קטן, לא פג'רו ולא ואראדרו

גילוי נאות, גילוי נאות!

האופנוע עליו אני הולך לספר לכם, ניתן לי כרכב ת"ש צמוד ע"י חברת אלבר-מוטו בה אני עובד. יש כלל בעיתונות שאתה לא בוחן ולא כותב על אופנועים שניתנים לך במסגרת לה אתה חב את פרנסתך כי אין מצב שתכתוב ביקורת מאוזנת וסביר להניח שירבו התשבחות והחיוב על השלילה. אני מסכים עם זה לגמרי.

מצד שני, אני רוכב על אופנוע מסוים כבר יותר מעשרת אלפים קילומטרים ובא לי לספר לכם ולשתף אתכם בכמה דברים שעלו לי בראש תוך כדי רכיבה עליו, וכמנהגנו בדו"גיגים אני אחלוק אתכם חויות רכיבה כאופנוען ולא כבוחן.

וכן, הביקורת לא יכולה להיות מאוזנת וגם לא תהיה מאוזנת – נכתוב זאת כבר עכשיו בגלוי, ואם נפשו של מי מקוראי הנאמנים סולדת מהמחשבה שהוא מבזבז את זמנו על קריאת דברי הבל מוטים, חד צדדיים ולא אובייקטיבים, אני ממליץ לו שכבר עכשיו ילחץ על הכפתור במקלדת שמוציא אותו מהדף הזה ומעביר אותו חזרה לפייסבוק (וכי לאן עוד יכול הקורא הנאמן לעבור אם לא לפייס?) ואני לא ארגז, לא אכעס, לא אפגע ולא אעלב.

אז אחרי שסגרנו את הפינה של גילוי נאות, תנו לי לספר לכם על אופנוע קטן שרובכם ממילא לא תרכבו עליו כי יש לו 250 סמ"ק בלבד ואתם אופנוענים מדופלמים שצמחו ועברו מזמן לכלים עתירי סמ"ק וכוח. אני מניח, אני מניח.

"קח עוד קטנוע"

כשהתחלתי לעבוד בחברת אלבר מוטו (יבואנית דיאלים והארלי דוידסון) ניתן לי כרכב צמוד קטנוע קוריאני בעל 250 סמ"ק ששמו – S3. בין המקום בו אני גר למקום בו אני עובד יש כ-70 ק"מ אספלט לכל כיוון ולכן אני נאלץ לרכוב כל יום כ-150 ק"מ. להגיד לכם שאני מאושר מזה – לאו דוקא. אני רוכב בשעות העומס והצפיפות מעיקה.

בכלל, זה מוזר לעשות מרחקים כאלו עם 250 סמ"ק. למה לסבול? אני רגיל לנפחים גדולים והם כמובן הגיוניים יותר לטווחים הללו. אמנם, כבר היתה לי פעם תקופה שרציתי לחוות על בשרי ולשחזר תקופה בה אנשים רכבו על מה שיש ועל מה שידם משגת, ובמשך חצי שנה התגלגלתי בדרכים על גבו של סוזוקי GN250 עתיק יגע וחבוט. לומר לכם שנהניתי? – אשקר, מצד שני הרגשתי הכי אופנוען שיש. טוב להתחבר לפעמים לאופנוענות בסיסית עם כלים ישנים מפעם, זה נותן פרספקטיבה לחייך כאופנוען, תאמינו לי.

אז אני מגיע לעבוד באלבר מוטו ומקבל קטנוע קוריאני בן 250 סמ"ק ומתחיל לתפור איתו מרחקים, ודי מופתע כשאני קולט שבמשחק הזה שלנו שנקרא 'דראג הרמזורים' אני יוצא חזק ומקדים את כל הקטגוריה כולל ג'וימקסים מהוללים, דינקים משובחים, דאונטנים חדישים ואפילו סילברים בעלי 400 סמ"ק. אני עוד יותר מופתע כשאחרי שנה ורבע אני סוגר על השעון 50 אלף ק"מ בלי נזילה, בלי דפיקה, בלי מצמוץ ובלי קרקוש, וכשאני מגלגל אותו חזרה לידיהם של אנשי הטרייד-אין שימכרו אותו הלאה, אני כבר מבין שהקוריאנים יודעים לבנות מנועים טובים בעלי 250 סמ"ק. שימו לב שאני לא מספר, לא מתאר, לא מהלל ולא אומר מילה על איך הקטנוע עצמו חוץ מהמנוע, כי זה לא ממין העניין כרגע.

ואחרי שהחזרתיו ואחרי שנתבקשתי לגשת לקבל אחד חדש, אמרתי להם שאני אופנוען והיה לי מספיק מהקטנוע, וכששאלתי איזה אופנוע הכי גדול יש להם לתת לי, הם ענו שאין גדול, רק 250. טוב, אמרתי, תביאו.

לפי הקטלוג יש לקטנוע כוח סוס וחצי יותר מהאופנוע ואני בכלל לא בטוח שזה אותו מנוע, אבל לאור הניסיון החיובי אמרתי יהיה בסדר, ותאמינו לי שאני לא מבין את הקוריאנים האלו: למה לא לשתול בשלדה כזו גם מנועי 350-400 סמ"ק? מה יכול להיות רע? בחיי שאני לא מבין אותם.

קיבלתי אופנוע אדום עם פיירינג מלא בסגנון ספורטיבי ושמו בקטלוג 'רודווין' (ROADWIN) למרות שעל הדופן מסתלסל בסגנון יפני הכיתוב  VJF250.

"איזה דוקאטי זה?"

זאת השאלה שבדרך כלל שואלים אותי ברמזורים. יש עליו פוזה של הרבה יותר ממה שהוא באמת. פעם רכבתי אחרי רדת השמש לצד בחורצ'יק עם פיאג'ו XEVO  ושנינו הרצנו את הכלים זה לצד זה מרחק של 50 ק"מ, מתחלפים בהובלה, ורק כשעצרנו ברמזור של נחל חדרה והוא קרא את הספרות 250 על הפיירינג, פשטה על פניו הבעת השתוממות ומפיו המשפט: "אההה… עכשיו אני מבין…" אתם מבינים, הוא כל הזמן לא הבין למה הג'יקסר 600 סופרספורט הזה לא משאיר לו עשן ונעלם באופק.

אז בקטע של הויזואליות הוא משחק אותה מאדרפאקר בגדול, ואם האופנוע הזה מיועד לפלח שוק של צעירים-מתחילים שרוצים להיראות עם ספורטיבי-דוקאטי-וואנבי, הוא מספק מנפק ומשווק את הסחורה במלואה ללא רגשי נחיתות.

סיימנו עם אגף האגו ונעבור הלאה.

בשבח הקלילות

האופנוע שוקל כלום ורבע או ככה לפחות מרגישים לי ה- 165 ק"ג שלו. הנתון הזה קצת מאזן את הסמ"ק וההספק הנמוכים כי קל לו לרוץ. המנוע מתחיל לחיות ב-7,000 סל"ד ומשם אוגר כוח וחשק עד שניתן לראות על השעון את הספרות 150. ברכיבה שלי אני לוחץ אותו. לוחץ חזק. אין ברירה אם רוצים להתקדם בקצב מהיר ועומד לרשותך מנוע קטן. צריך להיות מדויק בהחלפות הילוכים והן רבות.

משקל נמוך זה יתרון עצום בתנועה כבדה. אתה מנדנד אותו לימין ולשמאל בנגיעות של ציפורן באין מסה נגדית שתפריע. למען האמת, זו פעם ראשונה לי שאני מטה אופנוע לצדדים ע"י לחץ על הרגליות. כלומר, קל לנהג אותו גם ע"י הרגליות ולא רק עם הכידון. הכרתי את הטכניקה הזו מזמן אבל פעם ראשונה שממש קל לי להשתמש בה. יחד עם העובדה שיש לו שפע פיירינג לחבוק עם הברכיים, מתקבלת תוצאה חשובה מאד: ידיים משוחררות.

והוא נוח. לי הוא נוח מאד. תנוחת הרכיבה היא חצי רכינה שזו התנוחה הכי בריאה שאני מכיר.

כל הבולמים, הקדמיים והאחורי, לא ניתנים לכיוון כלל וחבל, אבל הם סבירים לגמרי בטיפולם בבורות וגבשושיות. יש לו 2 גלגלי 17 אינץ' וכהרגלי הלבשתי עליהם מישלין פיילוט סטריט. שני דיסקים גדולים מקדימה (276 מ"מ) מעניקים בלימה נפלאה, ומה הפלא? – אין להם כמעט משקל שצריך להעמיס.

הגיר בעל 5 הילוכים בלבד וזה מעצבן. בהתחלה אתה מחפש את השישי בכל רכיבה עד שאתה מבין שזה מה יש. לעומת זאת, הוא עובד חלק לגמרי, אין לו ניוטרלים מיותרים, וקל למצוא את הילוך הסרק ברמזור. המצמד רך חמאה.

רוב משקלו של הזאטוט הקוריאני מתמקד בחצי הקדמי, והזנב קליל. לחיצה קלה על המעצור האחורי עשויה לגרום החלקונת שובבה לגלגל מאחור. היות ויש לי הרגל בכניסה לפניה ובהטיה להצמיד קצת את האופנוע לכביש ע"י לחיצה קלה עם הרגל על הברקס, הוא שידר לי חוסר יציבות. נאלצתי לעבור גמילה מהרגלים ולקח לי זמן מסוים עד שהעזתי להכניס אותו לפניות מוכרות באותה זוית ובאותה מהירות בה התרגלתי מכלים קודמים. בנינו מערכת יחסים בזהירות וחשדנות עד שלמדנו מה כל אחד מאיתנו רוצה. היום, לאחר שצברתי ניסיון, בתוך פניות בהטיה כשהשעון מראה 130 קמ"ש השלדה יציבה לגמרי. אין עיוותים ואין נדנודים. הפניות עוברות חלק ויפה.

על המושב, השעונים, הפנסים, צמת החשמל, אגזוז, רגליות, ידיות אין לי מה לספר וזה גם לא מעניין כרגע. כולם סבירים ברמת שימושיות טובה ויציבה.

תכלס

הגענו לשורה התחתונה ולסיבה שסיפרתי לכם את כל זה.

נערים שרוצים אופנוע הופכים לנדירים. דור העתיד שלנו קשה לבניה. בעולם שרובו אופנוענות פנאי, אופנועים אטרקטיבים לגיל-העשרה הם מצרך שאנחנו צריכים לדאוג שיהיה זמין. מקטנועים עירוניים זריזים ונחמדים ככל שיהיו לא ניוושע ולא ממש תצמח אופנוענות עתיד.

קטגוריית ה-250 היא אטרקטיבית מאד, ואופנועים לגיל הרך כמו הרודווין, KTM RC, CBR או נינג'ה בנפח הספציפי הזה ובתצורה הספורטיבית, הם בדיוק מה שמדבר ללב הנוער ואמור לקסום לו להכנס ולהשתלב בעולם הדו"ג.

ולכן כל כך חבל שה-CBR הנינג'ה והימאהה עלו לנפחים של 300 ו-400 והם לבטח אופנועים נפלאים, אבל דרגת הביטוח שלהם היא רמה אחת גבוהה יותר מה-250 מה שמתבטא בקפיצת מדרגה של כ-1,550 ש"ח, ועודפי כסף זה לא בדיוק הדבר שהכי מצוי בכיסי הנוער באופן תדיר. שני האופנועים שהיו אמורים להוביל את שוק ה-250 נעלמו ממנו. מי שנשאר רלבנטי הם הק.ט.מ RC200 , יוסאנג GD250R, הסוזוקי GSX250R ואולי אפשר להכניס לרשימה גם את הבנלי BN251 שהוא לא בדיוק ספורט אלא נייקד. לא ממש היצע גדול.

וגם הרודווין כמובן. ותשמעו, אם אני יכול להסתדר ולהתמיד במשך כמה חודשים עם הרודווין, תאמינו לי שצעיר שעכשיו הוציא רישיון מתאים יהנה ממנו ואפילו ישוויץ איתו.

5 תגובות לקטן, לא פג'רו ולא ואראדרו

  1. הפוך גוטא הפוך
    רק מישהו ותיק כמוך כמוני (47) מסוגל להנות מאופנוע בלי קשר לכמות ה cc או rr
    שכתובות לו על הדופן
    צעירים מתבאסים ומתביישים ומתנצלים בכל שיחה כשהם יושבים על כלי כזה
    ואחרי דקה וחצי וללא כל נסיון אצה להם הדרך לכלים מרובי סוסים
    שעליהם לבטח יהנו וילמדו פחות
    העיקר שברמזור מפמפמים סלד והלב מתפוצץ מגאווה
    אבל כשהכביש מתפתל יש להם תירוצים מעניינים למה הם רוכבים כמו סבתא שלי

  2. אדום זה יפה
    אפילו באופנוע הפרסונלי שלי נשאר קצת אדום (בין קילופי הצבע)
    כשהאחיין הספק מונגולואידי שלי (עייניים מלוכסנות קמעה) יעבור את התאוריה סוף סוף (כל מבחן על חשבונו) אני אביא לידיעתו את האפשרות הזו של דיאלים.
    בנתיים הוא מתלבט בין מובי לאינובה (גילוי נאות: אני מחביא אינובה בחצר)
    תודה ינוקא.

  3. מי שנאשר רלוונטי זה לא הKTM 200 אלא ה250.
    ה 200 כבר לא בייצור.
    ואם כבר לכתוב אופנועים שלא מיוצרים יותר אז תכתוב גם את ה Z250SL והנינגה 250SL
    עד לא ממזמן הם היו ניתנים לקנייה

    • המערכת // 09/09/2018 um 7:40 // הגב

      באתר היצרן KTM מופיע ה-RC200 כספורטיבי הקטן (לא מדובר על ה-DUKE)

      הקאוואסאקים שהזכרת – עליהם מדובר במאמר.

  4. אתה פונה להגיון של הרוכב הצעיר.
    גם אם הוא חושב כמוך – חברים שלו לא ממש.
    הקוריאנים משתפרים , וראוי לנצל את זה.
    ו…דווקא יפה לך אדום.
    אני.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




16 − 7 =