיה (אפוד) כבר לא נסגרת עליך – זה לא סקסי.

סנדלים  –

אם גרביים זה ללכת עד הסוף עם הנון קונפרמיזם – אני עוד לא שם. וחוצמזה הגרביים צוברות בוץ ואבק.

קומבינציות:

כרס וסנדלים

כשהתחנכתי על ברכי יהואש אלפרוביץ' בכבודו ובעצמו, בהרצאות פרונטליות דווקא הפרופסור לטורבולנציה עם הכרס והסנדלים היה אייקון (אני גרוע בשמות).

 

זקן סנדלים וכרס  –

ריצ'ארד סטולמן. לפעמים הוא אוכל צ'יז מהאצבעות של הרגליים ועדיין מה שהוא לא יעשה הוא ישאר אל.

 

 סנדלים משקפיים עגולים ואופנוע  –

זה מאיר שלו

745

זקן סנדלים ואופנוע

שנות התשעים. כתבה אחת של סופשבוע הראתה מבוגר מצחיק עם זקן, סנדלים תנ"כיות ו-dr350 צהוב רוכב מחיפה לקרית גת. מתברר שזה היה מנכ"ל אינטל ישראל דאז. בכל הזמן הזה חקוקה לי משום מה המילה 'צבי' בשם. אבל רק היום, כשהתפניתי לקרוא ולחקור מתברר שזה … דב.

דב פרוהמן (!)

09208a

כרס, אופנוע, קסדת חצי, סנדלים וזקן (בסדר הזה)

זה אני שבוהה בך ברמזור – אתה שמחויט במיטב המחלפות ויושב על תפארת האלקטרוניקה.

 

12 תגובות לבשם הבינוניות

  1. כל כך קיוויתי שלא תפרסמו את הגרעפץ הזה … ואם כבר פרסמתם לפחות הייתם משפרים (כמו בקוד פתוח) אותו כי ככה … ככה להתעלל בקוראים? אין לכם לב????

    לעניין –
    לעיתים אני מוצא את עצמי רוכב הכי שלוח שיש: קסדת חצי, מכנסיים קצרים וסנדלים.
    לעיתים אני מקבל הערות צקצקניות על כך. כאילו שכל ילוד יוצא מהרחם חבוש קסדה סגורה ונועל מגפיים.
    אז הפכתי בדבר ביני לבין עצמי ואופס, כאמור יצא לי גרעפץ.
    אגב, האדרנלין ברכיבת שטח עם סנדלים (נגיד פלמחים או שבילים קלים בן שמן) הוא בל יתואר. תנסו.

    סליחה מהקוראים המדממים מהאוזן.

    • ינוקא בשם המערכת // 29/11/2016 um 9:32 // הגב

      לשפר???
      נראה לך שלדבר הזה יש פוטנציאל שיפור?…
      וכמובן, לא יכולנו להרשות לעצמנו להפסיד הזדמנות להתעלל בך קצת.
      טודה
      (-:

    • המערכת // 29/11/2016 um 9:34 // הגב

      וגם נשמח מאד לתיאור חווית האדרנלין של רכיבת סנדלים בשטח.

      התוכל לנסות?

      • הידיעה הזו, שכל אבן ואבן (ויש בשטח אבנים) היא משתגרת פוטנציאלית לרציחת הבוהן שלך.
        הידיעה הזו מגירה זיעה קרה בשרב.
        אנשים נורמטיבים בועטים יחפים ברהיטים. אבל אנשים בינוניים מקבלים את הריגוש מפטיש לסנדלים. אין להם כסף לתחביב.
        (חשבתם שאני אזקיר גומי ומקצוע עתיק נכון? פחחח)

  2. פואד קרא בעיון, שלא לומר בשקיקה, את הגיגיו של אלקסד
    וחש הזדהות מעורבת בזעזוע בראותו את דמותו האנונימית עד כה מתנוססת בראש הפוסט.
    חדיג'ה חטפה מיד סנדל בראש על שחשפה את פני אלופה ברבים
    ואך בנס נמנע פוסט מורטם,
    כי אדם הגיוני פואד ולא יוותר על להטוטי בישוליה של הגברת,
    מה גם שמצא הגיון מסוים בטענתה לזכויות על כרסו הפוטוגנית.

  3. סחתיין קסד על הפרסום, נקווה שבהמשך יבואו עוד!
    והוידאו על האופטיקה מגניב ביותר

  4. טוב שמצאת בית. כל מקום צריך מישהו חריג שעושה את הדברים יותר מעניינים.
    אז תמשיך.
    אבל לשלוח כתבה ואז לכתוב "כל כך קיוויתי שלא תפרסמו את הגרעפץ הזה"?
    לא יפה להעליב את האינטליגנציה.

    או שתשלח מייל למערכת לפני הפרסום (כן, כן, מהמייל האנונימי החדשב) ותגיד "קבלו ביטול, הייתי שיכור", או שלא תתבכיין שמפרסמים.

    • המערכת // 01/12/2016 um 19:23 // הגב

      תכל'ס!

      • מה שתכל'ס פה הוא ירידה ברמה.
        אם הכוונה בפירסום היא להגחיך אותי – ניחא. עם זה אני יכל להסכין.
        ("וכמובן, לא יכולנו להרשות לעצמנו להפסיד הזדמנות להתעלל בך קצת.")
        אבל באמת האמנתי שהסטנדרטים לכתיבה כאן יותר גבוהים. שיש סלקטור אימתני בכניסה ואין "נכנס בדלת השניה לפני שנטרקה"
        ולא, זה עדיין לא הבית שלי. (ההיבריס מעקצץ לי כשמישהו מדמיין אותי מסתופף בפנתיאון הכותבים כאן). אבל אני כן נהנה לקרוא כאן מאשר לקרוא דיונים כבדי משקל וחשיבות על מתווה הגז במקום ההוא (כותרת – "להפליץ בחלפ"ס")

        למען האמת יש לי משהו במגירה. הוא נכתב לפני שנים והוא קטוע באמצע.
        אני אישית נהנה לקרוא את זה אבל אני לא בטוח שאחרים יחשבו שהריח מהחיתול של מה שילדתי נעים.
        (משהו על קסינג יו 150 ברודוס)
        בכל מקרה האלכוהול כרגע כן נועד למסך משהו בחיים הפרטיים. ובהעדר מקום להתבטא (פייסבוקלס. אבל מי שמכיר אותי יודע שאני מופנם גם ככה) זה מתפרץ בתגובות טורט הזויות.

        לפואד אל אוואל ואלון שוקראן עלא פירגון.

        קסד.
        שעדיין מחפש קסדה שתתאים לראש שלו.

  5. אגב, משום מה אני כבר לא מצליח לשלוח לכם בבקבוק – https://www.doogigim.co.il/?page_id=356

    יש לי –
    [easy-contactform id=355]

    סתם שתדעו

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם