רקוויאם לצ'אלנג'

חזרתו לחיים של הפניקס - טור פרידה מאופנוע מיוחד

מאת: זהר לוקסנבורג

ביום רביעי בצהריים, אני יושב במשרדי הלקוח שלי ב-Portsmouth והנייד מצלצל. חשבתי אולי מישהו מודיע על שינוי בטיסה חזרה לארץ שמתוכננת למחר אבל על הקו נמצא בחור אנגלי שמזדהה כנציג שרות של חברת R&G, והוא שואל אותי מה לעשות עם חבילה שחזרה אליהם מישראל, מ-DHL שמיועדת אלי.

נזכרתי, שכמה שבועות לפני זה, נציג של חברת השילוח ניסה להסביר לי שזה שהמשלוח שלהם היה תקוע אצלם במשך כ-5 שבועות, זה תקלה שסביר שתקרה, וגם הוסיף שאני צריך לשלם מעל 800 שקל על אחסנה. באופן מאד לא מנומס הודיתי לנציג והזמנתי אותו לדחוף לת** את החבילה כי ממני לא יראו אגורה. החבילה שחזרה אחר כבוד לאנגליה, ליצרן, הכילה את הזנב/מחרשה ומאותתים לאופנוע, מה שהיה אמור להשלים את ההרכבה המחודשת שלו.

01באופן מהוסס שאלתי את הבחור האנגלי, אם יש אפשרות למשלוח מהיר כי אני נמצא בקצה של האי האנגלי בעיר קטנה. לאחר היסוס קצר אני מקבל את הכתובת שלהם, ואז מסתבר לי שה'מפעל' שלהם נמצא כ-25 דקות נסיעה ממני. אני חושב שהנהיגה שלי אליהם, בכבישים הכפריים הצרים, היתה יכולה לזכות אותי באיזה תואר ראלי, או סתם מפגר שנכנס בגדר אבנים.

הגעתי למבנה שנראה כמו דיר כבשים בקצה כפר. השלט הקטן על המבנה הבדיל אותו ממוסך הטרקטורים שלידו ומהרפת בצד השני. בתוך המבנה, גיליתי כמה חבר'ה צעירים שבונים ציוד זיווד לכל אופנוע כמעט שיש, וקיבלתי לידי את החבילה שאך זה הוחזרה מארץ הקודש.

הרכבת המחרשה והמאותתים היתה הסיום לתהליך שהתחיל כמעט 4 חודשים לפני…

בלילה שבין ה-30 ל-31 באפריל 2015 , נגנב האופנוע שלי מאיזור התעשיה בחולון, לאחר שקשרתי אותו לעמוד מול פתח המוסך. לא יכול כבר לספור את הפעמים שאכלתי לעצמי את הלב על זה שלא הולכתי אותו הביתה (סה"כ ק"מ ומשהו קו אווירי) או אפילו להזמין גרר, מכיוון שהיה מבוטח. בדיעבד הרי כולם חכמים, וגם אני. הסיבה שהאופנוע היה ליד המוסך בלילה שבו נגנב היתה שכבל המצמד נקרע. מי שגנבו את האופנוע היתה חבורה של רמלאים, שחמדה את האופנוע להתחרערות ולא מעבר לכך. הוא נמצא מספר ימים לאחר מכן על ידי סיור של משטרה בפתח מתחם אחת ממשפחות הפשע בעיר, מוטל זרוק ללא מספר רב של חלקים.

סיור המשטרה לקח את האופנוע, ומסיבה שעד היום אני לא מבין, לא חקרו ולא מצאו חשודים למרות שהיו להם צילומים של הגנבים ממצלמות האבטחה של המוסך, והאופנוע נמצא מוטל בשטח שבלי נשק אתה לא יכול להתקרב אליו וברור לגמרי מי יכול היה לפרק אותו שם. אבל כנראה שצדק הוא רק שם של כוכב, אז החלטתי מראש לא לנסות לחפש אותו.

לקח לי בערך דקה לצאת מההלם של ההרס שבו מצאתי אותו, כדי להחליט שכמו עוף החול הפניקס, הצ'אלנג' שלי ישוב להיות אופנוע מושלם כמו שהיה.

02

ככה מצאתי אותו

המשימה הראשונה היתה להחליט על דרך פעולה. הבנתי שבמעט הכסף שאין לי, לא אפנה לחברת ב.מ.וו לקנות חלקים חדשים, כי סכומם יעלה על השווי של האופנוע המושלם. מהר מאד גם הבנתי שנהרסו שם צמות חוטים וחיבורים שגדולים על יכולותיי כמכונאי.

כרגיל, עם האופנוע היה לי מזל. המכונאי אדריאן שבעצמו חווה מספר גניבות, התחבר לראש שלי והסכים להרכיב את האופנוע ולאחסן אותו במוסך שלו, ייקח כמה שייקח.

התחיל מסע החיפוש אחר חלקים. כתבתי בשני פורומים שחשבתי שיהיה לי סיכוי למצוא בהם חלקים, כי ב-eBay כפי שכבר הבנתי, כמעט ואין. ככה זה כשיש מספר כל כך קטן של אופנועים מסוגו. עם כל פירוק של אופנוע כזה יש הרבה קופצים שמחפשים חלקים, בייחוד פלסטיקה, בדיוק ובעיקר מה שהייתי צריך. מלבד הפלסטיקה נזקקתי ל: מצבר, משאבת דלק שנהרסה באלימות, תיבת אוויר, מנגנון המצמד (ידית ,כבל ,חיישן ותושבת) מושב, צמיג קידמי, מחרשה ומאותתים אחוריים, סוויץ' ומפתח.

הפורום הראשון הוא הפייסבוק של רוכבי צ'אלנג' מכל העולם, והשני ב- ADVENTURE RIDERS. דרך שני אלו יצרתי קשר אימיילים עם אנשים מבלגיה, הולנד, גרמניה, ארה"ב ואנגליה. באופן לא מפתיע, הסיפור של האופנוע והמצב שבו הוא נמצא התחבר להם גם לנשמה, וזכיתי גם לאמפתיה ומחירים מעולים שאיפשרו לי להתקדם.

כל כמה שבועות הייתי מקבל חבילה ממקום אחר. מי שחושב שבדואר שלנו מישהו הזיז לו משהו, אז כמובן טעות בידו. כל קושי ומכשול שיכלו לשים בדרכי שמו ומה שיכלו לעכב – עיכבו (זה ה-DNA של דואר ישראל). היה לי גם סיפור לא פשוט עם גרמניה וגרמנים שסירבו לשלוח לישראל, אבל קבלתי עזרה מחבר שהיה שם וחלק הביא בעצמו וחלקים אחרים שלח בדואר. תוך כדי חפירה ב-eBay  גיליתי שיש גרמני שגם מוכר מיכל מדברי והחלטתי לנצל את ההזדמנות שאני כבר מרכיב את האופנוע מחדש להוסיף לו את המיכל. הצלחתי. הגיע.

כל חלק שהגיע היה מבחינתי אושר צרוף. אחרי כמעט שלושה חודשים רוב החלקים כבר היו פה וכמה שבועות אחר כך התרחש הסיפור באנגליה.

07

עם המיכל המדברי

פרולוג

הגניבה היתה מבחינתי קו שחוצה שתי תקופות עם האופנוע המדהים הזה. התקופה הראשונה התחילה בקניה, שכרגיל כמו כל דבר שעשיתי היה מהבטן ולא מהראש. בנובמבר 2011 קניתי את הצ'אלנג' לאחר שראיתי אותו בטרייד של קמור. אפשר להגיד שהיה ניצוץ שהדליק אותי וגבר על כל שיקול של פרקטיות או נסיון. זה היה אופנוע שהיה ונשאר גבוה מכדי מידותי (אני בערך 170 ס"מ וגובה המושב 93  ס"מ) ובכלל, כל המהות שלו זה OFF ROAD ומרחבים, ואני ללא נסיון בכלל ברכיבת שטח…

איתו נכנסתי לשטח. את סגמנט רכיבת הדו"ש הכיר לי רועי בן משה. יאמר לזכותו שלא בזה סיים, הוא גם הצליח לרכז חבורה נהדרת של חברים, שהרכיבה והשטח הם משהו שגורם להם אושר. לא ממש ידעתי שהחיים שלי ישתנו בזכות האופנוע וזה אומר שבערך החיים סובבים את הרכיבה והטיולים בסופ"שים ארוכים, ובשבועות שבינהם גם רכבנו כמה שעות בכל שישי או שבת. עדיין כנראה שגם על סיפו של גיל 50, לא מאוחר ללמוד ולהתאהב בדרך חיים, והשילוב של רכיבת שבילים עם אנשים מהטובים שיש, גרמו וגורמים לי להיות אדם הרבה יותר מאושר.

נסיון הרכיבה שלי התחיל בגיל 16 על ווספה 50 ,לאחריה פיאג'ו סי ווספה 180 (ראלי) BSA450, סוזוקי GS500, סוזוקי באנדיט 1200, סוזוקי פריווינד, וגם כמעט כל דו"ג בארץ ברכיבות המבחנים שליוויתי עם חברים בפולגז הי"ד .

לאופנוע הזה יש יחודיות. לארץ הגיעו מעט מאד יחידות, ובכלל ממה שקראתי, יוצרו לא הרבה יותר מ-3000 כלים כאלה. מישהו ב- BMW חשב כנראה שבאיטליה ניתן לייצר כלים עם מאפיינים יחודיים (חלק לא קטן מרכיבי האופנוע הם של אפריליה, למשל). אז נכון, הכלים האלו היו ממש יחודיים, אבל כנראה שמסחרית זה היה כשלון מוחץ, עובדה שלאחר מעט מאד אופנועים עם גישה שב-BMW  השמרנית לא ידעו איך לאכול ולמכור, סגרו את כל פסי היצור.

כשאופנוע מיוצר במספרים כל כך קטנים, זה אומר שאתה כרוכב חייב להיות הרבה יותר מודע למכניקה והתחזוקה, כי גם רוב המכונאים לא ידעו אפילו איך להתחיל לתקן או לטפל באופנוע. יש מספר פורומים שהיה לי העונג לקרוא בהם (וגם לכתוב כשצברתי נסיון) שבהם למדתי כל מה שאפשר על כל בורג במנוע, על השילדה המאד יחודית, על מערכת הקירור, בולמי הזעזועים (בולם אוויר אחורי כמו ב-HP2) וכמובן מערכת חשמל. הרבה מכונאים, גם כאלה שיגידו שהם מומחים ל-BMW יתקשו לתת מענה ללא העזרה והמידע שנצבר מרוכבים אחרים.

ולסיום

האופנוע נמכר לפני מספר ימים, אני כנראה עובר לפתרון יותר קונבנציונאלי, אופנוע לכביש, וצרצר לשטח. או שלא… אני באמת אהבתי את הצ'אלנג'.

מפרט טכני

  • מנוע 650 CC
  • צילינדר יחיד, ארבע פעימות
  • 54 כ"ס
  • דלק 20+ ק"מ לליטר
08

זהר והפניקס – הצ'אלנג' המשוקם

 

 

6 תגובות לרקוויאם לצ'אלנג'

  1. אין על אדריאן !!!
    PARTMAN PART…

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) // 31/01/2016 um 18:52 // הגב

    לטי התחרה עם ה450x ולא עם האופנוע הזה!
    יש גבול גם למה האיש הזה… מסוגל

  3. אופס, נכון

  4. בעבר הרחוק חלמתי על האופנוע הזה ,בכל מקרה כל הכבוד על ההתמדה בשיקומו. בסוף הכתבה אני מניח שהתכוונת "לאפילוג"ולא "פרולוג".

  5. זוהר בדשא. // 01/02/2016 um 15:25 // הגב

    (ולינוקא פורום זה לא מילה גסה..)

  6. PARTMAM PARTMACHINE // 01/02/2016 um 19:03 // הגב

    תודה על הפירגונים..
    נהנה לעבוד על במוו.. שמח להחזיר אופנועים "אבודים" למקומם הראוי ואוהב לקוחות שמאוהבים באופנוע שלהם.
    יותר מדי אהבה .. אני הולך לישון עם הדובי בצורת כלב שלי.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם