הכל או לא כלום, חוסר פשרות ויהי מה!

היום לפני 25 שנה - התאונה של וויין רייני במיזאנו

היום לפני 25 שנה, התרסק וויין רייני בעודו מוביל את המירוץ בהקפה העשירית מתוך 29 הקפות, ואת המירוץ לאליפות רביעית ברציפות ב-11 נקודות מול יריבו המר קווין שוואנץ. תאונה אשר לא רק סיימה את הקריירה של וויין רייני אלא גם את אחת התקופות היותר פרועות, מעניינות, ומותחות בתולדות המוטו GP, 'תור הזהב האמריקאי'.

עידן זה שהחל עם בואו של פט הנאן ב-1976, המשיך עם קני רוברטס והשיטפון של שנות השמונים של רוכבי דירט-טראק שכבשו את העולם, ועם הגישה של "אם אתה לא ראשון אתה אחרון", ו"מקום שני הוא הלוזר הראשון". היה ברור שכאן לא לוקחים שבויים וזה בהחלט נראה על המסלול, בין אם במירוצים הטראנס-אטלנטיים בין הרוכבים אמריקאים לבריטיים או במסלולי ה-GP, כאשר המאבק הגיע לשיאו בקרבות בין וויין רייני לקווין שוואנץ. שני אלה הביאו את היריבות המרה ביניהם, שהחלה עוד בסדרת הסופרבייק האמריקאית אל מסלולי ה-GP. שוואנץ הפרוע מול רייני היסודי והמתודי. שתי הגישות השונות האלו למירוצים הן הסיבה שהשניים לא סבלו זה את זה.

במשך שנים לא הבנתי כיצד רייני יצא מהתאונה שלו משותק. למי שצופה שוב ושוב בהילוכים החוזרים רואה שהתאונה של רייני לא שונה ולא חמורה מהרבה החלקות ונפילות שראינו לאורך השנים ובאותה תקופה. אחת מהן שזכורה לטוב היא ההיי-סייד הסימולטני של דוהאן וקילי. תעבירו ל-1:12 כדי לראות את שניהם עפים יחד.

 

אז מדוע רייני נפגע כל-כך קשה? – ובכן, התשובה הגיעה השבוע בטור שפירסם מאט אוקסלי באתר 'מוטור ספורט מגזין'. מסתבר שרייני רכב עם גב שבור מתאונה שעבר במסלול דונינגטון, חמישה שבועות לפני המירוץ במיזאנו, שבר מספר חוליות בגב ובנס נשאר לעמוד על הרגליים. מאז הסתובב עם קיבוע ומומחה גב צמוד שטיפל בו בשאר הזמן כשהוא לא על האופנוע. כל אדם נורמלי מהיישוב יגיד "איזה אידיוט – הכתובת הייתה על הקיר", אבל כדי להבין את מניעיו של רייני בואו נחזור אחורה 25 שנה.

ב-1993 היריבות המרה בין קווין שוואנץ לוויין רייני הגיעה לשיאה. רייני אלוף עולם שלוש פעמים ברציפות, ושוואנץ – לראשונה בקריירה, שם דגש על עקביות במטרה למנוע מרייני אליפות רביעית. 14 סבבים היו באליפות של 93 כאשר היא נפתחת עם ניצחון של שוואנץ באוסטרליה, רייני מגיב עם שני נצחונות רצופים במלזיה וביפן, שוואנץ מחזיר עם שני נצחונות בחרז ובאוסטריה, ומוביל בבטחה את האליפות עד הסבב הצ'כי שם רייני מנצח ונוטל את ההובלה בעוד שוואנץ מסיים חמישי. לסיום העונה נותרו עוד שלושה מירוצים, מיזאנו, לגונה-סקה וג'רמה שבספרד.

 

רייני

החבורה מגיעה למיזאנו כשרייני מוביל את האליפות ב-11 נקודות על פני שוואנץ. השניים חבולים מאוד ופצועים מאוד אבל נחושים בדעתם לתת את המקסימום בישורת האחרונה של העונה. כמו שכתבנו למעלה ואשר התגלה השבוע על ידי מאט אוקסלי, רייני רכב עם גב שבור כתוצאה מהתרסקות בדונינגטון חמישה שבועות קודם. למזלו הוא עדיין עמד על הרגליים, אבל הכל היה תלוי על חוט השערה. גם שוואנץ היה פצוע מאוד אחרי התרסקות בדונינגטון. מיק דוהאן שהחליק לקח איתו את שוואנץ והאחרון סבל מפציעה חמורה ביד ימין שגרמה לכך ששוואנץ היה חייב לתת ליד לנוח וכתוצאה מכך תפעול המצערת התבצע ביד שמאל.

וכך כשכל אחד מהם הגיע פצוע, כואב ודואב למיזאנו עם ארבע נצחונות לכל אחד מהם וגורל האליפות תלוי בכל נקודה, היה ברור שאף אחד מהם לא הולך לוותר עד שהאחרון נשאר עומד. המצחיק הוא שלמרות ששניהם פצועים מאוד, השתדלו השניים להראות שהעניינים כרגיל והמצב מעולם לא היה טוב יותר, פיזית ומכנית. את מקצה הדירוג סיים רייני שני לפני שוואנץ כאשר לוקה קאדלורה, בן קבוצתו של רייני, בעמדת הפול.

לאורך כל הסופ"ש, הצוות של שוואנץ לא הצליח לכוון את האופנוע כמו שצריך. הבעיה הייתה בצמיג הקדמי של מישלין. לבסוף הוחלט להלביש עליו צמיג רך למירוץ על מנת לאפשר לשוואנץ לברוח כבר בתחילת המירוץ ומשם לנהל את המירוץ עד סופו. לצערו של שוואנץ גם זה לא עבד, וכבר בהקפה התשיעית הוא היה 1.9 שניות אחרי המובילים, רייני וקאדלורה. בהקפה העשירית כאשר רייני מוביל בביטחה וכבר מריח את הארומה של האליפות הרביעית ברציפות, הוא הגיע לפניה ימנית, שהיא היום הפניה האחרונה במסלול אבל שמאלית מכיוון שאז המירוץ נערך נגד כיוון השעון בניגוד להיום. לפי תיאורו של קאדלורה, רייני נכנס לפניה טיפה רחב, וכתוצאה מכך פגע במהמורה שהייתה שם במהירות של 160 קמ"ש כאשר הגלגל האחורי איבד אחיזה והשתולל לצדדים ואח"כ מצא אחיזה שוב. זה שלח את רייני לאוויר לכמה גלגולים ונחיתה על ראשו כאשר האופנוע עף אחריו ופוגע בגבו. בעקבות התאונה נשברה חוליה T6 וקרעה את חוט השדרה, מותירה את רייני משותק מהחזה ומטה.

שוואנץ

רייני מספר שכבר בהקפה הרביעית הוא הרגיש עייף ומותש כאילו זה כבר סוף המירוץ ולא הקפה עשירית בלבד. רייני מספר שבתת המודע שלו הוא הבין שעליו להרגיע אבל הדחף לנצח את שוואנץ גבר על כל היגיון. קאדלורה ניצח את המירוץ כאשר שוואנץ סיים שלישי ובסופו של דבר, בסיומה של אותה עונה, הוא הוכתר כאלוף העולם כשרייני מסיים את העונה במקום השני.

שוואנץ פרש עונה לאחר מכן. הפציעות, התאונה של רייני והיריבות שנעלמה לה פתאום, הוציאו ממנו כל חשק להתחרות שוב. יחד איתו הגיעה לסיומה אחת התקופות הסוערות והמזהירות בתולדות המוטוGP. תקופה של הכל או לא כלום, חוסר פשרות ויהי מה, גם באופנועים וגם באופי הרוכבים לטוב ולרע.

לנו נשארו רק הזכרונות ולאחל לרייני ולשוואנץ שנה טובה ותודה על הכל.

שוואנץ ורייני, כשעוד עמדו על הרגליים

6 תגובות להכל או לא כלום, חוסר פשרות ויהי מה!

  1. א' האיום // 09/09/2018 um 16:46 // הגב

    זוכר את שוונץ רוכב עם השלט "מתגעגעים אליך רייני".
    זאת היתה העונה האחרונה אחריה עקבתי, אחר כך הכל הפך מצ'עמם.
    דוקטור שמוקטור.

  2. אני זוכר שכשניתחו אז את התאונה אמרו שבגלל שאז היו מפזרים את החצץ בשוליים בצורה גלית זה "קיפל" לרייני את הראש לכיוון החזה עד שעמוד השדרה נשבר וחוט השדרה נקרע, מאז לא עושים זאת, אולי זה שילוב של השניים
    תקופה מדהימה בלי בקרות ועם power willies בלי סוף

  3. אם כבר תודות אז אני גם רוצה להודות לטלויזיה הירדנית או הלבנונית לך תזכור
    שבזכותה ראינו את המירוצים האלו ואם הם לא הם היינו נאלצים להזכר בערגה בהפועל מרמורק כי זה מה ששידרו אצלינו .

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




three × 4 =