אנטון ((מיחזור))

פעם מזמן היה לבועז אופנוע שטח. זה היה בתקופה שהעצמות שלו עוד היו בחבילה מקורית מהודקת, ואלו שמחברות את הזרועות לכתפיים לא קפצו החוצה בכל בריזה מצויה. כשהתחילו השינויים במסד הנתונים של השלד הוא נטש בצער את רכיבות השטח ונשאר בכביש ועד היום הוא מתגעגע.

בכל אופן, פעם מזמן היה לבועז אופנוע שטח. קאוואסאקי KDX אם אני לא טועה. בועז מספר לי שהוא היה חתיכת נבלה מזורגגת שלא אז ולא מאז נתקל במשהו דומה ועיקר הבעיה היתה בזה שהוא לא שמר טורים וכל הזמן נכבה. כן, אני יודע שעדיף לומר כבה.

באותה תקופה הוא קנה רכב מסחרי עמוק מטען ונסע עם האופנוע צמוד קבוע אם בשביל לרכב או בשביל להתייעץ עם כל מכונאי מזדמן למצוא ישועה גאולה ותשובה איך לעזאזל גורמים למנוע לעבוד עגול. ניסו הכל: פלג חם ופלג קר, דיזות בקרבורטור, כיוונים, כיוונונים, משולשים ונעליים, וזיבי. יום אחד כשהאופנוע הפסיק להניע בכלל, אמר לו דני אוחנה "בוא ניסע לאנטון".

נסעו לקריית ים שבמפרץ חיפה. אנטון יצא, שמע מה הבעיה, נתן קיק ורבע, הפך את האופנוע על פיו, פירק את הפלג, ניקז דרכו את כל הנוזלים מבית גל הארכובה החוצה, חזר והעמיד אותו על גלגליו, הניע ויצא לסיבוב. בועז אומר לי שהוא זוכר תמונה הזויה של זקן רזה בלי חולצה במכנסי רכיבה ומגפיים רוכב במעגלים על חוף הים. חזר ואמר: "האופנוע הזה לעולם לא ייסע נורמאלי. יש לו ריתוך פנימי בבית גל הארכובה ששובר את זרימת התערובת הנכונה. זרוק לפח או קנה מנוע חדש".

כך מספר בועז וזו כבר לי פעם שניה שאני שומע על אנטון. פעם ראשונה היתה כמה שנים קודם כשהתפרסם באיזה מקומון חיפאי מקרה שוד של 3 אופנועים מקומה שניה בבית דירות. הכתבה שנראתה על פניה בלתי אמינה בעליל, סיפרה על זקן תמהוני בן 80 שגר עם אמו (?!) וכל הסלון מלא אופנועי שטח מכוסים בשמיכות. הובאו בכתבה עוד כמה פרטים מטופשים להחריד כמו שהוא מכונאי ומהנדס קצה שמשפר אופנועי מרוץ לסדנאות אירופאיות. יא אולוהים, כמה בולשיט בכתבה אחת.

אז אני שואל את בוזי והוא אומר לי שהכל נכון ובשלב הזה אני כבר בוער מסקרנות זוועתית ושולח אותו לחפש טלפון והוא מתקשר ומקבל איזה מענה חמקמק שאפשר לפרש אותו כ"טוב, תבואו לכמה דקות", ואני שואל את בועז אם יוכל לשחזר ולמצוא את הבית, והוא אומר שלא בטוח אבל ננסה. ירד גשם כבד אז נכנסנו לאוטו ונסענו צפונה.

אחרי חיפה התגבר הגשם. התבייתנו על איזו שכונת עוני בקריות. טורים טורים עמדו הבלוקונים מכונסים בעליבותם, אפורים תאומים זהים, שלוש קומות כל אחד כמו קרונות רכבת שנתקעו על מסילה שבורה מול הים. באיזה מהם הוא גר, לעזאזל? הכל נראה כל כך דומה. חיפשנו כתובת בשלטי רחוב וקרנות בניין אבל האינפורמציה נגלתה במשורה. בסלאמס לא מקפידים על שילוט חוצות. מי שמתגורר כאן לא מצפה למבקרים ומי שמבקר לאו דוקא רוצה בטובתך.

כמו אז באוקטובר 2010. נערי זבל שנחשפו לפיסת אינפורמציה מוצפנת חיכו שהוא יילך לבית כנסת בשבת, פרצו את דלת העץ וגנבו 3 אופנועים מהסלון. חזר מהתפילה לתוך השבר והשוד והיה לו מזל שהמשטרה פעלה מהר והחזירה לו את הגזילה.

אה, לא סיפרתי לכם שאז הוא כבר נהיה לובביצ'ר. הנה, תיכף.

* * *

כשכבר מצאנו אותו הוא חיכה לנו במבוא של הבניין. קטן, צנום, מצומק, רדוף, חשדן, שרירי, מוצק, עירני. זז מהר. נכנס לאוטו והתיישב במושב האחורי. "בואו נדבר כמה דקות ותסעו הביתה". הסתכלתי עליו נדהם. בנאדם… באנו אליך מתל אביב עכשיו, בוא נעלה הביתה, נעשה ראיון כמו שצריך. שום דבר ומ'פיתום. האיש מתעקש ומדגיש שלא עולים ולא נכנסים. הדירה מחוץ לתחום. בסוף התפשרנו על הפלאפליה המקומית. למזלנו היה ריק בגלל הגשם.

התחלנו. שתיים-שלוש דקות והיה ברור שגם פה ביצות יתושים וקדחת ושיחה לא תהיה היום. מנסים לפורר את הסלע הזה מכל מיני מחילות ושוחות עוקפות והזקן מתבצר, מלהג פילוסופיות משונות מעורבבות בסיפורי צדיקים, נפלאות וניסים אבל אף מילה על אופנועים. "לא נדבר על אופנועים ואני לא מגלה לכם כלום. אל תכתוב עלי, אל תעשה כתבות, אני לא רוצה פירסום, אני לא סיפור, לא רוצה שיידעו מי אני ומה אני, לא צריך מבקרים, לא צריך אנשים". הסוף הגיע די מהר: "אל תשאל יותר על אופנועים, ברור?! אם אתה שוב חוזר לשאול על זה – אני קם והולך".

זה קורה לפעמים וזה מתסכל כמו מיגרנה; אתה עם מרואיין שיושב עליו סיפור פצצות עוצי-גוצי-על-קולי, אבל הוא סותם, משחרר לעברך ענני כפור ומביט עליך בעיני נחקר ק.ג.ב. תיסכול הר.

אחרי חצי שעה התייאשנו. שילחנו מעל פנינו את המיזנטרופ הדפוק וחזרנו הביתה רעבים וצמאים. את הסיפור השלמתי ממקורות אחרים.

* * *

אנטון ואמו עברו את מלחמת העולם השניה במולדביה, וניצלו. איך ומה לא מעניין כל כך. בתחילת שנות ה-50 הוא היה רייסר בקבוצת מרוצים מקומית שעיקר עיסוקה באופנועים עם סירת צד. היות והיידע היה מועט הם למדו שם הכל לבד ועד מהרה התגלה שלאנטון יש ראש של מהנדס. הוא פיזר פטנטים ופתר בעיות מכיווני אין כניסה, חיש קל יצא לו שם של מומחה למנועי 2 פעימות.

בשנות ה-80 עלו והגיעו. המצאי הארצישראלי הדל בתחום האופנוענות והמוטוריקה הספורטיבית איכזב אותו והוא הלך לבדוק מה קורה באירופה. בהולנד ריחרח בסדנת מרוצים מסויימת של אופנועי קאוואסאקי וכשפתר להם בעיה או שתיים חטפו אותו בשתי ידיים. עד מהרה נודע בשערים כמפתח פיתוחים ומשפר שיפורים והחלה עליה לרגל להכיר את הגאון הרוסי זה מקרוב בא. הוא עצמו ראה במשלח ידו אומנות וחשב עצמו כצייר. לא רחק היום והוצמד לו הכינוי 'מהנדס קאוואסאקי אירופה' והשמועה מטפטפת שעד ליפן למפעל האם הגיע שימעו. נשאר בהולנד איזו תקופה והתפרנס יפה, נזכר שיש אמא זקנה שהשאיר בקריות, וחזר ארצה. החבר'ה מהולנד ויתרו לחצאין; נעביר לך את אופנועים לישראל ותעבוד עליהם אצלך בבית.

וזה בדיוק מה שהיה. עשו הסכם עם המכס שהאופנועים נכנסים למטרות מחקר ולא מסחר. אנטון היה מפרק גלגל קדמי, גורר את האופנוע במדרגות לקומה שניה, מכניס לסלון, מכסה בשמיכה, ונועל את הדלת. מהולנד היו מתקבלים נתוני הרוכב המיועד לאופנוע: גובה, רוחב, משקל, ואנטון – עם מחרטה, מקדחה ורתכת בין רהיטי הסלון – היה תופר לו את החבילה הספציפית המדוייקת המתאימה לו ושולח נתונים לאירופה שם בנו את האופנוע על פי ההוראות המדוייקות, רדי-טו-רייס.

מהישראלים התרחק. עם רובם לא היה לו שיג ושיח. התייחס לכולם בבוז וחשדנות וראה בהם נייטיבס בורים חסרי תרבות. את מי ששיחר לפתחו לייעוץ ואת מי שכן הסכים לפגוש השאיר תחת הרגשה מעיקה ומבלבלת. עומר, שלתקופה קצרה שמר איתו על יחסים תקינים, מספר על דלת שנפתחת בחשדנות לכדי חריץ ושאלה נלחשת בסדק: "אתה לבד?! כנס. כנס מהר". בפנים הרושם הראשוני היה רע: בסלון היתה זוהמה וריח רע עמד באויר, ריח של דחוסת אטומה ומזון חתולים עם ריחות של ברזל ופלדה בתהליכי עיבוד שבבי. מארגזי כלים משובחים נשלפו כלי מדידה יקרי ערך ונרקחו זויות חדשות בבלוקי מנוע. תיקונים שדרשו ריתוך נעשו בכריעה על רצפת הסלון. לפעמים שלשל מן המרפסת צינורות של מלחם אוטוגני ופתר בעיות בחניה. בפניה בין המטבח לסלון היתה יושבת האמא המולדבית הזקנה ומחשבת קיצין כשמעליה תמונה של הרבי הקדוש מלובביץ'.

על השולחן נחו דפים ובהם שירטוטים סבוכים ונוסחאות מתמטיות כבדות. עומר מספר שלא הכיר מעודו בעל מקצוע שידע כה טוב לחשב זויות ליטוש מתוחכמות לתעלות הזרימה של התערובות וגזי הפליטה בבלוקי המנועים השונים. את שופרות האגזוז היה משסע ומחבר מחדש פיסות-פיסות לפי מפרט דמיוני שנוצק בראשו, את הברגים מעיף לפח וחורט חדשים ממתכת קלה יותר, אולי טיטניום. אז היה עוד מוסיף וקודח תעלה לאורכם על מנת להפחית משקל.

* * *

אחרי חצי שעה בחברתו הבנו שלחינם טרחנו ושילחנו מעל פנינו את המיזנטרופ הדפוק. הוא עלה על אופניים ישנות ופידל הביתה. מתחת מעיל הגומי הדק ביצבצו ציציות ועל פרקי הידיים היו תחבושות בשל חולשת מפרקים שבאה לאחר שנים של ספיגת זעזועי כידון. בבית חיכו לו אולי 2 חתולים, תמונת האמא שמתה זה מכבר לצד תמונת הלובביצ'ר על הקיר, וסוזוקי RM מכוסה שמיכה משומנת שהיה בתהליכי פירוק והמצאה מחדש. הבטתי אחרי הדמות המכמירה המדוושת בגשם הכבד ונזכרתי ב'אלינור ריגבי' של הביטלס:

All the lonely people
Where do they all come from?
All the lonely people
Where do they all belong?

 

קרדיט תמונה: מקס יליסון / NRG

10 תגובות לאנטון ((מיחזור))

  1. האיש והאגדה ! והוא בככלל לא ידע שהוא כזה

  2. שמעתי עליו כבשנת 2001 בערך הביאו אליו YZ250 ישן שכל הזמן היה שורף פלאגים ואף אחד לא הצליח לסדר אותו.
    לפי הסיפור תוך דקה בערך הוא פירק את הצד של המנוע והראה שיש שם אטם פנימי לא מקורי בעובי לא מתאים, החליף לאטם עבה יותר והבעיה נפתרה

    נשמע כמו טיפוס מעניין…

  3. גם עכשיו , בפעם השניה , מרתק ומיוחד.
    תמשיך עוד יא-ינוקא

  4. ג'ימי קופרשמיט // 20/11/2018 um 11:43 // הגב

    ינוקא. זה סיפור חיים מדהים. והכי כייף לקורא אותו מפי עטך, בצורה השנונה והמצחיקה שאתה כותב. זה פשוט עושה את ההבדל בין לקרוא כתבה טכנית יבשה לסיפור/מאמר מרתק מצחיק עד דמעות.

  5. מדהים ומרתק. אבי ז"ל גדל ברומניה ומנעוריו היה מתקן את האופנועים של חבריו בסגנון מוסך מדרכה וכך זוכה לרכב על הדגמים הכי חדשים למרות שלא היו בהישג ידו. בארץ עבד כמהנדס מכונות בטכניון ואחרי שיצא לפנסיה החליפו אותו 3 דוקטורים ועדיין היו קוראים לו לעזרה כשהיו נתקלים בבעיה בלתי פתירה.

  6. אני יליד קרית ים של שנות ה- 80 ובתור נער בשנות ה- 90 כל הנערים שרכבו הכירו את אנטון. כמעט לא היינו רואים את האיש המוזר הזה אבל כאשר כן היו מצליחים לראות אותו זה תמיד היה עם איזה אופנוע מוטוקרוס, בלי חולצה, בחולות של הים ליד מכון דוד (רפא"ל). פה ושם היו גם נערים שהצליחו לזכות באמון שלו וגם לדבר/לעבוד איתו ולהיעזר בו פה ושם גם לצורך תיקונים מיוחדים. בקרית ים של התקופה ההיא לא היינו הולכים למוסך, למי היה כסף. רובנו היינו מתקנים לבד (או לא מתקנים כלל) או הולכים למכונאי חצר אחר אותו הכירו בכל הקריות והסביבה, אדם וטיפוס מעניין גם כן ושמו צביקה פינקלשטיין, מקרית מוצקין.

  7. רק מי שגדל בסביבתו יודע מי זה אנטון !!!!!
    אני 1 כזה… היום אני בן 43 ושהכרתי את אנטון בפעם הראשונה , הייתי בן 14
    בהתחלה הוא ניראה ונשמע מוזר, עד היום הוא כזה חחחחח
    אני עדיין בקשר איתו גם היום.
    בגדול הוא גאון מוטוקרוסים .!
    בתקופה שרכבתי מוטוקרוס אנטון בנה לי CR 125 שנת 2000 שעבד יותר חזק מ CRF 450 במסלול סגור. אמיתי
    הוא לא אוהב לדבר על דברים שהוא עושה ובצדק.
    מה שכן אנטון זה פספוס לספורט המוטורי בארץ הקודש.
    שפו ינוקא. 🤘

  8. משמושון // 08/12/2018 um 6:15 // הגב

    מדהים !!! להר פעם סיפר לי עליו ועל נפלאותיו של האיש .
    כמובן לאור החרטטיה הישראלית נשמע כמו סיפור טמועה וקצת מפוברק , כנראה שטעיתי.
    כרגיל תענוג לקרוא סיפורים שבדכ רק מדברים אליהם וזכינו כי יש מי שגם כותב עליהם 🙂

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם