2 דגים לשבת: ווטקינס ואגלנד (V)

הבשורה על פי סטלאן אגלנד השבדי אמרה: "רוצה לאסוף את ילדך מבית הספר בסטייל? – תפנה אלי!" והנה, בלי עיכובים מיותרים, איך נראה ומתנהג הסטייל:

 

סטלאן אגלנד הציג את ה"הרייר" שלו ב-2009 בתחרות בוני אופנועים אירופאית. נשען על מנוע ב.מ.וו 1200 סמ"ק ועל מכלולי הנעה מאותה תוצרת, בנה סטלאן שלדת מסבך צינורות ועטף אותה במעטפת סיבי פחמן, מתלה קדמי מסוג היגוי טבורי כמו של הבימוטה טזי, והוסיף לחבילה מכלולי איכות כמו קליפר 6 בוכניות מתוצרת ISR. היצירה השבדית זכתה במקום השני.

ראה זאת ג'ק ווטקינס, והתקנא. כבעל תואר דוקטור בעיצוב מיכני, חוקר ומרצה באוניברסיטת גדנסק לטכנולוגיה, וראש חטיבה טכנולוגית המעסיקה 30 איש  במפעל תעשייתי בעיר, הוא הסתקרן מאד לדעת איך המכונה המעניינת של אגלנד מתנהגת, אז הוא הלך ובנה אחת בעצמו.

כן, הבחור פולני. והוא בנה את הדבר הזה אצלו בבית.

גם הוא בחר בתוצרת ב.מ.וו. R1150RT. הוא מצא בלוח המכירה המקומי מישהו שמעוניין למכור אופנוע כזה, הגיע אליו הביתה, לקח סיבוב, ראה שהמנוע והגיר תקינים, גייס את המוכר לעזרה, ופירק את המנוע עם התמסורת והזרוע האחורית ושם אצלו באוטו. את מה שנותר השאיר מאחוריו ברוב נדיבות. שימכור הפולני את זה בעצמו וירוויח עוד משהו, למה לא?!…

הוא הסתכל שוב בתמונות של ההרייר של אגלנד אבל שלדת המסבך לא באה לו טוב בעין, אז במקום לבנות שלדה סטנדרטית, הוא התפרע לגמרי. הוא בנה את השלדה שלו משתי פלטות מתכת אותן עיצב במדוייק בחיתוך לייזר. עתה הכניס את כל מה שאסף עד כה לסריקה במחשב בתוכנת CAD תלת מימד. כשעלתה התוצאה על המסך הוא יכול היה לתכנן איפה לחבר ואיפה להושיב את כל שאר המיכלולים הנדרשים, ואיך תראה התוצאה הסופית כאשר יוסיף אגזוזים, זרוע קדמית עם היגוי טבורי, מיכל דלק וכל השאר. מדוייק מאד. ראש של מהנדס וממציא. נדרשו לשלדה שישה כיפופים על מנת לעטוף את כל מה שהוא התכוון להכניס לתוכה.

למיקום מיכל הדלק היתה חשיבות גדולה. היות ומקומו הטבעי בקדמת השלדה נגזל ממנו עקב התכנון הקונטרוברסאלי שנועד להשאיר מלפנים גלגל, מערכת היגוי ופנס בלבד, נקבע מקומו תחת המושב כשפתח מילוי הדלק קרוב למפשעת הרוכב. במקומו זה הוא תרם את חלקו במירכוז מסת האופנוע, משמש כגורם נושא עומס בשלדה, וכמחבר בין שני אגפיה.

הגלגל הקדמי שנבחר להוביל את היצירה נלקח מימאהה XJ6. הוא חרט את הטבור שלו ושתל בפנים את מנגנון ההיגוי והוסיף שני דיסקים לבלימה משני הצדדים. את כל המכלול הזה הכניס לתוך זרוע דו צדדית עליה גם קיבע את 2 בולמי הזעזועים הקדמיים. מאחור, כמו במקור, נשאר בולם יחיד מורכב על הזרוע החד צידית של האופנוע המקורי.

לתוצאה הוא קרא M001, למה הוא בחר את מערכת ההיגוי הטבורית תוכלו להבין מכאן, ולבקר אותו תוכלו כאן וגם כאן.

 

3 תגובות ל2 דגים לשבת: ווטקינס ואגלנד (V)

  1. תושבי גדנסק רואים עצמם כגרמנים לכל דבר.
    לו דעתי הייתה נשמעת , הם סתם תופסים תחת על שלושת השוואים הרצופים בשמה של העיר, ועם כל הכבוד לפונטיקה הטריפלית הזו, לא יצאתי מגדרי.
    אופנוע שטח דו פעימתי, עם הנעה קדמית חשמלית, ינצח בעוד שנה את הארצברג, וזו הבשורה על פי לך ואלנסה.

    • נכבדי –
      אין בשם גדנסק 3 שוואים רצופים…
      אם אכתוב גדאנסק – האם תזכר פתאום שיש תנועה באמצע?
      וממילא ללך ולנסה אין שום בשורה, כבר מזמן לא

  2. כנראה גדאנסק זה המקום האידיאלי לאופנוע בנוי לוחות בחיתוך לייזר.
    ככה משדרים קרירות.
    עם כל הכבוד לטכנולוגיית הטזי… אני הולך לחבוש מעיל.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




nine + seven =