הגשרים של מחוז קאוואלה (V)

מאת: גיא רדר

באחת מהחזרות היותר ארוכות שלי למרק הארץ ישראלי הכתה בי התובנה ש"רק אחרי שאתה רוכב בחו"ל, אתה מבין כמה אנחנו שטוחים, יבשים וחסרי משמעות".

במהלך השנים האחרונות, במקביל להתפתחות תחום רכיבת השטח ובמיוחד רכיבת האנדורו, התפתחה לה תרבות של טיולי רכיבה בחו"ל. לא אין זה המקום להתחיל עם הדיון והטענה "אבל יש עוד הרבה לאן לרכוב בארץ" שכן חווית הרכיבה בחו"ל הנה שונה לחלוטין: האווירה, הנופים, השיפועים (או כמו שאומרים "יא אלללה איזה שיפוע" ) אפילו הירוק שמסביב בגוון שונה.

כיעד לרכיבת אנדורו יוון תמיד סקרנה אותי. האפשרויות נדמות כאין סופיות. הנחלים הזורמים, ההרים הנישאים והאנשים החמים, ולא נדלג על האוכל המשובח, גרמו לי לדגום את הרשת שוב ושוב בניסיון למצוא את סצנת האנדורו המקומית. גם סילביו לירון עבר את אותו תהליך עד שלפני ארבע שנים הוא הגיע לרוכב ויזם מקומי בשם טנסיס שהחל לארגן טיולי אנדורו במחוז קאוואלה תחת שם העסק NORTH STAR. חיש מהר ארגן סילביו מספר חברים שיצאו, חוו, נהנו, וחזרו מטיול אנדורו שרקח טנסיס. חלפו כארבע שנים ועוד שתי גיחות לאזור וסילביו החליט להגשים חלום ולהנגיש את האפשרות לרכוב אצל טנסיס לקהל הרוכבים הרחב במסגרת חבילת 'הכול כלול', וכשיווני אומר "הכל" הוא מתכוון להכל!

p_20161008_153110כמה מילים על מחוז קאוואלה (kavala): (נראה לכם? לכו תפתחו ויקיפדיה, באנו לרכוב…)

טנסיס מטפח שיתוף פעולה עם חברת בטא כאשר לשימושו האישי הוא מחזיק X טריינר משופר ומשודרג לעילא ולעילא וחברי הקבוצה רוכבים על דגם ה-350 המרובע הפופולארי. אמנם האופנועים מבציר 2014 (ואמורים להיות מוחלפים בקרוב) אבל הם מתוחזקים ברמה גבוהה במיוחד ולא רחוקים במצבם מיומם הראשון.

לאחר טיסה קצרה של כשעתיים אסף אותנו טנסיס ברכבו מהשדה לכיוון קאוואלה. ישר למלון? – אין מצב, קודם אוכלים! בכלל נראה שאם יש קו דמיון מרכזי בין היוונים לישראלים הוא מתחיל קודם בקיבה. אז עלינו להרים למסעדה כפרית שרק בה יש סופלקי (שיפודים) טרי-טרי ששופד בעוד טל הבוקר מנצנץ על הטזיקי…

בהגיענו, שבעים כמובן, לקאוואלה ולאחר רישום ושנ"צ מחייב במלון ירדנו לעיר להתארגן על הציוד, התארגנות? – כן כי טנסיס מחזיק מוסך לאופנועים ובו חדר הלבשה גדול (מלא ציוד ואפשרות להשלמת חוסרים) מקלחת, ומקרר מלא בירות. אה כן, יש לו גם חדר צדדי עם כמה פנינים מוטוריות שהוא שיפץ, סתם כך על הדרך. לאחר סיום ההתארגנות, כן ניחשתם, הולכים לאכול. למי שקופץ לסוף נספר שגם רכבנו. שלושה ימי רכיבות מדהימים, אבל קודם כול אוכלים.

בוקר יום שני, ראשון של רכיבה. לאחר ארוחת בוקר מופיע טנסיס עם כוסות קפה מקומי (הפינוק ילווה אותנו במהלך כל החופשה) סוג של גרניטה שגרם לאישונים שלנו לקפץ במהלך כל שעות הבוקר. הגעה לעיר, והכרות עם "עוזר המדריך" אנדראס. עלק עוזר: שני פודיומים ברומאנייקס והגעה למקטע 6 בארצברג, וטנסיס מוסיף מייד: "ללא מצמד" (הפסיק לתפקד בעליה הראשונה). בקיצור חייה. לבישת אביזרי הרכיבה, תדלוק, ואנחנו בשטח.

לא ייאמן כמה שטח. המון, ממש המון, אבל מה שהולם בנו הוא הנוף. בסיומה של עליה קלה לחימום, מבט חטוף לאחור והנשימה נעתקת: קאוואלה פרוסה מתחתינו על קו החוף, כנגדה הרים, ובתווך חומת אבן עתיקה. בנקודה זו נפרדתי מהקבוצה והוחלט כי הולכים לחבוץ אותי. 10 ק"מ של עליה על דרך עתיקה בנויה אבנים גדולות ומדרגות גבוהות (לא שמעו על אספלט לפני 1,000 שנה?!) עשו את העבודה וריככו אותי לשארית היום. והנוף כן! הוא שם ברקע כל הזמן בועט אותי לחלומות על מחוזות רחוקים וזמנים אחרים.

p_20161009_113644המשך היום כלל רכיבה בשיפועים מסוגים שונים ומעבר בין תאי שטח סמוכים אך שונים לחלוטין, יערות עד עם נחלים זורמים, ועד לקטעי אדמה רכה מתובלת בסלעים ומדרגות לרוב. חלק מהמסלול עבר גם בתוואי של מרוץ אנדורו שנערך שבועיים קודם לכן בו אנדראס הגיע במקום הראשון הכללי. לא ויתרנו על טבילת ראש בכל נקודה שבה מים יוצאים מהקיר (בכלל נראה שבכל מקום שתתקע בו צינור יצאו מים) והפסקה בלב כפר ציורי. עם רדת היום גלשנו חזרה לקאוואלה בדרך הרחבה והיפה ביותר בה רכבתי. מעין מעלה עקרבים כבוש עם כל סוגי הפניות שאפשר לתאר וממול הנוף ששוב מכה בי. סיימנו עם מנת קינוח שכללה את חלקו האכזרי של אותו מסלול אנדורו ומדובר במגמת ירידה ארוכה ומסולעת. תענוג.

הנוהל אותו קבע טנסיס אומר שעתיים ג'קוזי במלון ולאחר מכן ארוחת ערב. לא התנגדנו. ארוחת הערב שהוגשה במסעדה שנראה שנבחרה בגלל הלוקיישן שלה, צמודה לאמת המים העתיקה של העיר ומבשלים בה דגים טריים שהגיעו בבוקרו של יום מהים, משהו עם דייג שהוא בן דוד של בעל המסעדה שהוא קרוב של טנסיס ו… טוב הבנתם את הרעיון והמקלדת כבר מלאת ריר של זכרונות, נקפוץ ליום הרכיבה השני.

בוקר יום שלישי, שני של רכיבה. הפעם רכבנו יחד בהובלתו הבטוחה של אנדראס. היום החל בטיפוס לרמות הגבוהות של רכס ההרים המקיף את קאוואלה בתוואי שהזין בעבר את אמת המים שסעדנו בצילה יום קודם גבוה בהרים. לאחר מכן החלה רכבת הרים מטורפת של עליות וירידות מסולעות, חלקות, מסובבות, רכות קשות וכל מה שניתן לדמיין. הפסקת הצהריים התקיימה בבית קפה בכפר מקומי על פאי תרד (טנסיס אומר שזה מקור מצוין לחלבון) שאופה אותה אישה כבר עשרות שנים. קפה ויאללה לחלקו השני של היום בו חווינו, וסליחה על ההשוואה, מעין "יוונייקס" כולל כל החבילה על גבי מצע של עלים, גזעים, שורשים וגם הקטע של "יא אללה איזה שיפועים…"

p_20161009_204916כמובן, בכללי נראה כי היינו רחוקים מלמצות את גן המשחקים האזורי וכבר החלנו בגלישה חזרה לכיוון קאוואלה, שוב עם הנוף וכל החבילה. חוזרים למוסך והפעם הנוהל כולל מלבי מקומי, נוסד ב-1928 אבל מי סופר, ג'קוזי וארוחה בשרית עם מגוון מאכלים מקומיים שהגיעו לעיר טריים באותו בוקר על ידי אחיין של בן דוד קרוב של בעל המסעדה איתו למד טנסיס בבית הספר או משהו בסגנון, וכל עוד לא יזמנו את ההפסקה לא הפסיק השולחן להתמלא מכל טוב והיה הרבה טוב.

בוקרו של יום רביעי והוא היום השלישי והאחרון לרכיבה. החברה שהיו מעט דואבים בקשו יום קצר. מה שלא סופר הוא שהקצר יהיה עבה, מאוד עבה. הפעם רכבנו בתוואי ההרים שמקיפים את אזור קאוואלה מצידה המערבי ונושקים לים, ומה שהחל כ"יא אללה, זה לא בן שמן פה?" הפך מהר מאוד ל"יא אללה זה לא בן שמן פה!!!" טנסיס רקח שילוב מטריף של סינגלים אין סופיים ברמות קושי שונות וכמובן שמכל פינה נשקף הים הכחול ואיים רחוקים, והכול על מצע של אדמה רכה מתובלת באבנים, אבנים גדולות, אבנים ממש גדולות ואבנים מאוד מאוד גדולות. תענוג צרוף. כמובן שהפסקת הצהריים התקיימה בכפר ציורי, כמובן שהיה פאי תרד, וכמובן שהקפה היה חם וחזק. עוד כמה אתגרים ונופים וסופו של יום הרכיבה השלישי נשקף במי הים התכולים, לא לפני שקינחנו בגירוס (סוג של שווארמה אבל אל תעליבו אותו ותקראו לו שווארמה) שנעשית באותה צורה מאלף תשעה מאות ומשהו על ידי אותה אישה שטנסיס זוכר בתור ילד ומה אספר, זה הגירוס המושלם שאכלתי מעולם, והלוואי והיה לי מקום לעוד מנה…

לאחר מכן, זוכרים את הנוהל ? אז כן – חצי שעת שנ"צ ושעת ג'קוזי ואנחנו בדרכנו למסעדת פירות ים שהגיעו בשעות הצהריים המאוחרות מגיסו של בעל חנות המכולת שממול המסעדה והאחיין של מישהו במחוז העביר למישהו אחר שהינו קרוב משפחה של… שקעתי בצ'יפרוס ובצדפות.

היום האחרון הוקדש למנהלות, אריזה וחזרה ארצה. סך הכול שלוש וחצי שעות נטו, שעה וחצי נסיעה ושעתיים טיסה. אז שוב הכתה בי ההכרה ש"רק אחרי שאתה רוכב בחו"ל, אתה מבין כמה אנחנו שטוחים, יבשים וחסרי משמעות".

תמה החוויה היוונית אבל לא הושלמה. כבר קבעתי עם טנסיס שהפך לחבר שנגיע עוד פעם להמשיך ולחקור את אזור קאוואלה ולהגיע לעוד פסגות של רכיבה וגם פסגות קולינאריות. יאמס.

אופנועים וחיות אחרות

את מהלך יום הרכיבה הראשון ערכתי על הבטא X טריינר, אופנוע האנדורו המוקטן החברה התגלה כשותף נהדר לתוואי שטח לא מוכר. המעבר לעמידה אינו מושפע מהמימדים המוקטנים (כ 10% ביחס לאופנוע אנדורו מקביל) והתפעול של האופנוע קל ואינטואיטיבי. ה-X  חולק את המנוע עם אחיו הגדול, ה-RR, ובשינויים קלים המנוע נחווה כתחנת כוח נהדרת, לא על הצד ה'מפחיד' אלא כמנוע בעל בשר רב, פעולה עגולה, ונכונות לשתף פעולה עם הרוכב ככל שנדרש. בעליות נדרשת חביקת האופנוע הצנום ומאותו רגע המנוע הבשרני ימשוך את האופנוע ורוכבו לכל פסגה ומצד שני בירידות תלולות מתובלות סיבובים חדים (סווצ'בק) הממדים הצנומים מאפשרים שינויי כיוון 'על המטבע' . המתלים ובעיקר הקדמי מסיימים את החגיגז מעט מוקדם מידי לטעמי ושמירה על קצב רכיבה גבוה לאורך זמן דורש ריכוז רב ודריכות. אין לי ספק שה-X יקנה ביטחון רב לרוכבים בתחילת דרכם ורוכבים שהגובה אינו מצוי באמתחתם.

דגמי ה-350 עליהם רכבנו אינם מהבציר האחרון, רובם דגמי 2014, שני דורות אחורה, כך שלא נתייחס לחוויית הרכיבה אך כן אתייחס למצבם של האופנועים שלאחר מאות שעות (במהלך טור ממוצע האופנועים עוברים כ-10 שעות מנוע ליום רכיבה) מצבם הפתיע ולא הרגשנו שאנו רוכבים על אופנועים ישנים. להיפך, האופנועים תפקדו בצורה מצוינת ומהנה כולל כל המכלולים ההיקפיים ואף הפלסטיקה הייתה אחודה וישרה. אם העבר מצביע על העתיד – אז בוהן הרם לבטא.

גיא רדר היה אורח של חברת NORTH STAR וחברת סמל"ת יבואנית בטא וגס גס ישראל / לאתר נורת' סטאר.

מה יש למחוז קאוואלה להציע מבחינת אנדורו? – הנה כמה דוגמאות:

 

 

 

 

 

7 תגובות להגשרים של מחוז קאוואלה (V)

  1. מטייל בעולם // 29/10/2016 um 17:42 // הגב

    סוף כל סוף תחרות ראויה לטיולים של ווילי
    עושה רושם ממש טוב!
    תחרות זה טוב.. אולי נראה ירידת מחירים(;
    מה שבטוח שבשנה הבאה אני לא נוסע לרומניה.. חייב לנסות טיול איתם ביוון.

  2. הבחור שהיה בארץ (במפגש זולו) אמר שהמנועים של ה350 עברו את ה1000 השעות וכולם אורגינלים…

  3. כתבה מדהימה שעושה חשק לעזוב הכל ולעוף לשם עכשיו!
    כותב מדהים של רוכב על ואיש עם נשמה ענקית שרק תתן לו טבע והוא מאושר.
    אני רוצה גם.

  4. עלויות? מישהו יודע?

  5. עשיתי את אותו טיול , עם אותם טנסיס ואנדריאס והפאי תרד.
    כל מילה שגיא כתב…גם אני עומד מאחוריה.
    מומלץ.
    אם יש צורך אני יכול לחפש את המייל של טנסיס.
    אני

  6. http://www.enduro-touring.gr/index.php/en/
    זה האתר 😎
    לכל שאלה, תמיכה, אנחנו זמינים בנייד 0545239036 גם בוואטסאפ.
    מקווה שזה בסדר שרשמתי כאן בתגובות. במידה ולא, אז מתנצל מראש.
    סילביו

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




13 − six =