ספינת המיסתורין

בשיא פעילותה נחשבה חברת "וטר פיירינגס" (VETTER FAIRINGS) ליצרן השני בגודלו בארה"ב, אחרי הארלי דוידסון, בתחום האופנוע ואביזריו. קיט הפיירינג המפורסם ביותר בתולדות אופנוענות התיור נקרא 'מפרשית' (WINDJAMMER) והיה כמובן מתוצרת מפעלי וטר. הקיט רכש לעצמו מוניטין כה רב, עד שהפך לשם גנרי וכל פיירינג שהוא זכה בפי הבריות לכינוי 'מפרשית' גם אם לא יוצר ע"י חברת 'וטר'. למעשה בשנות השבעים רווחה האימרה: "אם אתה רוצה אופנוע תיור עליך לפעול בשני שלבים: 1) לקנות אופנוע 2) להרכיב עליו ווינדג'אמר".

תקופה מסויימת מתוך 17 שנותיה של החברה (1966-1983) היא היתה כל כך מבוססת בשוק האוטומוטיבי האמריקאי שהם הרשו לעצמם להחזיק קבוצת מרוצים באליפות הסופרבייק האמריקאית, ואפילו זכו, ב-1978, בגביע האליפות עם רג פרידמור רכוב על קאוואסאקי KZ1000.

ההישג הזה והאופנוע שאיתו הוא הושג, הביאו למפעל וטר רעיון לאיבזור אופנועים בהתאמה אישית על בסיס אופנועי המפעל. הפרוייקט כונה: "ספינות המיסתורין".

כך הגיע הקאוואסאקי KZ1000 מיפן טרם שהפך לספינת מיסתורין אמריקאית

 קאוואסאקי עם קיט תיור ווינדג'אמר

וטר רכשו מלאי של אופנועי קאוואסאקי KZ1000 שהופשטו לחלוטין עד שלדה עירומה שעברה חיזוקים. כל פריט שנראה מיותר לצורך הפרוייקט נחתך, קוצץ והוסר כדי לחסוך במשקל, כולל בולמי הזעזועים ותושבותיהם. במקומם חוברו לשלדה תושבות אחרות שנועדו לשאת עליהן את בולמי 'מלהולנד פורס 1'.  צוואר ההיגוי נחתך ממקומו וחובר מחדש בזוית של 26 מעלות.

הזרוע האחורית המקורית הוחלפה באחת מחוזקת, הצמיגים קיבלו חישוק חדש ממגנזיום בתצורת שלוש חישורים, רפידות הבלמים עברו לפרודו, ומערכת הפליטה התכנסה מ-4 ל-1 בעזרתם האדיבה של מהנדסי יושימורה. מעטפת הגוף המעוצבת להפליא הורכבה משני חלקים שמושב בודד בלבד הורכב עליה. האופנוע יועד לרכיבה מהירה ללא אפשרות לצרוף מורכבים אם כי עקב מיגון הרוח המצוין והמושב הנוח הסתבר בדיעבד שהוא גם מאד מתאים לרכיבות תיור ארוכות. מצנן שמן הותאם מתחת לפנס הראשי על מנת לנצל את זרימת האויר הנקיה במיטבה. מיכל הדלק הכיל כ-23 ליטר.

היצירה הוצעה לציבור בחמש רמות ביצוע:

  1. 101 כ"ס ב-10,000 סל"ד
  2. 108 כ"ס ב-10,500 סל"ד
  3. 116 כ"ס ב-10,500 סל"ד עם ראש מנוע בעל מעברי זרימה משופרים
  4. מפרט טכני זהה לאופנוע המפעל שזכה באליפות הסופרבייק
  5. מנוע מוגדש שהספקו לא קבוע מראש ושיותאם למזמין ע"י רוס קולינס (מסדנת אר.סי. אינג'ינירינג)

עד כאן הכל נראה טוב ויפה, ולמרות התמחור הגבוה – 10,000 דולר (פי 3 מדגם המפעל), תוכניות השיווק דיברו על 200 אופנועים שיוצעו למכירה בשנה הראשונה. אך לאחר שנבנו 10 ונמסרו 7, חלה בתחילת שנות ה-80 קריסה כלכלית במפעל וטר שבלמה את הפרוייקט לחלוטין.

אף אופנוע לא נבנה מעבר לעשרה הראשונים. 2 מהם ניצבים לתפארה במוזיאון של AMA ובמוזיאון אופנועי ספורט וינטאג' ע"ש ברבר, ושאר השמונה אבדו עקבותיהם. לאחרונה התגלה בלוחות המכירה הפרט המצולם בתמונות. האופנוע, חמישי מתוך הסריה של העשיריה הראשונה, נדיר יותר מאחרים כיוון שעל מיכל הדלק מופיעה חתימתו של קרייג וטר (המייסד) עצמו, וכנראה שהאופנוע נבנה והוקדש ללקוח מסוים במיוחד. אפשר גם להניח שהרכיבה היחידה שאותו לקוח עשה עם שכיית החמדה הזו היתה מהמפעל הביתה וישר לסלון כיוון שהוא נשמר במיטבו בצורה נדירה, ושעונו מורה 48 מייל בלבד.

6 תגובות לספינת המיסתורין

  1. דויד הרפתן... // 03/09/2018 um 10:46 // הגב

    ינוקא נשמה… זה לא אותו קואאסאקי.אפילו לא אותה שנה. הראשון Z רגיל והשני ST,עם דרייבשאפט ומנוע מדור מתקדם יותר. MK2.
    מזהים את ההבדלים בין המנועים בקלות.לפי מבנה הקצוות של מכסה השסתומים.
    אם תרצה מידע נוסף,דבר איתי…

    • אדון רפתן, אתה צודק לגמרי, אלא ש… כל המטרה היתה להראות את קיט הווינדג'אמר על קאוואסאקי מאותו סדר גודל (-:

  2. נבות זקשבסקי // 03/09/2018 um 10:54 // הגב

    מעולה.

  3. מעולה

  4. נלבישך שלמת בטון ומלט

  5. משמושון // 18/09/2018 um 5:07 // הגב

    תענוג כרגיל , מאיפה אתה מביא את החומרים האלה ?! מדהים

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




eleven + 14 =