אני בילי ג'ואל, אופנוען

כולנו מכירים את בילי ג'ואל כמוזיקאי וזמר אבל מסתבר שלפני הכל הוא אופנוען, כדבריו. על בילי ג'ואל האופנוען קראתי לראשונה ב-2009 במגזין מוטורסייקליסט שם סיפר על האופנוע האהוב עליו, מוטוגוצי 50V מונזה, וכמה הוא מצטער שהוא מכר אותו וכעת הוא מחפש אחד חדש. ב-2010 התראיין ג'ואל לתוכנית חדשה בדיסקברי שנקראה קפה-רייסרס, שם סיפר על אהבתו לאופנועים, בעיקר אירופאים והראה את האופנועים שבבעלותו. בעקבות תוכנית זו החליט ג'ואל ב-2010 לפתוח את המוסך שבבעלותו בסופי שבוע לציבור הרחב על מנת שיוכלו לבוא ולהתרשם. המוסך שנקרא 20th Century Cycles נמצא בלונג איילנד בעיירה הנקראת OYSTER BAY, או בעברית 'מפרץ הצדפות'.

IMG_5191מהרגע שהמקום נפתח שמתי לעצמי מטרה: "אני חייב לבקר שם!" רק לא מצאתי את התירוץ והזמן המתאים לכך. עם חזרתנו לארץ הסיכויים לכך אפילו פחתו יותר, כך היה נדמה לי, אבל אז פיית המשאלות אירגנה לי קצת בלאגן בטיסה לכנס בארה"ב, וכך יצא שבמקום להמשיך ישר לדנבר יש לי סוף שבוע לבלות בניו-ג'רזי. מיד הודעתי לאישתי שטסה אתי שאנחנו הולכים לבקר שם, וכל ניסיון התנגדות מצדה נבלם בטענה שזה נופל על יום ההולדת שלי וזה מה שאני רוצה לעשות. גם קרובי משפחתי הגרים בניו-ג'רזי (שייכים לצד של המשפחה שהיגר לפני 100 שנה ישירות לאמריקה אבל עדיין שומרים על קשר טוב) טענו שאני משוגע לנהוג מניו-ג'רזי ללונג-איילנד בגלל עומסי התנועה. אבל דבר לא עזר וכך ביום שבת בשעה עשר יצאנו לדרך מהמלון שלנו בניו-ארק ללונג-איילנד. אני רציתי לצאת מוקדם יותר כדי להתחמק מהפקקים אבל אישתי הייתה צריכה לסיים איזה פרוייקט ולכן התעכבנו במלון, לשמחתנו יצא שכל עכבה לטובה ועל כך בהמשך.

הנסיעה מניו-ג'רזי ללונג-איילנד ארכה כשעה ועשרים/וחצי כאשר עומסי התנועה בשבת היו בעיקר לקראת העליה לגשר וושינגטון החוצה את נהר ההאדסון למנהטן. חציית מנהטן לקחה בדיוק חמש דקות והופ – אנחנו בברונקס. מלבד עומס נוסף בקווינס, הנסיעה עברה די חלק. יש פה ושם עומסים, אבל זו תנועה זזה, לא עומדת. בסופו של דבר היגענו לעיירה אויסטר-ביי, עיירת דייגים אמריקאית ציורית ושם בסמטה המסתיימת בירידה אל החוף נמצא המוזיאון הפרטי של בילי ג'ואל.

IMG_5161המוסך מכיל כשישים אופנועים מתוך למעלה ממאה שיש לג'ואל. השאר נמצאים בביתו שנמצא לא הרחק משם. האוסף מכובד ומרשים, וג'ואל מצהיר על עצמו כגוציסט מושבע ולכן למותג ייצוג גבוה יותר לעומת שאר היצרנים. כפי שתראו בתמונות כל האופנועים מטופלים שם במוסך, לכולם רישוי וביטוח וכולם נוסעים. החבר'ה במקום מספרים שג'ואל מגיע להחליף כל פעם אופנוע כדי לרכב עליו. ואכן, איך שאנחנו מדברים, מגיע ג'ואל עם ויראגו שעוצב בסגנון וינסנט (ונקרא 'וינגו') על מנת להשאיר אותו בתצוגה ולקחת גוצי לרכיבה של סוף שבוע. באישור הגברת האחראית על המקום אני ניגש לג'ואל, מציג את עצמי, מספר לו על הגוצי מונזה שלי, ומראה תמונה. אז המחסומים יורדים ופוצחים בשיחה על אופנועים וכבישים לרכיבה. כאשר אני מספר לו שהגענו מניו-ג'רזי במיוחד לכאן, גם ג'ואל חושב שאנחנו משוגעים (בגלל התנועה). בכלל לטענתו אין שום סיבה לצאת מלונג-איילנד לעיר, ובאמת לונג-איילנד יפה מאוד עם כבישים מפותלים וציוריים כאשר המסלול המועדף עליו הוא לכיוון צפון מזרח לניו-סאפולק שם יש כבישים יפים לאורך החוף וגם יקבי יין שניתן לעצור שם לשבת, לשתות, וליהנות מנוף ושלווה. נפרדנו עם תמונה משותפת כמובן והזמנתי אותו לטיול אופנועים בארץ, הבטחתי לו שאם הוא מגיע אני מסדר לו כאן גוצי לרשותו.

לסיכום, למי שיש איזה סופ"ש פנוי בניו-יורק/ניו-ג'רזי עזבו אתכם ממנהטן וקניות סעו ללונג-איילנד. הרבה יותר יפה שם וגם תנו קפיצה בקטנה ל-20th Century Cycles, תהנו מהאוסף המגניב וגם מי יודע אולי יתמזל מזלכם כמונו ותפגשו את הבעלים, איש נחמד, חולה על אופנועים ובמקרה גם זמר מפורסם.

03

3 תגובות לאני בילי ג'ואל, אופנוען

  1. רענן, זה נראה שם כמו פיירינג מקורי שירד מאחד האופנועים של מייק היילווד, יש שם איזה סיפור מעניין?

    • רענן כרמיאלי // 25/07/2016 um 11:39 // הגב

      לא, שארית ספייר מהיילווד רפליקה שהייתה בעבר בבעלותו.

  2. דומה לדניס הופר

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




seven + six =