10 סיבות למה אופנוע נייקד הוא פחות טוב ולמה בדיוק אתם צריכים אחד כזה

מאת: נבות זקשבסקי (בלוג: חרקים בקסדה)

צברתם מספיק כסף, סוף סוף אתם יכולים להגשים את החלום, והחלטתם להיכנס לתחום האופנוענות? ברכות!

יש לכם אפס ניסיון אבל מלא כסף בבנק, והלכתם לחברים-האופנוענים המנוסים, שהמליצו פה אחד על האופנוע שמתחיל ב-ג'י ונגמר ב-אס, הרי עבדתם קשה בשביל הכסף הזה אז למה להתפשר על פחות מהטוב ביותר?

אוקי, עכשיו לכו לקנות אופנוע נייקד פשוט, שעולה פחות מרבע מזה הקודם, ובשלושת רבעי הכסף שנשאר קנו הרבה עציצי גרניום או משהו, כי האופנוע הראשון שאתם צריכים בחיי האופנוענות החדשים שלכם הוא נייקד, רצוי פשוט, שזה אופנוע הרבה פחות טוב מהאחרים.

1. הוא רגיש לכל שטות.

נייקד-הוא-נייקד, משמע אין פלסטיק שיחטוף את השיט בשביל האופנוע שלכם. רגע של חוסר תשומת לב משמע לרוב נזקים קטנים ודביליים בצבע ופחחות, ברגלית הילוכים עקומה וכו'.על הגנות בילד-אין כמו מגיני גחון / צד אין מה לדבר, תתקינו לבד.

2. אתם תחטפו הרבה רוח.

תתקינו משקפים יפים מאי-ביי, תזמינו אחד מקורי מהיבואן, תרכיבו תוספות למשקף שהזמנתם כי הקיים לא מספיק, תקנו קסדה הכי יקרה ומשוכללת. לא יעזור לכם, אם אתם רוצים הגנה מלאה מהרוח תקנו אדוונצ'ר עתיר פלסטיק או הכי טוב – קטנוע מנהלים. שם יהיה לכם גם איפה לשים את התיק גב שקיבלתם מהבנק. אבל אם נשארתם עם הנייקד? תתרגלו אל הרוח בפנים. היא כאן כדי להישאר.

3. נייקדים מתלכלכים, כל הזמן.

קצת מים על הכביש? הם יגיעו לאופנוע. בוץ? עד לגובה המיכל. נייקד מתלכלך, ומלכלך יותר מכל אופנוע אחד. על מיכל הדלק רואים בבירור את האבק שהצטבר, השרשרת תופסת כל דבר שזורק עליה הכביש. השלדה כנ"ל. הפנס היפה והמעוצב מקדימה? חרקים רבותיי, חרקים. תכינו את המגבונים ואת דלי המים במקום זמין לימי שבת, כי אתם תצטרכו אותם. היתרון? הניקיון מתקדם מהר, תכלס יש פחות מה לנקות מאשר ערימות הפלסטיק והמתכת שתמצאו באופנועים אחרים.

4. אנשים יצחקו עליכם ש…"קניתם אופנוע קטן".

הגיגי חוכמה כמו: "אתה לא גדול קצת על אופנוע כזה?" / "כמו מיני-בייק" / "דומה לאופנוע שקנו לי לגיל 16" / "אבל אין לו יציבות על הכביש!" ועוד שאר שורות מחץ שייזרקו עליכם מטובי החברים, כי בישראל הרי כולם נהיו פרופסורים למדעי בניית השלדה.

5. אתם פחות בולטים בכביש, חברים.

אופנוע בישראל משול לדני דין. עצוב אבל נכון. הם לא רואים אותנו, ומתי שכן – הם בוחרים שלא לראות, או לציית לחוקי זכות הקדימה או חוקים בכלל שאנחנו האופנוענים מעורבים. עד כאן על אופנועים בכללי. עכשיו קחו ותכפילו פי 2 , כי חברים יקרים האופנוע שלכם באמת יותר קטן, פחות מחזיר אור, ופחות בולט על הפסיכוזה הזאת שנקראת "הכביש הישראלי". בכל מה שקשור לאמצעי תאורה/פנסי ערפל/מחזירי אור/מדבקות זוהרות וכו', תשכחו מלקבל אותם בילד-אין. תקנו לבד. זה לא יקר ועושה את העבודה.

6. תצטרכו לתדלק לעיתים תכופות. 

חיסרון משותף לכל האופנועים שהם לא מכונת-תיור משוכללת. מיכל הדלק קטן יותר ולכן מספיק לפחות, אז תתרגלו לבלות בתחנה קצת יותר מחבריכם שמתדלקים בתחילת הטיול ורוכבים עד הבית.

7. חום מנוע.

אין הרבה מה שמפריד ביניכם לאופנוע: זה בערך מנוע ואז שלדה ואז אתם. אז עם אתם בסל"ד גבוה חוסר הדיסטנס הזה יהיה מורגש. חסרון בקיץ יתרון בחורף, חבל שרוב הזמן פה קיץ.

8. אתם תרגישו שהאופנוע יותר זול.

נייקדים הם לרוב זולים יותר, הלחם והחמאה/חומוס / חלווה (אצל הילד המוזר הזה שבא לכיתה עם סדנוויץ' חלווה…) לא משנה. קיצר, עניין התקציב: תראו זה לא סתם שהם זולים יותר, המנוע בדר"כ כלל יהיה לקוח משורת דגמים נוספים משוכללים הרבה יותר כנהוג בתעשיית האופנועים, אז דווקא מבחינת המנוע והגיר אתם יכולים להיות רגועים, אבל איפה תרגישו את החיסכון בעלויות? כל מיני דברים קטנים ומעצבנים כמו חוטי חשמל בולטים פה ושם, תוספות כמו מקומות לתפוס בהם גומיות או שקעי מצית שלרוב לא באים בילד-אין. אי-ביי הוא חברכם הטוב ביותר. אבל כמו שאמרתי, מדובר בדברים קטנים ומעצבנים ולא במכלולים, אז אלה לא דברים שיפגעו בבטיחות, אלה רק בתחושת היוקרה.

9. מכלולים פשוטים יותר.

זוכרים את המטאפורה על הלחם והחמאה מהפסקה הקודמת? אז שוב , נייקדים פשוטים הם אופנוע לעם, הם עושים ת'עבודה, תענוג מבחינת תפקוד גיר, מנוע וכו', אבל הם יהיו מינימליים יותר בכל דבר אחר. אל תצפו לבולמים ארוכי-טווח שיספגו מהמורות בלי לדווח לכם בכלל, או בלמים סופר-נושכים שנגיעה קלה תעמיד את האופנוע במקום. אתם תרגישו הכל: את הרוח, את תנאי הדרך, וכשצריך לבלום תלחצו חזק על הידית ההיא. איי-בי-אס דווקא כן יש ברוב הכלים האלה, וטוב שכך.

10. מעט טכנולוגיה.

בקרת החלקה, בקרת אחיזה, בקרת משיכה, בקרת הטייה, איי-בי-אס אקטיבי, בולמים סמי-אקטיביים, מצערת חשמלית, מערכות ניהול מנוע, סדר הצתה אי-סימטרי, תזמון שסתומים משתנה. מחממי ידיים, מחמם ישבן, לוח שעונים ופנסים שמתאימים את עצמתם לתנאי-הדרך, מד-לחץ אוויר, לוח שעונים שמתקשר עם הנייד, וקורא-מחשבות דינמי שיודע מתי אתם צריכים להשתין… את האחרון המצאתי. אבל קחו את כל הרשימה הזאת וזרקו אותה לפח. את רוב הדברים האלה לא תקבלו בנייקד הפשוט שקניתם. זה אתם והאופנוע. אבל היי, אנשים שרדו פה על אופנוע כמעט 100 שנה בלי מחמם ישבן, אז אולי זה לא באמת כזה נחוץ.

מה ששמעתם:

השריטה או השפשוף שייקרו לכם כשהאופנוע ייפול מעמידה (והוא ייפול מעמידה כי זה אופנוע ראשון), ייגרמו לכם לשפר את האחיזה, ולהכיר את האופנוע שלכם טוב יותר. בכלל, גם ככה אחרי כמה שנים תשדרגו, ואז תהיו מנוסים וחכמים יותר והכלי היקר הבא שתקנו כבר ייפול פחות.

הרוח בפנים ובגוף תשפר את הישיבה שלכם על הכלי, הלכלוך הרב שיצטבר על האופנוע יגרום לכם להראות פחות מלוקקים. האנשים שיצחקו על גודל האופנוע לעומת אלה שיתייחסו דווקא לצליל המנוע, יגרום לכם להבין מי מבין החברים שלכם באמת מבין משהו באופנועים.

מיכל הדלק הקטן יותר ידאג שהיו מודעים לצריכת הדלק, הבולמים הפשוטים יותר ישאירו אתכם עירניים וחדים למתרחש כי לרכב "על ענן" זה טוב, אבל יכול גם להרדים.

החוסר בעזרים טכנולוגיים למיניהם שעושים בשבילכם את העבודה זה נוח אבל גם מוריד מכם את הצורך בהכרת האופנוע, הדרך, המגבלות של הכלי, והכי חשוב – שלכם.

סעו על אופנוע נייקד, רצוי פשוט, רצוי בטווח ה 500/650/700 סמ"ק. הפכו לרוכבים טובים יותר, ואז שדרגו.

או שלא.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם